התסריטאית והסופרת קירסטן סמית, הצליחה להגשים לא מעט חלומות בחיים ונרשמו לזכותה לא מעט הצלחות. בין היתר, ספר הנוער שכתבה, "מתנות גנובות" הפך להצלחה מסחררת - עד כדי כך שנטפליקס החליטו להפוך את הספר לסדרה ("סוחבות") שהובילה להתעניינות רבה מצד הנוער ולמהדורה חדשה של הספר שיוצאת בימים אלו לאור בהוצאת ידיעות ספרים. תפסנו את קירסטן סמית לראיון מיוחד!
עוד בערוץ הבידור של פרוגי:
הספר מספר על מפגשים של גנבים אנונימיים משעממים את מֹו בת ה־16 שנאלצת להגיע אליהם בעל כורחה, אבל אז מצטרפות אליהם טאביטה פוסטר ואלודי שו. לטאביטה יש הכול: כסף, חברים, פופולריות, חבר חתיך, וכנראה דחף לגנוב. גם לאלודי יש דחף כזה, אפילו שהיא סוג של "ילדה טובה", אבל שתיהן לא מתקרבות למֹו, "ילדה רעה" עם מוניטין גרועים. טאביטה, אלודי ומֹו: מלכת יופי, נערה שקופה וסטלנית - מעולם לא נראתה שלישייה בלתי סבירה יותר בתיכון. ובכל זאת, כשטאביטה מאתגרת אותן בגֵנבות, נוצרת ביניהן ברית מוזרה שחתומה בריגוש הגֵנבה ובמניעיה. קירסֶטן סמית, תסריטאית הוליוודית, מגוללת את הסיפור מנקודות מבט שונות, בהומור ובחום. שלוש הנערות השונות, שאמורות ללמוד להשתקם, לומדות בסופו של דבר מה הם כללי החב?ות.
איך זה לכתוב ספר מנקודת מבט של בת נוער?
"זה טבעי לי לכתוב מנקודת המבט של נערה, כי אני מחוברת באופן מביך לנערה שהייתי ואני גם בת יחידה, אין לי ילדים, אז הנערות בסיפורים הן הבנות שלי... או האחיות הקטנות שלי".
בספר ילדות משתי קצוות אופי הצליחו להתחבר ולאחד כוחות.
"הן נמשכות זו למסתורין של זו, הן גם מתחברות בשל ההתמכרות המשותפת שלהן לגניבה מחנויות. כל שלוש הדמויות - מו, טאביטה ואלודי - מנסות למלא חללים רגשיים שונים בחייהן, וההתמודדות שלהן איתם יוצרת ביניהן הבנה ייחודית".
מתנות קטנות © הוצאת ידיעות ספרים
מה הדבר שהכי חשוב מבחינתך בחברות?
"נדמה לי שהדבר הכי חשוב בחברות זה חוש הומור משותף, וגם, כמובן, להיות שם עבור האדם השני כשהוא צריך לשפוך את הלב, לבכות או לקטר. וגם לשמור על הסודות של האחר זה חשוב... וגם - לא לרצות את אותו נער שחברה שלך רוצה!"
את חושבת שחברות בין בנות היא קשה יותר מחברות בין בנים?
"אולי חברות בין בנות קשה יותר, אבל מניסיוני, היא מתגמלת יותר. לפעמים מתעוררת קינאה ותחרות שהחברה מעודדת בחברות בין בנות, אבל כשמתגברים עליהן, החברות אפילו מתחזקת".
הספר מדבר על בנות שיש להן דחף לגנוב - לא מפחיד שיעבור מסר לא נכון לבני הנוער?
"אני ממש לא רוצה לעודד גניבה. הדמויות מנסות לשלוט בנושאים וברגשות כואבים, וגניבה היא דרך שגויה למלא את החלל. הייתי שמחה אם הקוראים של הספר יגיעו להבנה שכוחה המרפא של החברות חזק יותר מגניבה".
איך הגבת כשהודיעו לך שרוצים להפוך את הספר לסדרה בנטפליקס?
"הייתי מאושרת! הכותבים ואני פיתחנו את התוכנית במשך כשנתיים, אז זה גרם לנו אושר. אנחנו ממש שמחים שזכינו לעשות עם נטפליקס שתי עונות".
לא חששת שיעדיפו לצפות בסדרה ולא לקרוא את הספר?
"אני מקווה שגם הספר וגם התוכנית יצליחו מאוד! יצרתי את התוכנית עם שותפיי לכתיבה, ואני המפיקה האחראית וכתבתי כמה סצינות, אז אני מושקעת מאוד בהצלחת התוכנית. מוצא חן בעיניי שיכולים לגלות את הספר דרך הסדרה והוא יכול לשמש לצופים מעבר בין העונה הראשונה לעונה השנייה. אני כל כך אוהבת את השחקנים, אז אני חושבת שיהיה ממש כיף לאוהבי הסדרה לקרוא את הספר עם השחקנים בתודעה שלהם".
מהי סדרת נטפליקס הכי אהובה עלייך כרגע?
"כרגע אני אוהבת את "בובה רוסית" ואת "בשבילי אתם מתים". ואני אוהבת את הסרטים של נטפליקס "הבוס שלי בדייט", "אם זו אהבה", "לכל הנערים שאהבתי" ו"דוכן הנשיקות"".
איך זה מרגיש שיש בני נוער שקוראים אותך ברחבי העולם?
"זה מרגש ומשמח אותי. אני מקווה שהספר יגיע לנערים ונערות בכל רחבי העולם ואשמח לשמוע מה דעתם! אפשר ליצור אתי קשר בטוויטר ובאינסטגרם - kiwilovesyou@ - אתם מוזמנים!".
מה יותר מספק - שתסריט שכתבת הופך להצלחה או ספר שלך הופך להצלחה?
"זאת שאלה קשה. היה מרגש כל כך לעבד תוכנית טלוויזיה מספר שנכתב ממקום אישי מאוד. לזכות לראות את הבנות רוקמות עור וגידים בדמותן של השחקניות, ולזכות לכתוב להן, ולצלם את התוכנית באחת מהערים שגרתי בהן, כל אלה גרמו לי אושר רב".
סמית © gettyimges.ILValerie Macon
איזה טיפ יש לך לבני נוער שרוצים לכתוב?
"נסו לכתוב כמה עמודים מדי יום. כתבו את הרעיונות שלכם ושימרו אותם מסודרים בתיקיית רעיונות. קיראו ספרים ותסריטים בסוגה שלכם. היו תלמידים נלהבים של הכתיבה שאתם אוהבים. העבודה הקשה שלכם תשתלם!".
