הכותרת אומרת הכל. אך בהחלט שווה לכם לקרוא ואפילו לשתף ולדבר על הקולנוע הרוסי. אני חובב קולנוע מושבע. כמה מושבע? אין סרט חדש שאני לא רואה בדרך-לא-דרך, העיקר לראות ולחוות את "החוויה הקולנועית".

לא ידעתי למה לצפות כאשר הזמינו אותי לראות את אחד הסרטים בפסטיבל "ימי הקולנוע הרוסי בישראל". באיזשהו מקום אפילו שקלתי לעשות אחורה פנה וללכת לאכול באיזו מסעדה איטלקית באזור, אך אני יכול להגיד לכם בלב שלם שעשיתי את הבחירה הנכונה בהגעה לערב פתיחת הפסטיבל - ועוד יותר שבחרתי לראות את הסרט "ילד טוב".

תיאטרון גשר נמנה עם בתי התיאטרון החשובים בישראל ושוכן במתחם התרבות "נגה" שביפו. הוא החל את דרכו בשנת 1990 כהתארגנות של קבוצת צעירים שעלו ממוסקבה ובתמיכתם של משרד החינוך והתרבות, הסוכנות היהודית, עיריית תל אביב ונוספים - ואחרי ההקדמה הזאת, עדיין לצערנו, אנחנו לא מרגישים מספיק את החוויה הקולנועית הרוסית בישראל.

עוד במדור הבידור של פרוגי:

• טל מלכה: "בגיל 15 הפכתי לביישן"
• שירן סנדל רוצה לעשות משהו אחר
• דניאל גד ועמית רהב לוהקו לסרט אימה ישראלי

נכון שהמהות המרכזית שלו היא לא קולנוע, אך כגוף שחרט על דגלו להיות "גשר בינלאומי", עליו לדבוק במסורת של פסטיבלים מהסוג הזה (וזה לא שהוא לא עשה או עושה, אבל מומלץ לעשות עוד). "ימי הקולנוע הרוסי בישראל" שלא התקיים זה זמן רב, היווה נקודת מפנה בעיניי אל מול הסרטים שאני רואה וצריך לראות בעתיד.

בערב פתיחת הפסטיבל, חברי ואני הגענו לערב שהרגיש כולו בינלאומי: שעת ערב מאוחרת, שדרות ירושלים - יפו, קהל רוסי ברובו (ומבוגר יש לציין), שטיח אדום לצד צלמים ואנשים שלבושים אירופאי וכן אלכוהול ייחודי שידע לעשות את שלו בערב חגיגי שכזה.

מבין כל הסרטים שהוקרנו במהלך שלושה ימיו של הפסטיבל, ראינו את הסרט הפותח "ילד טוב" בבימויה של אוקסנה קארס שהציב רף גבוה ובהחלט לא יורד מרמתם של סרטי המיינסטרים שאנחנו רגילים אליהם בקולנוע בישראל. הסרט מספר על שבוע שגרתי כביכול מחיי תלמיד רגיל שהופך לרצף של אירועים מרתקים - קומדיה משעשעת על אהבה ראשונה, יחסי אבות ובנים ועל החיים. קיטשי אתם חושבים? אז זהו, שממש לא. כל מה שידענו על אהבה וקומדיה בקולנוע, קארס הצליחה לשנות ולעשות את זה בטוב טעם ללא כל התקרבות לקיטשיות או הפיכת הסרט למסטיק שטעמו כבר אבד.

בשורה התחתונה, לסרטים הרוסים, ובכלל לסרטים בשפות זרות, שאינם אנגלית או צרפתית שתופסים נפח משמעותי בבתי הקולנוע בישראל, יש גם כן מקום. הסרט "ילד טוב" הצליח להוכיח זאת בפרט והפסטיבל בכלל. למארגנים יש לי להגיד דבר אחד - המשיכו כך כי בהחלט יהיה מי שיגיע פעם נוספת לפסטיבל.