היום (7.1) יגיע לאולמות הקולנוע סרט הקומדיה החדש של במאי הקומדיה המפורסם שון אנדרס, "גבר גבר". לרוב חובבי הקומדיות יש ציפיות די ברורות מהסרט הספציפי הזה, מכיוון שהוא מכיל את אחד מכוכבי הקומדיה האגדיים בתור כוכב ראשי, וזה הוא וויל פארל. מי שבכל זאת לא מכיר את פארל, רוב הסיכויים שכן יזהה את הכוכב השני של הסרט, מארק וולברג, או כפי שכולם מכירים אותו / ג’ון בנט מ”טד”. כלומר, למי שחובב סרטים ובעיקר קומדיה, קשה מאוד להגיע “נקי” מציפיות מסוימות לקראת הסרט הזה. 

עוד במדור הבידור של פרוגי:

• כל מה שרציתם לדעת על סוסי פרא
• מי חותמת יותר יפה: פרקש VS מורנו
• האם תזהו את חיות המחמד של הסלבס?

אך, למרבה ההפתעה, “גבר גבר” דווקא כן מחדש ורלוונטי. קו העלילה עוקב אחרי אב חורג ממוצע ששמו בראד, אותו מגלם פארל, שמנסה במאמץ רב לרכוש את תפקיד ה”אבא” במשפחה. כאשר סוף סוף מתחילים ניצוצות של אהדה כלפיו מהילדים, מגיע האב הביולוגי, דאסטי, אותו מגלם וולברג, ומחרב לו את הכל. דאסטי נחשב להרבה יותר “גבר גבר” מבראד. הוא נוהג על אופנוע ולא על מכונית סטיישן משפחתית, הוא מאוד מאצ’ואיסטי בניגוד לבראד המתחשב והעדין, והבעיה הכי גדולה: בעוד שבראד עקר, דאסטי מסוגל להביא עוד ילד לאישה שעל ליבה “נלחמים” שני האבות.

עוד במדור הבידור של פרוגי:

• זה כאן: כל מה שרציתם לדעת על "סוסי פרא"

• What Do You Mean? ג'סטין ביבר חושף את החברה

• שחקו: האם תזהו את חיות המחמד של הסלבס?

אז נכון, היו כמה דברים מיותרים בסרט, כמו למשל הבוס שמדבר גסויות וחופר, דמות נדושה וחרושה, שניתן לראות הרבה, ושגם לא מקדמת את העלילה לשום מקום. או מספר ההשפלות הרב, מידי, שעובר על בראד. הכוונה בזה היא כנראה להדגיש את המסר בסרט, אבל בפועל, ההשפלות גורמות על הדרך לעוגמת נפש קלה אצל הצופים, שבדרך כלל בעד ה”גיבור” של הסיפור, שהוא במקרה הזה בראד. לדוגמה, ההשפלות כוללות סצינה בה בראד, השיכור לחלוטין, מבייש את עצמו מול כל המשפחה שלו וכל הקהל העצום במשחק של ה”לוס אנג’לס לייקרס” כשהוא נבחר לתחרות במחצית ובמקום לבצע אותה, מלכלך על אשתו ברמקולים ופוגע עם כדור בפרצוף של אחת מהמעודדות. זאת לדוגמה, סצינה שבה הפגיעה כבר גורמת לצופה להיפגע באופן אישי כאילו היה בראד עצמו, לשכוח את העובדה שזו קומדיה וכבר לא כל כך לצחוק. 

 הסרט בוחן מחדש את ה”גבר גבר” האידיאלי שסיגלנו לעצמנו בתרבות המודרנית של היום. אחרי מהפך פמיניסטי, רוב העולם נמצא היום בדעה שלפיה ”גבר אמיתי” הוא גבר רגיש, שדואג למשפחה שלו, מלמד את הילדים שלו לפתור בעיות בדיבורים ולא במכות, ומרשה לעצמו לבכות מידי פעם. עד כאן הכל טוב ויפה, אבל הסרט הזה מציג את המודל הגברי החדש מול הישן, במעין ניסוי, ומנסה לבדוק, האם המודל החדש הזה תכל’ס עובד בשטח? האם גבר כזה באמת יכול לבנות את עצמו ולהשתלב בעולם של היום? המראות הראשוניים וגם אלה שאחריהם לא כל כך מעודדים, דאסטי הוא זה שגובר על בראד, יותר קול מבראד, ובעיקר צוחק עליו כשבראד הוא זה שמנסה ללמד את הילד לפתור סכסוכים בלי להכות. הדברים האלו למעשה כמעט לכל אורך הסרט לא משתפרים - עד הסוף, שכבר מוכיח אחרת, אבל את זה נשאיר לכם לגלות. 

כמובן שאסור לשכוח שבזכות הליהוק המנצח, של הצמד שכבר מכיר מזמן ושיתף פעולה בסרט קומדיה בעבר, גם כן בתור צמד כוכבים ראשיים, רוב הסרט פשוט קורע מצחוק. עוד שחקן שחייבים להזכיר, שעשה את הסרט לגמרי מבחינת הערות ציניות גאוניות שמשוחקות הייטב (מה ציפיתם, זה הוליווד), הוא חניבעל בורס, שמשחק את איש התחזוקה שמצטרף למשפחה, ושבסרט בוחן מחדש בעצמו, בקטנה אמנם, את הגזענות כלפי כהי העור. כל זה תוך כדי שהוא מתבלט ומצחיק יותר ממה שהוא אמור, ובלי כוונה.

ובסופו של יום, “גבר גבר” היא אחלה קומדיה, במיוחד למי שלא אכפת לו, ואף מעניין לו גם לתהות קצת על העולםשאנו חיים בו היום תוך כדי, בצורה הומוריסטית. מבחינת הסרט הזה, נגמרו הימים שהולכים לקולנוע, צוחקים, וחוזרים הביתה. הגיע הזמן להעביר בין הצחוקים קצת ביקורת על החברה שלנו, שלא תמיד עוצרת את המרוץ בכדי להסתכל מה היא כבר עברה. נראה לנו שהסרט הזה עלה על השילוב המדויק של צחוקים ורצינות, וזה שווה צפייה!