קובי מחט: "אם האודישן טוב אני לא מתרשם ממספר העוקבים"
לפני כשבועיים עלה לאקרנים סרט נוסך מבית היצור של לא אחר מקובי מחט - "פול ספיד", מעין ספין אוף לסרט הקודם לו, "פול גז", שגם אותו ביים מחט עצמו. בשיא מכירת הכרטיסים לצד עננת הקורונה שלא מוכנה לשחרר אחיזה, תפסנו את קובי מחט לשיחה צפופה על עליית הסרט, העבודה סביבו, החיים כאבא מפורסם ובין היתר, העלנו כמה פלשבאקים לתקופה שלו כמנחה בערוץ הילדים
בשבועות האחרונים מתנוסס על המסכים הגדולים בבתי הקולנוע ברחבי הארץ הסרט החדש של קובי מחט - "פול ספיד", ספין אוף ללהיט הקודם "פול גז" שהביא למעלה מ-120 אלף צופים לבתי הקולנוע. מחט, חולק איתנו את התחושות המעורבות סביב עליית הסרט, כאשר עננת הקורונה עומדת מעל ההתרגשות הגדולה מהמאורע, מסרבת לשחרר אחיזה ומציפה את כל השותפים ביצירה, ובראשם מחט בעצמו (לצד איתי מאירסון), בחששות קיומיות להמשך הפצת הסרט.
עוד בערוץ הבידור של פרוגי:
- הכפילים האבודים של גיבורי העל האהובים
- רכילות בקטנה: כוכבת הנוער התארסה
- זה מה שחשבנו על "דוכן הנשיקות 3"
"הימים האחרונים בהתרגשות מאוד גדולה שהסרט שלי יצא לאקרנים, יחד עם זאת יש כל הזמן חשש של מה יקרה אם יחזרו ההגבלות ואנשים לא יוכלו להגיע, אז אלו רגשות מעורבים אבל בעיקר התרגשות ושמחה", משתף בגילוי וממשיך לשתף אודות התגובות אותן מקבל; "אני מקבל תגובות נהדרות על הסרט, קודם כל המספרים האובייקטיבים לא משקרים, הקהל מגיע בהמונים לצפות בקולנוע, אני כל הזמן מקבל באינסטגרם שלי הודעות ותגובות ורובן ככולן ממש מפרגנות ואוהבות, מאוד מאוד כיף, תגובות ממש טובות".
במידה ועכשיו מודיעים על סגר - יש תכנון כלשהו מצד ההפקה?
"זהו שלהפקה אין שום יכולת לעשות שום דבר, במצב כזה מי שיהיה אחראי על הכל זו מחלקת הפצה, שצריכים להחליט האם סוגרים את בתי הקולנוע או שלא, האם ממשיכים לאפשר לאנשים להגיע ואיך? אם מפסיקים לשדר וממשיכים לשדר את הסרט אחרי החגים בתקווה שהמצב ירגע - אין לי מושג, אלו דברים שלא בידיים שלי".
לקחתם פה סיכון מאוד גדול עם ההפצה של הסרט בטיימינג הזה.
"נכון, זו לגמרי לא החלטה שלי, אני לא קשור להחלטות של מתי יעלה וירד, מחלקת הפצה עושה דברים כאלה ולי לא נותר אלא להחזיק אצבעות שהקהל יוכל להמשיך ולהגיע".
צוות השחקנים מגוון להפליא - שחקנים ותיקים לצד שחקנים שטרם נראו על המסך. לא חששת לעבוד מול אנשים שלא מנוסים עדיין בתחום?
"לא, יש לי ניסיון עתיר, זה לא סרט ראשון שלי ובעצם את הסרטים שלי התחלתי בעיקר עם ילדים, שבהגדרה אין להם ניסיון אז לא, אני לא חושש לעבוד עם אנשים לא מנוסים. דבר ראשון בגלל שאני מספיק מנוסה בשביל להדריך אותם, ודבר שני כי הם עוברים מספיק אודישנים כדי לראות שיש להם את הפוטנציאל להיות על המסך הגדול גם בלי ניסיון בתחום. חוץ מזה, אני אוסף אותם יחד עם שחקנים מנוסים יותר גם".
