לרשימת הלייב-אקשנים החדשים של דיסני מצטרף חבר נוסף, שהוא לא בדיוק לייב-אקשן, אלא בטכנולוגיית אנימציה חדשנית, שהיא שילוב מסובך של לייב-אקשן ואנימציה בדרכים חדשות. "מלך האריות", שיצא בשנת 1994 בהפקת אולפני דיסני, כבש את הילדות של אינספור ילדים ונערים בכל העולם, ובישראל בפרט. כחלק מהחידושים של דיסני, היא לא יכלה לפסוח על הסרט שכולם ירצו לראות אותו קם לתחייה, וליצור חידוש גם לו. אך אנחנו מכינים אתכם מראש, כי חוץ ממוסיקה מוכרת ומצוינת, ואנימציה שתשאיר אתכם פעורי פה, אתם לא תקבלו הרבה.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• מורשת נגד שר החינוך: "טיפולי ההמרה מסוכנים למי שאתם"
• הכוכבים במסרים: מילים פוגעות / אך השתיקה יותר
• ראיון ווטסאפ: הילדים שהפכו לכוכבים הראשיים משתפים

הסרט "מלך האריות" הוא מרהיב בצורה יוצאת דופן. אנימציה שלא מביישת בכלל את 250 מיליוני הדולרים שהושקעו בה. סרט נוסטלגי, מרתק, עם שירים אהובים פרי יצירתם של המלחין הענק הנס צימר (שהלחין גם את הסרט המקורי ועוד רבים אחרים כמו "התחלה", "בין כוכבים", "12 שנים של עבדות"), וגם אלטון ג'ון שכתב והלחין שירים כמו "אהבה יש באוויר" ו-"גלגל החיים". המוסיקה פנטסטית, עם זמרים מעולים כמו ביונסה (נלה הבוגרת) ודונלד גלובר (סימבה הבוגר). אך עם העובדה שהסרט תאוה לעיניים, הוא הצליח לאכזב.

כדי להתחיל להבין מדוע אני מסתייג מהסרט, צריך קודם כל לראות את כמות החידושים של דיסני, לעומת סרטים מקוריים. יוצאים המון לייב-אקשנים וכמעט ולא סרטים חדשים של דיסני, הם באים על חשבונם. בתקופה של עשר שנים, מ-2010 עד 2020, תמצאו 14 סרטי דיסני שכבר יצאו בעבר ומקבלים גרסה מעודכנת, ויש עוד הרבה בדרך. הסרטים מקבלים המון תשומת לב, ללא שום חשיבה מקורית של דיסני, וגם על חשבון מתחרים שכן מביאים סיפורים חדשים.

© באדיבות פורום פילם

הבעיה ב-"מלך האריות" יותר בולטת מאשר סרטים אחרים. "מליפיסנט" לדוגמה, או "אליס בארץ הפלאות", הצליחו להביא את הסיפור המוכר עם חידושים מעניינים. עם סיבה ללכת ולראות אותם, לא רק בשביל הנוסטלגיה, אלא בשביל להתעניין בתוכן הסרט. כאן אתם תראו העתק מדויק של הסרט המקורי. אותן סצנות, אותם שוטים, רק עם אנימציה מאה רמות מעל. כשאני מנסה לחשוב מדוע דיסני הקפידו על שמירת כל הפרטים, אני מניח שהם כנראה רצו לחסוך תגובות שטוענות שהם הרסו את הסיפור האהוב, מה שכן הגיע עם סרטים אחרים. אני יכול להבטיח לכם, שהסיפור לא נהרס בכלל, זה הרי אותו סרט בדיוק.

למה להשקיע כל כך הרבה כסף בסרט שכבר יצא? כנראה כי דיסני מצאו את הפוטנציאל הכלכלי העצום בסרט המקורי, ומניחים שההצלחה תחזור על עצמה. זה אכן סרט מאוד נוסטלגי, כל מי שגדל על הסרט המקורי וחובב חידושים, אסור לכם לפספס את זה.

האנימציה הסופר-מציאותית אמנם גורמת לכם להאמין שחיות באמת יכולות לדבר, אבל מביאה איתה גם צד פחות טוב. הבעות הפנים של אריות וחיות באופן כללי הן מאוד מצומצמות, ולכן אמנם קל להאמין לסרט ולהיכנס לעולם שלו, אך קשה להתחבר לדמויות. הסרט המקורי עשיר בהבעות פנים, וכאן לפעמים התחושה קצת לא נוחה. המחיר של הסופר-ריאליסטיות הוא מיעוט בהבעות פנים.

אנימציה ברמה גבוהה מאוד © באדיבות פורום פילם

ועכשיו לשחקנים. חוץ מביונסה ודונלד גלובר, הקאסט של הסרט מורכב ממדובבים מצוינים שעשו עבודה נהדרת. לבילי אייכנר (טימון) וסת' רוגן (פומבה) היתה כימיה מצוינת, שממש גנבה את כל ההצגה. ג'ון אוליבר הביא המון כבוד לזאזו, קלאו אדום המקור, שמשמש כיועץ המלכותי של מופאסה. ג'יימס ארל ג'ונס השאיר למופאסה את האצילות שלו, וכך גם צ'יווטל אגיופור שגילם את סקאר, והוא השחקן היחיד עם מבטא בריטי, בחירה קצת משונה.

לסיכום, נראה שההישג הכי גדול של "מלך האריות" הוא גם הפגם הכי גדול בו. טכנולוגייה כל כך חדשה, פורצת דרך, שאין לה עדיין שם כל כך, יוצרת אנימציה מופלאה ומלאת חיים, אך עם זאת גם חסרת חיים. פחות רגש, פחות הבעות פנים, אבל הרבה הרבה יותר ריאליסטי. דיסני החליטו להיות מדויקים מאוד, ולהביא בדיוק אותו סרט כמו זה שיצא ב-1994. הסיבה העיקרית וכנראה היחידה לכך היא - להרוויח כסף. אבל כל מי שגדל על הסרט ומשתוקק לשמוע את המוזיקה, לחיות אותו מחדש ולהינות מטכנולוגיה שטרם נראתה, הסרט תפור עליכם.