כמעט ברודווי: "הנשף" הוא הסרט שכולנו צריכים עכשיו
אתמול (ו') רשת הסטרימינג 'נטפליקס' שחררה לאוויר את הסרט "הנשף", והציפיות שלנו בהחלט היו גבוהות. אז מה חשבנו על הקומדיה המוזיקלית בניחוח ברודווי החדשה? ביקורת
אורות, מסך, שואו טיים! הסרט הזה בהחלט לא חוסך בניצוצות ונאמברים גדולים, אבל יש לו גם מסר מאחורי כל התפאורה.
עוד בערוץ הבידור של פרוגי:
- רכילות בקטנה: כוכב "זיגי" עובר מהפך
- אתם בוחרים: מהי הסדרה האולטימטיבית לבינג'?
- פרסום ראשון: תובל שפיר, לי בירן ובן זיני יככבו בסדרת נוער
נתחיל בעלילה, כמתבקש - הסרט "הנשף" מספר את סיפורה של אמה, נערה מאינדיאנה שרוצה לקחת את החברה שלה לנשף הסיום. אבל הדבר הזה מתברר כלא פשוט בכלל, וועד ההורים סוגר את הנשף כדי שאמה והדייט שלה לא יוכלו לבוא. כמובן שכאן העלילה רק מתחילה, ואז נכנסים קבוצה של כוכבי ברודווי (או במדויק יותר, כוכבים לשעבר) שמחליטים לעזור לאמה לקבל את הנשף שמגיע לה. כל זה מלווה בלא מעט נאמברים מוזיקלים, ריקודים, תלבושות נוצצות והרבה כוח רצון.
הקומדיה שהיא גם דרמה ומחזמר של 'נטפליקס', בהחלט שמה לנו כמה מילים בראש, שהסתדרו למשפט: "למה אין יותר סרטים כאלה?", או "הגיע הזמן". כי הסרט הזה שם בראש ובראשונה את המסר שלכולם מגיע נשף, וזה ממש לא משנה מי אתה ואת מי אתה אוהב, והוא עושה את זה נפלא.
במהלך העלילה ישנן הרבה תהפוכות והרבה קשיים, אבל זה לא מונע מצוות הדמויות לפרוץ בשיר ובריקוד, כמעט כאילו באמת קנינו כרטיס למחזמר בברודווי (או בהבימה). לא בטוח שזו הייתה התוכנית, אבל בזמנים של מגיפה עולמית כמו אלה להרגיש כאילו נמצאים במחזמר או אפילו בקולנוע מהספה בסלון, זה מצרך נדיר. הסרט נוגע בהרבה סוגיות. למשל, הומופוביה, שאצל הרבה מהדמויות נובעת מבורות וחוסר ידע. הוא גם מראה איך גיבורי הסרט שלנו מנסים להסביר דבר או שניים לדמויות שפחות מקבלות את הקהילה הגאה (בלשון המעטה) ועושה את זה בחן ובקומדיה. לסרט לא חסר תבלין סאטירי שלא פוחד לומר את הדברים כמו שהם, וגם לצחוק קצת (טוב, הרבה) בתהליך.
העלילה מדגישה גם את החשיבות שיש לתרבות לאלו שצורכים אותה, וזה בא בטיימינג מאוד מקרי עם סגירת בתי הקולנוע, התיאטראות וההופעות. מזל שעדיין יש רשתות סטרימינג, נכון? למקרה שתהיתם, הסרט הזה ממש לא מדבר רק לבני נוער, למרות שהדמות הראשית היא אחת כזו. הוא גם מתמקד בשאר הדמויות ובסיפורים האישיים שלהן, ובאמת מדבר למגוון צופים רחב במיוחד. העלילה לא פוסחת גם על הדמות של הסלב הנרקיסיסטי, שעושה דברים טובים רק מתוך צורך לפרסום חיובי, הפעם הגילום המרכזי בנושע נעשה על ידי מריל סטריפ. לדעתנו זה חשוב שמציגים גם דברים קצת פחות מלוטשים בתעשיית הבידור, ואולי אפילו חושפים את הצביעות שקיימת בחלק מן העולם הזה. לא נגלה יותר מידי, אבל כן נציין שישנו פיתוח דמויות מהמם וזה דבר מאוד מאוד חשוב בסרט איכותי.
בואו נדבר רגע על השחקנים, 'נטפליקס' מוכיחים לנו פה שהם ממש יודעים לעשות אנסמבל מטורף כשהם רוצים. מלכת הדרמה והסרטים המוזיקליים מריל סטריפ מופיעה פה בתפקיד הכוכבת הנרקיסיסטית היהירה, ואין צורך לומר שהיא הכי כוכבת שיש. גם ג'יימס קורדן מופיע פה ותנו לנו להגיד לכם שממש בא לנו לתת לו חיבוק (בזמנים ללא קורונה ובהסכמה כמובן) כי הוא פשוט מביא לנו דמות שאי אפשר לא לאהוב. ניקול קידמן מצטרפת לרשימת הכוכבים שבאים להציל את המצב, ואין שום דבר להוסיף כי זו ניקול קידמן. אנדרו ראנלס מופיע גם הוא והוא פשוט לא מפסיק לגרום לנו לצחוק. אבל למי שבאמת מגיעות התשואות הכי גדולות, הן ג'ו אלן פלמן (אמה) ואריאנה דבוסה (אליסה) שצריכות לעמוד על במה כדי שנוכל לזרוק עליהן ורדים.
ההפקה גם לא מפספסת, ומביאה לנו את השואו ביז ישר לתוך הטלוויזיה בסלון. יש הכל מהכל - תאורה צבעונית שנותנת תחושה בימתית, תלבושות מוגזמות ומוקצנות שאנחנו סופר אוהבים, ריקודים שלא יביישו את "גריז" והרבה מאוד אופטימיות. למרות הסוגיות המורכבות איתן מתמודד הסרט, הוא שומר על עצמו אמנם מרגש מאוד אבל בו זמין קליל וכיף מאוד לצפייה. אם אתם בעניין של סרט מחזמר שיצחיק אתכם, ירגש אתכם ואולי אפילו יגרום לכם ללמוד דבר או שניים על העולם - תלחצו פליי ב'נטפליקס' ותצפו בסרט הזה.