"מרדף קר" מסתמן כלהיט האקשן השנתי של ליאם ניסן, שמקפיד להוציא מדי שנה שובר קופות בכיכובו, אלא שעל פני השטח הדברים נראים קצת אחרת.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• כבוד המנחה: הסלבס שהיו אמורים להנחות תכניות ריאליטי
• רשמי: להקת "שלוה" פורשת מ"הכוכב הבא לאירוויזיון"
• שומרים על השושלת: המשפחות הכי נוצצות של הסלבס

עלילת הסרט לוקחת אותנו לעיירה מושלגת בסוף העולם בשם קיהו. שם המשטרה המקומית איננה עסוקה עד לשובו של בנו של נהג מפלסת השלג הרגוע, נלז כוקסמן (ליאם ניסן), שנרצח בהוראת הויקינג (טום בייטמן) - סוחר סמים ראוותן. מונע מתחושת נקם, נלז יוצא למסע הרג חמוש היטב ובמטרה לפרק את קרטל הסמים, כשהידע שלו בתחום מתמצה במה שקרא בספרי פשע. בעוד הגופות מצטברות, מעשיו של נלז גוררים מלחמת טריטוריה בין ויקינג לשור הלבן (טום ג'קסון), וכך הופכים במהרה מדרונות עיירת הסקי הלבנים לאדומים מדם.

נפתח עם האקשן בסרט, שלא מספיק מעניין כדי שנוכל להנות ממנו. ליאם ניסן מחסל את אויבו כה בקלות עד שזה מרגיש מופרך יתר על המידה. נוסיף לזה מספר התרחשויות מרושלות ומביכות לעיתים שגורמות לנו להטיל ספק אם התסריט עבר ליטושי הגיון לפני שעבר לצילומים. התחושה שנובעת עקב אלה היא שיוצריו מיהרו לסיים אותו, כאילו היו בלחץ של זמן - ואת ההשלכות ניתן לראות בסצנות הלא גמורות.

הפסקול מרגיש לא קשור ולא מצליח להכניס אותנו לאווירת הסרט - בסצנות אקשן מסוימות נשמעת מנגינה רגועה על אף המקום הפסטורלי בו מתרחש הסרט, הרבה סצנות אקשן מרגישות לא גמורות או ערוכות באופן סופי. יכול להיות שיוצרי הסרט בכוונה יצרו אווירת ריחוק כדי לגרום לנו לחשוב שמדובר בפרודיה לסרט אקשן, וכאן מגיע העניין הקומי.

על אף שהוא מוגדר מותחן דרמה, חשוב לנו להבהיר כי בסרט עצמו מצאנו את עצמנו צוחקים לא מעט פעמים. החלק הראשון של הסרט נראה כמו מותחן אקשן איטלקי מאוד מתוח ולא הגיוני, ואילו בחלק השני של הסרט אנו מופתעים לגלות בכלל קומדיה שחורה שמאפסת את רמת הרצינות המאוד דלה שייחסנו בהתחלה אל הסרט. זה מרגיש ששני התסריטאים, האחד קומי והאחד דרמטי, רבו על המקלדת והתסריט המבלבל והמפוזר הוא התוצאה.

ולגבי ליאם ניסן; במידה והשחקן האהוב, שמקפיד למשוך קהל רב לבתי הקולנוע, לא היה מלוהק לסרט - אנחנו משערים כי לא היינו כותבים עליו היום והוא ככל הנראה לא היה גורר עמו עניין רב. וזו בעיה אצל ניסן, שנראה שלקח את התסריט הזה מבלי לחשוב יותר מדי לעומק ולמעשה לסמן וי על משבצת 'סרט האקשן השנתי' שהוא מקפיד לככב בו כל שנה.

לסיכום, בהחלט אפשר להבחין ש-"מרדף קר" לא מנסה להיות רציני וזה משתקף לטובה ולרעה - הוא מתעטר בהומור שחור מעולם הפשע ובהתרחשויות מרושלות בכוונה שכן מניבות כמה רגעים משעשעים. אך מהצד השני הוא מספר לנו סיפור מאוד מופרך, בנאלי וחסר פואנטה, זאת בתמיכתם של התסריט הבעייתי, העריכה והפקסול המרוחקים. במידה ואתם מקווים למצוא ב"מרדף קר" סרט אקשן שגרתי של ניסן, אנו מצטערים לאכזב כי לא תמצאו. מה כן תמצאו? שעתיים של סרט שלא באמת רוצה שתקחו אותו ברצינות וכן יגרום לכם לצחוק על הדרך עם הומור מעולם הפשע.