אפילו בלי זכוכית מגדלת ניתן לשים לב שעולם האנימציה השתנה מהקצה אל הקצה וכיום הוא שונה מאוד לעומת מה שהיה בתחילת הדרך. ממש כמו באומנות, התפתח עולם האנימציה ועבר תהפוכות ופריצות דרך שבזכותן הוא נראה כמו שאנחנו מכירים אותו כיום. קבלו את הסרטים המהפכניים ופורצי הדרך שבלעדיהם עולם האנימציה היה נראה אחרת לגמרי

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• רכילות בקטנה: ג'ורדי יתחרה בסטטיק ובן אל
• עושה את זה: קים אור אזולאי תככב בסדרה לצד אסי כהן
• ה/נשיקה: מיהו בן הזוג החדש של אנג׳ל ברנס?

"אוי מייבל" (1924)

ב-1924, האחים מקס ודייב פליישר פרסמו את "אוי מייבל" (תרגום של "Oh Mabel"), סרטון קצר בן שבע דקות והסאונד שלו סונכרן עם ההנפשה עצמה. זוהי האנימציה הראשונה המציגה דמות מדברת עם דיאלוג מסונכרן – כלב צועק "עקבו אחרי הכדור, והצטרפו, כולם!" רק ארבע שנים לאחר מכן הציג וולט דיסני סנכרון מושלם של סאונד ואנימציה בסרטון הקצר שהציג לציבור את דמותו של מיקי מאוס לראשונה, "ספינת הקיטור וילי" (תרגום של "Steamboat Willie").

"קינג קונג" (1933)

עם השנים, הרצון של אנשי הקולנוע לשלב מפלצות או חיות ענק בסרטים נתקל בחוסר יכולות טכניות וכאן האנימציה דווקא יכלה למלא את החסר. כשרצו בתעשיית הקולנוע האמריקאי ליצור סרט שמשלב דמויות כאלו, חשבו שהדרך היחידה ליצור חיות אלה היא בטכניקות אנימציה של סטופ-פריים. תחום, שלא היה מפותח בארה"ב. מומחה אמריקאי יחיד שהכיר את המדיום היה וויליס אוב'ראיין והוא שעשה את רוב סרטי המפלצות באותה תקופה והשיא היה כמובן קינג קונג. 

"שלגיה ושבעת הגמדים" (1937)

את שנת 1937 קשה לשכוח, וזאת בזכות סרט האנימציה הראשון באורך מלא בהיסטוריית הקולנוע (83 דקות), "שלגיה ושבעת הגמדים". הסרט, שלא היה רק הראשון באורך מלא אלא גם הראשון שהופק בצבע מלא, הופק על ידי וולט דיסני. באותה התקופה, כיכבו על מסכי הקולנוע סרטים שאינם אנימטיביים והשקעת תקציב רב בסרט אנימציה באורך מלא נחשב לסכנה ממשית. דבר זה לא הפריע לוולט דיסני ולצוות שלו ליצור עבורנו את מה שנחשב לאחת מפריצות הדרך בעולם האנימציה ובקולנוע בכלל. הסרט גרף הצלחה אדירה למרות החשש שלא יצליח ושהעבודה הרבה שהושקעה לא תוערך כראוי. הסרט זכה להכנסה קופתית ענקית ביחס לתקופתו עם $7,846,000 בתקופת ההקרנה המקורית שלו בלבד!

"יד אנימציית מחשב" (1972)

ב-1972, אדווין קטמול ופרדריק פארקה, נשיא פיקסאר ומדען מחשב (בהתאמה), פיתחו אנימציית מחשב קצרצרה של ידו השמאלית של קטמול, "יד אנימציית מחשב" (תרגום של "A Computer Animated Hand"). האנימציה הציגה דגם תלת-מימדי שהורכב מ-350 משולשים ומצולעים שאותו יצר קטמול בעצמו. הודות להברקה זו, החל קטמול לעבוד עם דיסני ביחד עם צוות אנשים בעלי ידי זהב ומוח מבריק שיחדיו הפיקו תוצר שתרם אף לטכנולוגיה ולתחום המחשוב בפרט. לימים נמכרה חטיבת המחשוב של קטמול לחברת אפל, וכיום אתם מכירים אותה בתור "פיקסאר". אם לא די בכך, ב-2011 ספריית ארצות הברית של הקונגרס הכניסה את הסרטון למרשם הסרטים הלאומי לציון תרומתו פורצת הדרך מבחינה תרבותית, היסטורית ואסתטית.

