אודה כבר עכשיו שלא ראיתי את הסרט הראשון (ליל המסכות) שיצא לפני 40 שנה, בעיקר בגלל הסיבה שכנראה רובכם, הקהל הצעיר, גם לא ראה אותו- מה שלא מצריך אותי להשוות אותו לקודמו אלא לבקר אותו כסרט אימה סטנדרטי שיוצא לקולנוע. אז האם הרימייק של האלווין מסתמן כסרט אימה מפחיד או שמדובר בסרט אימה משעמם?

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• דרגו: באיזו סדרה בינלאומית כדאי לצפות קודם?
• ג'סטין יודע? הבקשה המפתיעה של היילי בולדווין
• דרגו: הדמויות האהובות מ"שנות ה/80" 

עלילת הסרט נפתח בסצנה די קריפית ומוצלחת בה אנחנו 'זוכים' לפגוש את מייקל מאיירס המתואר בתור רוצח קיצוני ולא אנושי, הוא מוצג לנו כלוא בבית משוגעים- אליו מגיעים שני עיתונאים על מנת לחקור את הרוצח המפורסם קצת לעומק. עם התפתחות העלילה, אנחנו עדים לכך שהוא מצליח לברוח מבית המשוגעים, והדבר הופך ליותר אירוני שהוא בורח דווקא בליל כל הקדושים- מייקל מאיירס עונד את המסכה המפורסמת שלו ויוצא למצוד רצחני בו הוא רוצח לא מעט אנשים, אחר לורי סטרוד, אותה ניסה לרצוח לפני 40 שנה, אלא שהפעם הנכדה המתבגרת של לורי גם על הכוונת של מייקל המטורף.

נזהיר אתכם שמדובר בסרט לא קל לצפייה, במהלכו אנחנו עדים לרציחות ותרחישים גרפיים ולא קלים כלל. מסתבר שהרציחות האכזריות במהלך הסרט הן אמנם קשות לצפייה אבל למעשה הן גם אחד הדברים היחידים שמעניינים בסרט הזה. על אף היותה די מעניינת, עלילת הסרט שמתפרשת על אורך שעה ו-50 דקות נשענת בעיקר על האנשים התמימים שמייקל מאיירס רוצח בדרכים די מזעזעות שלא משאירים עין אדישה. אך מלבד עניין הרציחות, אנחנו מקבלים סרט עם סיפור נמרח שלא ממש מתקדם לשום מקום ודווקא בסוף הסרט כשנוצר מעט אקשן, הוא מסתיים בסימן שאלה שספק אם מצדיק את העלילה או את 40 השקלים שתשלמו על הכרטיס.

נראה שיוצרי הסרט לקחו את התסריט של הסרט המקורי ופשוט צילמו הכל מחדש בגרסת 2018 עם קצת שינוי עלילתי. אקט שאמנם תגרום לחובבי המקור לאהוב אותו בגלל האותנטיות שנשארה בו, אבל לדור הZ שרוב קוראינו נכללים בו, 'האלווין' עשוי להראות עוף מוזר. כי אם נשווה אותו לסרטי האימה של היום, הוא יראה לעומתם מאוד מופרך, קיצוני וחסר רחמים- מה שרוב סרטי האימה של היום נמנעים ממנו על מנת להגיע לקהל יעד רחב יותר. ייאמר לזכותו שהוא מקורי, 'האלווין' הוא לא עוד סרט על רוחות ושדים בעלי מראה מפחיד ותופעות על טבעיות, הוא מציג רוצח שהוא בן אדם אמיתי, בשר ודם, שלוקה במחלה נפשית שגורמת לו לרצוח כל מי שעובר לידו, מה שמוסיף לרמת האמינות שלו מנגד סרטי הז'אנר שאנחנו רגילים לראות היום. הסרט מתעטר גם בפסקול קלאסי ומלחיץ למדי שתורם לאווירה הקריפית. כמו גם הצילום המצויין שמסתפק בצילום נקי ואותנטי שהדמויות וההתרחשויות הן אלה שעושות אותו מפחיד והוא לא צריך להיעזר באפקטים מיוחדים וממוחשבים.

דבר אחד שאפשר להגיד בלב שלם על האלווין זה שהוא לא משעמם, הוא מציג ז'אנר אימה שונה ומיוחד ממה שאנחנו רגילים אליו היום וגם מכניס אותנו למתח עם הרצון לדעת מה יקרה בסוף, ולמרות הסוף המפתיע והמעט מאכזב- הוא עשוי לרתק אתכם למסך כאמור בגלל המקוריות שלו. אמנם, לא מדובר בסרט אימה שיעשה לכם סיוטים בלילה אבל כן יגרום לכם לתהות על רמת הראליסטיות שלו, כי בשעה שרוחות רפאים ושדים זדוניים טרם נצפו רוצחים אנשים- בני אדם שהם רוצחים פסיכופתים כמו מייקל מאיירס לא חסרים בעולם, והעובדה הזו היא שהופכת אותו לסרט מזעזע ומלחיץ.

הסרט מוגבל לצפייה מגיל 16 ומעלה