בסרט משתתפים גם כוכבי רשת. בשנה האחרונה נושא ליהוק כוכבי הרשת יצר סערה ענקית ורבים טענו שהם לא ראויים להיות שחקנים וכי מקבלים אותם נטו על פי כמות העוקבים ברשתות החברתיות. מה דעתך על זה?
"קודם כל עם קווין שיתפתי פעולה גם בסרט הקודם, שנית, הם לא הפכו לשחקנים, אני מעביר את השחקנים אצלי בסרט אודישנים. מי שטוב, עובר ומי שלא, לא עובר. מאותו רגע לא אכפת לי כמה עוקבים יש לו ואם הוא מאסטר טיקטוק או אינסטגרמר מקצועי. בסוף, אתה צריך להביא את הסחורה אל המסך, וקווין למשל מביא את הסחורה הזאת. הוא שחקן מתמסר, מוכן ללמוד ורוצה ללמוד, הוא מקבל את ההערות שלי, מוכן להיות דברים אחרים ממה שהוא מוצג ברשתות החברתיות. הוא רגיל להיות חביב הקהל והדמות הזאת שכולם רוצים להיות ופה הוא דווקא עושה תפקיד הפוך לגמרי, הוא מוכן להיות האיש הרע של הסיפור, ככה שאני לא מתרשם מהעובדה שיש לו עוקבים, זה כן עוזר ליחסי הציבור אבל זה לא תנאי מספיק בשבילי, זה גם לא תנאי הכרחי בשבילי. לראייה, יש קאסט מאוד גדול ויש שניים (עידן תלם וקווין רובין, נ"א) שהם היו מספיק טובים בשביל לעשות את זה, ולא אזכיר שמות, אבל המון כוכבי רשת הגיעו להיבחן ולא עברו".
אז כמות העוקבים לא משנה?
"לא, בכלל לא. לא משנה בכלל".
הסרט מקדם את מעמד האישה ומדבר על הטרדות מיניות. מה גורם לך לבחור בנושאים אלו, בסרט שמיועד לקהל היעד הצעיר?
"אני אגלה לך סוד - אני בן לאישה, אני נשוי לאישה ויש לי בת שאני מייחל שתגדל ותהיה אישה לתפארת, היא אגב נושאת את שמה של גיבורת הסרט - אלונה, אז ככה שנשים זה לא משהו שרק נשים צריכות להתעסק בו, גברים ונשים כאחד צריכים לחתור לכך שיהיה שיוויון, שיוויון הוא מטרה עליונה. בדיוק כמו שבגזענות לא עוסקים רק מי שסובל ממנה ככה גם בנושא הזה, אנחנו צריכים כולנו לעסוק בנושא הזה ולקדם אותו".
אתה חושב שהיום, בשיאה של שנת 2021, יש שיוויון מלא בין נשים לגברים?
"לשמחתי אנחנו חיים במדינה שבה יש יותר שיוויון זכויות מברוב מדינות העולם. ברוב מדינות העולם יש נשים שסובלות סבל רב ושרק בשנה האחרונה לדוגמה, הותר להן לנהוג או שמוכרות לעטות רעלות בציבור או שהגברים נישאים למספר נשים והן צריכות להישאר בבית ולעבוד כל היום במטבח. יחד עם זאת, יש כאן המון עבודה לעשות כדי שיהיה שיוויון מגדרי מלא, אם תסתכלי על יוצרות בקולנוע - יש הרבה פחות נשים מגברים, השכר הממוצע של גברים גבוה מזה של הנשים, בענפים מסויימים במשק יש רוב גברי מובהק, מנתחות לב לדוגמה, את לא תמצאי - בארץ יש רק אחת. אם תסתכלי על טייסות יש כמה פורצות דרך אבל יש ממש מיעוט אל מול הגברים בתחום, אז כן - אנחנו במקום טוב, אבל יש עוד המון להשתפר, יש לנו עוד דרך לעבור".
