"ולריאן ועיר אלף הכוכבים": פוטנציאל עצום, פספוס אדיר
במקביל להתקדמות עלילתית של תחנת חלל עצומה, אנחנו מכירים שתי דמויות ראשיות שיוצאות למשימות חלליות מאתגרות במיוחד. למה לא כדאי ללכת ל"ולריאן ועיר אלף הכוכבים"? ביקורת סרט
אולי השם לוק בסון לא אומר לכם דבר, אבל "האלמנט החמישי" ו"לוסי" אלו סרטים שמגיעים מבית היוצר שלו. לאחר 3 שנים מאז הסרט האחרון, מוציא לוק בסון סרט חדש בשם "ולריאן ועיר אלף הכוכבים". מה היה טוב בסרט ומה התפספס?
עוד בערוץ הבידור של פרוגי:
- דניאל מורשת יצא מהארון: "את חיי אני אחלוק עם גבר"
- החלום התגשם: אייל גולן בדואט עם שיילה גיבסון
- מרגש: ג'סטין ביבר מבקר מעריצים בבית החולים
העלילה עוסקת בעיקר בתחנת חלל שנבנתה קרוב לכדור הארץ. לאחר זמן מה ולאחר שגזעי חייזרים התחילו לחבור אליה, היו צריכים להרחיק אותה מכדור הארץ, בשביל שלא תשאב לתוך הכדור ותפגע באנושות שנמצאת שם. לאחר שמרחיקים אותה מהעולם, היא הופכת לתחנה עצמאית עצומה, גדולה ובין-גלקטית. שמה הוא "אלפה", עיר אלף הכוכבים. במרכז העיר, קיימת מועצה שמורכבת מנציגים מכל הגזעים שלקחו חלק בהקמת התחנה הזו.
במקביל לזה, אנחנו מכירים את מייג'ור ולריאן ואת הסמלת לורליין אשר מגולמים על ידי דיין דיהאן וקארה דלווין. ולריאן מאוהב בקטע לא ברור בלורליין (כבר בתחילת הסרט), אבל היא חושבת שהוא רוצה אותה רק בשביל חוויה חד פעמית ולא משהו רציני. למרות המתח המשעמם שלא מצליח לעניין אותנו, הם צוות מוצלח שנשלח למשימות קשות. המשימה שהם מקבלים, היא משימה קשה במיוחד, כזו שמאיימת על כל האנושות ולכן זה "ראוי" להחזיק סרט.
לא נגלה לכם יותר מדי, אבל העלילה של הסרט פשוט לא טובה. היא עלילה משעממת, כזו שגורמת לנו לפהק כבר בתחילת הסרט. הדיאלוגים שיש בין דמויות יכולים להיות לכם לא ברורים, ואם זה לא מספיק, העלילה כל-כך צפויה, שברור כבר באמצע הסרט איך הסיפור ייגמר. בסוף הסרט מגיעה ההבנה שאפשר היה לקצר אותו ב-40 דקות לפחות ומה שהיה עושה אותו ליותר מוצלח.
מכיוון שכבר הזכרנו אותם, כדאי לדבר על זוג השחקנים שמגלמים את הדמויות הראשיות. דיהאן ודלווין פשוט לא נראים טוב ביחד. דיהאן גורם לנו להרגיש שליהקו בטעות דמות שעדיין לא חגגה בר מצווה ודלווין, השחקנית שמוכרת לנו היטב מיחידת המתאבדים, פשוט מדהימה אך נבלעת בתוך הקשר הזה ונופלת. ביחד, הם נראים כמו זוג אנשים חסרי כריזמה שלא מעניינים אותנו, זוג בלי כימיה כבר מההתחלה.
להבדיל מהם, ריהאנה משחקת דמות בעלת תפקיד לא כזה גדול, אך עושה את זה בהצלחה מטורפת. לאחר נקודת השיא שלה בסרט, אפשר להצביע ולהגיד שריהאנה נכנסה בול במקום, לא פחות ממה שמצופה ממנה. הדמות היחידה שהתחברתי אליה הייתה באבל, שגולמה על ידי ריהאנה.
הנקודה הכי חזקה בסרט הזה ואי אפשר לערער על כך, היא הגרפיקה. הוויזואליות בסרט פשוט מוצלחת, כזו שגורמת לנו לרצות שכל עיבודי הגרפיקה שיש לנו בחיים, יהיו מאותו הבית. וזה גורם לי לתהות: אם היו לוקחים את הגרפיקה המדהימה הזו ורק מצרפים עלילה שהיא קצת יותר מסבירה, היינו מקבלים סרט פשוט טוב. אבל לא זה מה שקרה פה, הגרפיקה נמצאת והעלילה פשוט פח. אגב, חשוב לציין, הדמויות מכוכב מיסתורי (שתגלו כבר בסרט) נראות פשוט אחד לאחד כאילו נלקחו מאווטאר. האם אפשר להאמין שהשראה נשאבה משם, אם לא להגיד העתקה? ניתן לכם לשפוט.
בשורה התחתונה, מדובר בסרט עם עלילה צולעת במיוחד. הגרפיקה עוצרת נשימה, ומתוך סוללה של שחקנים שאמורה לעשות לנו את הסרט, אנחנו מקבלים שחקנית אחת טובה שהיא בכלל זמרת. אם היו משקיעים בעלילה עקבית ונורמלית, זה היה יכול להיות אחד הסרטים הטובים שיצאו השנה. כרגע, לסרט יש פוטנציאל עצום, אך הוא פספוס אדיר, וחבל.
|