"פוקהונטס" (1995)

שימו לב שעד שנת 1995, שנת פרסום של הסרט "פוקהונטס", כל נשות סרטי דיסני היו נסיכות עדינות שתכליתן הייתה לחכות לאביר שיציל אותן. פוקהונטס היא למעשה הדמות הנשית הראשונה בסרטי דיסני בעלת תואר אצולה (בת של צ'יף אינדיאני), שנלחמה בבריטים והגנה על מולדתה. עד כה, כל נשות סרטי דיסני התאהבו בנסיך שזה עתה פגשו. בפעם הראשונה בתעשיית האנימציה של הזרם המרכזי, יש דמות נשית אקטיבית שפועלת למען המטרות החשובות לה ולא תלויה בנסיך שיצילה וגם ישנה לראשונה התייחסות לקבוצות מיעוט.

"צעצוע של סיפור" (1995)

ב-1995, מלבד הסרט פוקהונטס, עבדו בדיסני בשיתוף פעולה עם פיקסאר על אחד מהסרטים המשמעותיים ביותר של עולם האנימציה – "צעצוע של סיפור". מלבד היותו הסרט הראשון באורך מלא של חברת פיקסאר, הוא גם סרט האנימציה הראשון באורך מלא שמבוסס על אנימציית מחשב והופץ באופן מסחרי. "צעצוע של סיפור" הוא גם סרט האנימציה התלת-מימדית הראשון באורך מלא. זהו הישג משמעותי מאוד ששינה את פניה של תעשיית האנימציה. 

"המסע המופלא" (2001)

אומנם סרטי אנימציות יפניות ("אנימה") היו מוכרים קודם לכן, אך עד שהגיע הבמאי מיאזאקי הם כלל לא הועלו על סדר היום העולמי והיו בעיקר נישתיים. שנת 2001 הייתה הצלחה משמעותית עבור עולם האנימציה היפני ובפרט עבור הייאו מיאזאקי, שכן סרט האנימציה, "המסע המופלא", המכיל בתוכו עולם רוחות סוריאליסטי ומנגינות יפניות עדינות מהפנטים את כלל אוכלוסיית העולם. הסרט נחשב לפורץ דרך מכיוון שהביא את עולם האנימה לקהל הרחב. 

 

קינג קונג (1933).היו גם הפקות שלא היו קשורות ביצורי העבר- אלא ביצירי הדמיון וגם בהם הקולנוע נדרש לאנימציה כדי להוסיף אותם למסך. בראשית שנות ה-80 נכנס השימוש הגרפי במחשב לרמה מתקדמתעם אפשרות ליצור סביבות ממוחשבות תלת ממדיות. אפשרות זאת נראתה לראשונה בסרט ארוך, הנחשב אוונגארדי באותה תקופה –טרון (אולפני דיסני 1982) בו משולבים שחקנים חיים בעולם גראפי תלת ממדי של משחק מחשב. הגרפיקה הממחושבת בטרון נראית לנו היום פרימיטיבית להחריד אך הצריכה אז שימוש במחשבי העל הענקיים של נ.א.ס.א. נקודת שיא בתרומתה של האנימציה לקולנוע המסורתי היא ללא ספק קטעי הדינוזאורים בפארק היורה (1993). הסרט שנוצר מבחינת עיתויו בקו החפיפה בין הטכניקה המסורתית של הסטופ-פריים לבין השימוש החדיש במחשב. גם הפעם הצליחה האנימציה לתת בידי הקולנוע כלי כביר שטלטל את קהל צופי הקולנוע. מרגע זה והלאה – לא יהיה עוד הקולנוע מה שהיה עד אז.