אם נשאל אתכם מה המשפט שהכי מזוהה עם ספיידרמן, כנראה שישר תענו "עם כוח גדול באה אחריות גדולה". בסרט החדש "Spider Man: Homecoming" המשפט הזה מלא משמעות ולאו דווקא מהכיוון של הכוח המיוחד של פיטר פארקר. יצאנו לראות את הסרט עם מלא ציפיות וחזרנו עם תחושת סיפוק ענקית במיוחד.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• דוד שאול בראיון ווטסאפ: "בהתחלה פחדתי שיזהו אותי"
• למה עודד פז נעצר בשדה התעופה בישראל?
• Delete לאהבה: שירן סנדל והחבר נפרדו

הסצנה הראשונה של הסרט מוקדשת לנבל החדש שלנו. בשביל שנדע להיכנס לעניינים, מסבירים לנו שאנחנו עומדים מול נבל שלא רוצה להשמיד את העולם וזה חשוב, כי האצבע המאשימה מופנית לבעלי ההון, כמו טוני סטארק, איירון מן, ובסרט הזה - המנטור של ספיידי. הנבל המדובר בשמו הנבלי "העיט", או בשמו האמיתי אדריאן טומס, "בסך הכל" רוצה למכור נשק חייזרי ולהתפרנס. ארגונים סודיים הרסו לו את הפרנסה והוא חייב בדרך לא דרך וברור שלא מוסרית להשיג כסף בשביל שלמשפחה שלו יהיה מה לאכול בסוף היום. לאחר מכן יש את המנגינה המוכרת של ספיידרמן וכבר אז אנחנו נכנסים לאופוריה האדירה של הסרט. 

לאחר מכן, אנחנו מצטרפים לפיטר פארקר כשהוא כבר ספיידרמן. לא מראים לנו בכלל איך הוא נעקץ ואיך זה משפיע עליו, אבל חכו - נגיע לזה אחר כך. פיטר רוצה להצטרף לנוקמים ולהיות כבר אבנג'ר; הוא טוען שהוא מסוגל לעשות הרבה יותר ממה שהוא עושה בפועל. הפערים שפארקר צריך לעמוד בהם מוכרים לנו כבר וקיימים גם בסרט: מצד אחד להיות גיבור על של השכונה, מצד שני לדאוג לדודה שלו, מיי, מצד שלישי להיות טוב בלימודים, מצד רביעי להיות נורמלי ליד הקראש וכן הלאה. אפרופו קראש של פיטר, הפעם הגיבור שלנו מתאהב בנערה אחרת בכלל, בשם ליז. היא באמת מושא האהבה של פארקר, אך להבדיל מסרטים קיטשיים האחרים שהקראשים לא מתייחסים למי שהתאהב בהם, כאן ליז נחמדה מאוד כלפיו. בנוסף ובלי קשר אל ליז, קיימת דמות נוספת שמופיעה מעת לעת, והיא מישל, נערה בכיתה של פיטר, שהיא משחקת את הדמות הפסימית, "אין לי חברים" זה כנראה המשפט שהיא משננת כל בוקר והיא מציגה שנינות מוצלחת וסרקזם שגורמים לנו לצחוק לרוב.

חשוב לציין, העלילה של הסרט מעט צפויה. חלק מהדברים שמציגים לנו בעלילה, די זועקים שיתחברו ובסופו של דבר יציגו לנו את התמונה הכוללת. למה זה חשוב לציין? מכיוון שאתם חייבים להבין, מדובר בסרט גיבורי על. סרטי גיבורי על תמיד כוללים את אותם סוגי הדמויות, תמיד את אותה ההתפתחות ותמיד מציגים הטוויסט הקטן הזה שמשנה את כל הסיפור. לכן, חשוב להגיד שלצד בנאליות זה שם הסרט, העלילה של "ספיידרמן: השיבה הביתה", מצליחה להציג משהו קצת אחר ולעלות מהבאנליות הרגילה בעזרת שנינות והומור שגרמו לי לצחוק לאורך כל הסרט. הסרט פשוט מצחיק מכמה כיוונים שונים שלא נותנים לנו רגע לעצור מהצחוק הבלתי פוסק ולנשום.

