"החתול של שרק" ממשיך את הטרנד האחרון בעולם הסרטים והוא "סרטי התלת מימד". עד כמה שאני ממש לא אוהב את ה"תלת מימד", פה בסרט הוא היה סביל.

הסיפור מדבר על החתול (אנטוניו בנדרס) של שרק, המנסה להוציא את עצמו מצרות ולשלם את חובו בעיר הולדתו.

הוא מצטרף להמפטי דמפטי (זאק גליפיאנאקיס) וקיטי סופטפוז' (סלמה האייק) בסיפור מצחיק ומלא באקשן קומי בסגנון הספרדי והידוע של החתול.

כמו בכל סרטי שרק, גם כאן משלבים בעלילה סיפורי אגדות מפורסמים, בדיחות מצחיקות ולא צפויות אבל לא קורעות במיוחד. הסרט עצמו הוא קליל, שרצוי לראות אותו עם המשפחה.

במהלך הסרט עצמו לא היו רגעים משעממים מידי, והבדיחות, עד כמה שהיו לא קורעות במיוחד, עשו את העבודה. לכל חלק וחלק בסרט היה את כמות ההומור והאקשן שלה, ואף גם סיפור מרגש.

התרגום שעשו לו בישראל, "החתול של שרק", לא מתאים לתוכן הסרט עצמו מלבד כך שזוכרים את החתול מהסרטים הקודמים של שרק. השם שהיה צריך להיות הוא ה"חתול במגפיים" ("Puss in Boots"), כאשר הסרט מבוסס על השם הזה, בין היתר. הסרט דיבר על חייו האישיים של החתול לפני פגישתו עם שרק.

סרט מהנה, מלא בהומור ובאקשן משעשע.

במאי
כריס מילר

זמן מסך
90 דקות.

שחקנים
אנטוניו בנדרס, זאק גלפיניאקיס, סלמה הייק