"פחות משפחת סופר על 2, יותר המופע של ג׳ק ג׳ק"
סרט ההמשך "משפחת סופר על 2" יוצא לאחר 14 שנים מקודמו. עם המון ציפייה, הלכנו לראות את הסרט החדש על המשפחה הכי סופר בעולם. ביקורת סרט
את משפחת סופר על ראיתי בתור ילד קטן ואהבתי בטירוף. בתור ילד, התחברתי למשפחה הזו שמתמודדת עם בעיות קצת שונות ממשפחות אחרות. כשדיווחו שעומד להיות סרט שני, הלב קפץ והציפיות היו בשמיים וכעת, 14 שנים אחרי, זה קורה.
עוד בערוץ הבידור של פרוגי:
- חרוט בזיכרון: האודישנים שלא נשכח
- מזל טוב: אשלי וקסמן בקשי ילדה בן
- סיכום מערכות היחסים של אריאנה גרנדה
הסרט השני מתחיל בדיוק איפה שעצרנו בסרט הראשון כאילו הסרט ממש יצא בשנה שעברה ולא לפני 14 שנה. דחפור ענקי מאיים להרוס את העיר ומי ששולט עליו מתכוון לבצע שוד ומשפחת סופר על צריכה להתמודד איתו. הוא כמובן לא הנבל המרכזי ורק עוזר לקדם את העלילה - פוליטיקאים שמנסים לעשות הכל כדי לוודא שגיבורי העל ישארו מחוץ לחוק. מי הם אותם גיבורי העל שאנחנו מכירים? בוב/מר סופר על (קרייג נלסון) החזק, הלן/נערת הגומי (הולי האנטר) הגמישה, ויולט (שרה וואל) שיכולה להפוך לבלתי נראית, דאש (האק מילנר) המהיר במיוחד והתינוק המתוק והקורע מצחוק - ג'ק ג'ק. מהר מאוד אנחנו מכירים את זוג האחים ווינסטון ואוולין דבור, שהמטרה המרכזית שלהם היא להחזיר את מעמדם החוקי של גיבורי העל למקומם. בנוסף, כדאי להכיר "משעבד המסך" - נבל שמשתמש במסכים בשביל להפנט ולשלוט יותר בכל מי שמסתכל אל עבר מסך (שתכלס, יש מסכים בכל מקום).
בסרט השני, התהפכו היוצרות והפעם הלן (נערת הגומי) היא זו שיוצאת להציל את המצב ועל בוב (מר סופר על) להישאר בבית ולטפל בבעיות של הילדים. הבעיות של ויולט עם הבחור מסוף הסרט הראשון (טוני), הבעיות של דאש עם מתמטיקה והבעיות שמתגלות כשג'ק ג'ק מגלה את כוחותיו. ואם כבר הזכרתי את התינוק המופלא, כדאי להגיד שלפי דעתי הסרט "משפחת סופר על 2" הוא קצת לא מדויק וכדאי לשנות אותו ל"המופע של ג'ק ג'ק". ברמה מסוימת, הסרט היה משעמם וחסר בהרבה אם התינוק לא היה. קטעי ההומור המעולים שזכינו להם בזכות ג'ק ג'ק, הבהירו לנו עד כמה קווי העלילה האחרים היו לא בשלים ואפילו ממש משעממים. העלילה הייתה צפויה למדי, מעט מביטה ומלאה בטעויות. הרבה מאוד דברים שראינו בסרט הם ממוחזרים והרבה סרטים לפני לא רק התעסקו בזה, אלא הפכו את הנושאים לנדושים. אני מודה, זה לא גרע לי מחווית הסרט, אבל זו מחשבה שעלתה ישר לאחר שהקרדיטים התחילו להופיע.
אני מודה, למרות כל החסרונות שהוצגו - מדובר בסרט משפחה כייפי. לא רק שהוא באמת מדבר על משפחה שכיף לראות אותה וכיף לצחוק איתה (ותאמינו לי, יש סיבות טובות לצחוק), אלא זה סרט שמתאים לכל המשפחה. הילדים יצחקו, יהנו ואפילו יזדהו ברמות מסוימות עם הדמויות שבגילן ומבוגרים יכולים ממש ללמוד על משפחה ודאגה לקטנים במקרי קיצון. בסרט יש דיבור על ערכים דמוקרטיים, והסרט מושתת על העצמה נשית חזקה. במקביל לכך, הגרפיקה בסרט טובה ומוכרת לנו עם חידודים מתאימים לשנת 2018. הסאונדטרק היה נהדר וכל הצלילים שבקעו מהרמקולים היו במקום וטובים.
בשורה התחתונה, מדובר בסרט גיבורי על משפחתי חמוד. הסרט בעל עלילה די צפויה ומעט מאכזבת, אבל הפרנצ'ייז מחזיק לטעמי למרות העלילה הלא הטובה. קטעי ההומור המשובחים שהיו, לא הפילו אותנו מהכסא, אבל ללא ספק הצליחו מספיק. לכל זה מצטרפים הסאונדטרק המעולה והגרפיקה המוכרת והמושכת. אם אתם מעריצים של המשפחה, אתם תמצאו מקום בלב הפנטזיה שלכם לסרט הזה. אני מצאתי ואהבתי למרות הכל, ואתם?
|