מה אלונה שלך חושבת על אלונה בסרט?
"היא מאוד אהבה את הדמות, אגב, אלונה שלי והשחקנית שמגלמת את רונה, הן בנות דודות, בר כהן המוכשרת היא האחיינית שלי וגם החברה הכי טובה של הבת שלי ושתיהן מאוד מאוד אהבו את הסרט. בר שמשחקת את רונה אמרה לי 'קצת התבלבלת, אני בחיים לא הייתי עוזבת'. אז זה מצחיק אבל רציתי להראות בסרט שתי דרכי התמודדות. האחת היא שלא אותן נשים שחושבות שכדי להתמודד עם גברים במגרש שלהם צריך להיות יותר גדול מגבר, השנייה היא של אישה שבדיוק ההפך שבשביל להצליח היא מבינה שאפשר להישאר אישה, להיות שונה אבל להיות שווה - ולהצליח. אלונה שלי מאוד אהבה את הייצוג הזה של נשים בסרט".
היה קשה ליצור ספין אוף אחרי ההצלחה של הסרט הראשון?
"זה תמיד מפחיד כי אתה רוצה כמובן לא לאכזב ולהיות מצליח לא פחות מהסרט הראשון אבל אני חושב שאם אתה לוקח סרט מצליח ועושה אותו ספין אוף, זאת אומרת, חוץ מדמות אחת ואותו עולם תוכן, זה סרט חדש לגמרי, עם סוגיות אנושיות אחרות, עם דרמה אחרת, אז אתה הופך לעצמך את החוומה הזאת יותר מעניינת, אתה יוצר סיפור חדש".
השבוע הסרט קטף את פרס הסרט החברתי הטוב ביותר בפסטיבל בצ'ילה. איך הגבתם לזכייה?
"מאוד שמחתי, אני בראש ובראשונה רוצה לייצר סרטים כיפיים שמהווים בריחה מהחום ובקיץ נותנים כיף והנאה לשעתיים בקולנוע, אבל זה שיש גם סוגיות חברתיות שמשתלבות בסרט וזה שזה מצליח להגיע לאנשים מחוץ לגבולות המדינה זה גאווה אדירה זה כיף ענק לראות שאתה לא מוגבל רק לתרבות שלך".
אי אפשר להתעלם מכך שאתה אחד מהאנשים היותר עסוקים בתעשייה - מתי יש זמן לנוח?
"יש לי מלא זמן. קודם כל הרבה מהעבודה שלי היא מהבית - כשאני כותב למשל, זה ביני לבין המחשב בכל מיני שעות, לפעמים שהילדים בבית הספר או בלילה, יש לי המון זמן עם הילדים, אני מכין להם גם ארוחות צהריים, יש לי מלא זמן עם המשפחה ובמקביל אני משתדל להיות עסוק גם בעשייה ובעבודה".
איך זה להיות אבא מפורסם לילדים?
"אחד הדברים העצובים שיש לבן אדם מפורסם זה כשיש לו ילדים, למה? כי כשאתה מוכר אז לפעמים מבקשים ממך תמונה או חתימה ברחוב ואתה יכול להתבלבל ולחשוב שאתה איזה מישהו מיוחד, בסוף אנחנו כולנו אותו דבר. כשיש לך ילדים, לא אכפת להם מהפרסום שלך ואז אבא זה אבא, אתה בסך הכל בן אדם ויש להם רצונות והם לא תמיד מבסוטים ממך, אני זוכר שכשאלונה הייתה בגן, הייתי לוקח אותה והיא הייתה אומרת לי בכניסה 'אבא אל תעשה לי בושות', זה שאני מוכר, זה לא אומר שמבחינתה אני לא עושה לה פדיחות".
