העלילה מתרחשת בארה"ב של שנות ה60, ומגוללת את סיפורן המשוגע של שלוש נשים שחורות שעובדות בנאס"א, סוכנות החלל האמריקנית. באותן שנים, בהן נעשתה אפליה כלפי שחורים באמריקה, עבודה שכזו לנשים ועוד עם צבע עור כהה, היא משהו יוצא מן הכלל. קת’רין, דורותי ומרי פורצות את הדרך למקומות שבהם בכלל לא נראו מעולם נשים, ובטח שלא נשים שחורות. הן מתקדמות ולאט לאט מקבלות את ההכרה שכל כך מגיעה להן ולמוחות הגדולים שלהן. 

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• קאמבק: ג'סטין ביבר מחזיר את חשבון האינסטגרם
• רוצים לזכות בכרטיס זוגי ל"שכונה בהופעה 2"?
• האם לניר חלפון יש חברה חדשה?

לכל אחת מהן חזון משל עצמה, שבדרך אליו היא צריכה לחצות כמות אינסופית של גבולות ומוסכמות חברתיות. מרי רוצה להיות מהנדסת בנאס"א, דבר חסר תקדים. כדי לעשות זאת היא צריכה ללמוד קורסים נוספים שניתנים אך ורק לגברים לבנים. היא נאבקת בחוזקה ואף מגיעה לבית משפט עם הסוגיה, כשהיא מתעלמת מכל מי שאומר שלא תצליח, כולל הבעל שלה. דורותי מנסה לקבל את תואר המפקחת שמגיע לה. את התפקיד היא למעשה עושה בפועל - רק שהיא לא מקבלת את אותה ההכרה ואותה המשכורת שאמורים להגיע.  

קתרין, שהיא מעין הדמות הראשית, מעולה עם מספרים עוד מכשהייתה קטנה מאוד. היא רוצה להתקדם הכי רחוק שאפשר בצוות החישובים המרכזי של נאס”א. רק שצריך לזכור כמה דברים "קטנים": היא גם אם חד הורית לשלוש בנות, גם אישה, וגם שחורה - מה שאומר למשל שכדי ללכת לשירותים היא צריכה לצעוד 40 דקות. 40 דקות בהן היא לא רק שלא יכולה לעבוד, אלא גם נאלצת לרוץ ולפעמים אפילו בגשם - רק כדי להתפנות. זאת כמובן מכיוון שבאותה התקופה נעשתה הפרדה בין לבנים לשחורים - ולא היו שירותים לנשים שחורות בבנין בו נמצא הצוות שלה.

© באדיבות פורום פילם

כמו שאנשי התעשייה הגדולים נוהגים תמיד להגיד, הסרטים המטורפים ביותר לרוב מבוססים על סיפור אמיתי - סיפור מטורף מידי מכדי שיהיה אפשר להמציא אותו. זה בדיוק מה שקורה בסרט המופלא הזה, שסובב סביב עלילה כל כך לא הגיונית, עד כדי שהיא חייבת להיות אמיתית. שלוש הנשים האלה, שחיו באמת ועשו את כל הצעדים המדהימים האלה במציאות - מהוות השראה אמיתית לצופים בסרט. קשה שלא לצאת מלאי תדהמה מפועלן. 

מלאות בהשראה. דורותי, קת'רין ומרי © באדיבות פורום פילם 

מעבר למסר, כל הפן הטכני עשוי מעולה - כמעט ללא פגמים. המשוואות המסובכות גורמות לצופה להרגיש שהוא צופה בחדר חישובים אמיתי של נאס”א, קטעי הוידיאו המקוריים של אותה תקופה, שמוצגים מידי פעם, גם הם מעבירים אותנטיות מסוימת - והיא מורגשת לכל אורך הסרט. מגיע שאפו ענק לשחקניות המעולות שממש “עושות את הסרט”. הכל מרגיש מאוד אמיתי וסוחף, אפילו הקטעים המצחיקים מוצלחים עד מאוד. בשעתיים וקצת - מי שרואה את הסרט מקבל הצצה מגניבה ומדהימה כאחד לעולמם המורכב אך המעניין להחריד של סוכנוית חלל ואנשים פורצי גבולות.