אם הזכרנו מצחיק, זה הזמן לדבר על טום הולנד בתור ספיידרמן. אני פשוט אגיד את זה - טום הולנד בעיניי הוא הספיידרמן הטוב ביותר שהיה עד עכשיו. הולנד מצליח להציג את הדמות בצורה הכי טובה: נער בן 15 שעושה שטויות, אבל מבין מתי צריך להתעורר ולהיות אחראי. הוא מתלהב, הוא מלא תבונה וטוב לב בדיוק כפי שמצופה מספיידי שלנו. כל סצנה שהוא נמצא בה, הוא הדמות שהכי נוכחת בשוט ואנחנו ללא ספק שמים לב אליו. גם כשהשחקנים הגדולים יותר מופיעים (נגיד כמו רוברט דאוני ג'וניור שמגיע כאיירון מן), הוא עדיין שולט על הסצנה ולא נמצא בצל שלהם. אך שימו לב, האומנם הולנד עושה עבודה טובה, אך מארוול החליטו שהם לא מוכנים לעשות השוואות בכלל עם הספיידרמנים הקודמים. זה שאנחנו לא רואים את גוון סטייסי, זה שאנחנו לא רואים את העלילה המסורתית וזה שאנחנו לא רואים את העקיצה עצמה אפילו, מראה שמארוול מנסה לברוח בכל הכוח מההשוואות האלו. 

יש משהו בסרטי גיבורי על שהאקשן הוא קיטשי וקלישאתי להפליא. בסרט הזה הרגשתי שסצנות האקשן הן מוצלחות למדי. הסאונדטרק מכניס אותנו לסרט כל פה מחדש, בעיקר במנגינה של ספיידרמן שיש בהתחלה. האפקטים, הגרפיקה והלוקיישנים עושים את שלהם ומאוד התחברתי אליהם. אגב לוקיישנים, אחד הקשיים שעומדים בפני ספיידי זה שהוא נלחם המון בשדות פתוחים והוא לא יכול להיעזר בבניין ובכך לגמור את הסיפור, וזה שינוי מרנין.

נקודה אחרונה חשובה - החליפה הטכנולוגית שכבר ראינו בטריילרים. הרבה מבקרים לפני הסרט קטלו את ההפקה על הצעד הזה. ואני? אני חייב להגיד שהחליפה בול במקום. מצד אחד בעלת כוח עצום ואדיר, אבל מצד שני פיטר מתמודד עם מורכבות קשה - פארקר מבין שלא החליפה, אלא הוא עצמו הופך את ספיידרמן לגיבור העל המיוחד. כבר אמרתי שהמשפט "עם כוח גדול באה אחריות גדולה" לאו דווקא מדבר על הכוחות של ספיידרמן? אז כן, אני מאמין שמדובר בחליפה. אגב, החליפה מסבכת המון את ספיידרמן ולכן היא הופכת להיות הרבה יותר לגיטימית. עצם זה שהיא לא מקלה על החיים, המעריצים מסוגלים לסבול ולקבל את החליפה המדוברת.

בשורה התחתונה, מדובר בסרט גיבורי על קליל, מצחיק ומודע לעצמו. טום הולנד הוא הספיידרמן שלי והוא עושה את זה פשוט מושלם. השחקנים האחרים מוסיפים המון לסרט, אך לא מטילים צל על הולנד. החליפה לא דומננטית במיוחד, וזה מעולה. אפקטים, גרפיקה והסאונדטרק נכנסים במקום, שלא לדבר על הלוקיישנים הפתוחים שמשנים את הסיפור. סרט פשוט מוצלח שלא רק נופל לתוך הכללים של סרטי גיבורי על. אני מחכה לסרטים הבאים בקוצר רוח ובציפייה רבה.

הסרט מקבל 9 מתוך 10 כוכבים בסולם פרוגי!