"מסיבה סוף": אוקטביה ספנסר מככבת בסרט אימה בינוני
סרט האימה "מסיבה סוף" שעלה אמש (ה') בבתי הקולנוע מציג אישה בודדה ומסתורית שמנסה לרכוש חברי נוער חדשים. בפועל מדובר בסרט איטי שספק אם הוא בכלל ראוי להיות תחת קטגוריית ה'אימה', לצד הכתיבה הבעייתית וחוסר התקציב - זוכת האוסקר אוקטביה ספנסר בהחלט מרימה אותו, אמנם לא מספיק בכדי שבאמת נוכל ליהנות ממנו. ביקורת
עוד סרט אימה משעמם או מותחן מורט עצבים? הסרט "מסיבה סוף" (המקור באנגלית: "מא") הגיע לבתי הקולנוע. הנה מה שחשבנו עליו
עוד בערוץ הבידור של פרוגי:
- חדשות הקולנוע: גל גדות חושפת ומקרה הומופוביה ברוסיה
- יוצאים לסרט: הסרטים השווים של חודש יוני
- גאווה ישראלית: זנדאיה השיקה את "אופוריה" בגרסת HBO
הסרט מציג לנו חבורת נערים תיכוניסטים שבסופי השבוע הם נוהגים לבלות ולהנות במסיבות פרטיות שהם מארגנים, עד שפעם אחת הם פוגשים בבחורה נחמדה בשם סו-אלן (אוקטביה ספנסר) שעוזרת להם בקניית מצרכים למסיבה. היא רואה הזדמנות לרכוש לעצמה חברים חדשים ומזמינה אותם לביתה המבודד כדי לקיים מסיבות במרתף שלה. החבורה מסכימה להצעה המוזרה והחגיגות במרתף הופכות לעניין קבוע, והנערים מחליטים לכנות אותה "מא". אלא שלאט לאט מא השקטה והמסתורית מתחילה לעורר את חשדותיהם של הנערים. קולות מוזרים בבית והתנהוגתה הלא שגרתית של מא הבודדה שהייתה פעם מנודה חברתית, הופכים את האובססיה שלה לנערים לקטלנית ומסוכנת.
אוקטביה ספנסר היא ליהוק מצוין, למעט סצנה או שניים שנחשבות למלחיצות, אפקט האימה ב"מסיבה סוף" בהחלט מקולקל. וכאן מגיעה תרומתה של זוכת האוסקר ספנסר, שבנראותה הפיזית והמשחק שלה מצליחה להחדיר בנו יותר אימה מאשר התסריט מעלה הפיהוקים. החל בפזילה הקלה הטבעית של השחקנית שתורמת לדמותה הקריפית "מא" אותה מגלמת ועד השכנוע המשחקי שמבצעת ספנסר ומציגה לנו אישה שכביכול נורמלית אבל משאירה אותנו עם הידיעה שעדיין משהו לא שגרתי בה. אם זאת, הכותבים נתנו לה תסריט שלא מציג אותה במיטב כשרונה ומגביל אותה לדמות חצי-מוצלחת יחסית לרזומה התפקידים המרשים של ספנסר ("העזרה", "צורת המים").
הסיפור לא רע ודי טרגי אבל התסריטאי סקוטי לנדס, שזהו הפרויקט הקולנועי הגדול הראשון שלו, פורס אותו על שעה ו-40 דקות בדרך שהופכת את שני השלישים הראשונים שלו לסרט משעמם ואיטי עד ייאוש. במשך למעלה משעה אנחנו מקבלים בנייה מאוד איטית ונמרחת של הדמויות והעלילה, ואם חשבתם שתמצאו פירור אחד של אימה - טעיתם, כי את ההקפצה הראשונה אנחנו מקבלים רק אחרי חלוף שעה. באשר לשליש האחרון של הסרט אנחנו אכן מקבלים את הבשר שיש לסרט להציע, אבל מדובר בבשר מאוד רדוד וטיפוסי - כזה שכבר ראינו אלף פעמים בסרטי אימה מסוגו. ואם כבר מדברים על 'אימה', "מסיבה סוף" הוא לא מפחיד בכלל, למעט כמה הקפצות חסרות הקשר, הוא לגמרי סרט דרמה אפל.
וקיים גם את עניין התקציב. חמישה מיליון דולר הוקצאו להפקת הסרט "מא", ככל הנראה לפחות רבע ממנו קיבלה ספנסר, מה שמשאיר אותנו עם תקציב דל מאוד לסרט אימה - וזה אכן מתבטא בו בדרך כואבת להבחין. לא יכולתי להישאר אדיש לסצנת המגהץ המזעזעת אך עם זאת גם מגוחכת בשל חוסר ההשקעה באפקטים של מה שאמור להיראות כמו דם אבל נראה כמו צבע מים אדום. התקציב הוא גם זה שככל הנראה גרם ללא מעט סצנות חסרות שיוצרות חורים קטנים בעלילה, ויותר מכך הלך על סצינות מיותרות שהיוו חלק מהמריחה המאיישת של הסיפור בחלקו הראשון של הסרט.
לסיכום, לסרט "מסיבה סוף" היו צריכים לקרוא "סוף" - בגלל העובדה שרק הסוף שלו הוא החלק המעניין. את נקודת האור בסרט אוקטביה ספנסר ראוי לשבח כמו גם את הסיפור הטרגי, אך אל תטעו כי כאמור מדובר ברשלנות תסריטאית שמתחה סיפור עם פוטנציאל טוב לסרט משעמם, לא מפחיד וסביר. אולי בעוד כמה שנים יצא עיבוד יותר מוצלח ועסיסי, אבל עד אז אנחנו ממליצים לכם לוותר על הכרטיס ולחכות לסרטי אימה קצת יותר מעניינים כמו "אנאבל 3" ו-"זה 2" שיגיעו בחודשים הקרובים.