חושב שבהמשך הם גם ירצו להגיע אל הפרונט?
"בינתיים הם לא מגלים רצון עז להיות שחקנים או זמרים או מנחים, אבל אני מאחל להם שיבחרו לעשות את מה שהן רוצים, אוהבים ותומכים בו".
הקורונה התחילה שבוע לאחר שהתחלתם לצלם את "פול ספיד" - מהמבט שלך, איך זה היה נראה?
"זה היה נראה נורא, התחלנו את הצילומים ואחרי חמישה ימי צילום הודיעו לנו שמשבוע הבא כבר לא יהיו צילומים, היה מאוד קשה לשבת בבית לא לדעת מתי נוכל לחזור לצלם, שהחזירו אותנו, לא ידענו בכלל מתי הסרט ישתחרר ואיך. היו המון סימני שאלה, זה היה מאוד מאוד קשה. בכל ענף שתסתכלי עליו - הקורונה היא חוויה שהכניסה אותנו לסחרור, להגיד שזה היה כיף יהיה רחוק מהמציאות".
ריף נאמן הייתה אמורה לככב בסרט ולגלם את דמותה של רונה, ביום הצילומים הראשון היא פרשה. אחת ולתמיד - אפשר לדעת מה קרה שם?
"אין לי שום דבר שאני יכול להגיד על זה כי אני לא באמת יודע, אני רק יכול להגיד שאני קיבלתי בקשה מהסוכן שלה לשחרר אותה, להבנתי מדובר בפרוייקטים אחרים שהייתה אמורה להשתתף בהם והייתה התנגשות, גם בזמן החזרות ביקשו ממני לשחרר אותה כי היו לה כל מיני צילומים באפריקה. בכל מקרה, אני לא מעוניין להעניק את ההגה יותר ממה שההגה רוצה לנהוג. כשהגיעה הבקשה עשינו שיחה וניסיתי לראות כמה זה באמת חשוב ומצריך פרישה, וברגע שהבנתי שזה באמת ככה שחררנו באהבה עם המון כבוד וגם איחולים להצלחה בהמשך, לא הייתה דרמה גדולה מדי ואני מאוד שמח שבעקבות המקרה ניתנה לי ההזדמנות לתת במה לשחקנית מוכשרת ולא מנוסה ומוכרת בתחום ושכל העולם יראה כמה היא מוכשרת - קוראים לה בר כהן והיא עשתה עבודה נפלאה".
אחרי מספרים סרטים שראו הצלחה מסחררת, יש סיכוי שנראה אותך יוצר סדרת נוער?
"יש בהחלט, יש לי כל מיני כיוונים ורעיונות בראש, כולל עולם האופנועים ויש דיבור אולי לעשות מזה משהו, אבל עוד חזון למועד, אני בהחלט לא שולל את האפשרות שזה יקרה בקרוב".
ומה לגבי כתיבת פסטיגל, מעניין אותך?
"בעיקרון מעניין אותי לעשות כל דבר שקשו בכתיבה. פסטיגל הוא משהו שאני מעריך ומעריץ ואף השתתפתי בי בעצמי, אם תגיע פנייה כזאת יש מצב שזה יקרה, למה לא".
לגבי קריירת המשחק שלך, אתה ממשיך לטפח אותה?
"אני לא עסוק בכל היום לדברר את עצמי כשחקן, אני מאוד אוהב לשחק וכשיש משהו מעניין ופונים אליי אני תמיד מוכן להיכנס לנעליי הדמות. אם תגיע פנייה שתגניב אותי לעשות את התפקיד אני לגמרי אשמח".
בתור מי שהנחה בעבר את ערוץ הילדים, במה אתה חושב בעולם הילדים והנוער השתנה?
"בגדול יש הרבה יותר אפשרויות בחירה, פעם היו מעט מאוד אם בכלל ערוצים אם בכלל שיועדו לדבר הזה, היום יש ריבוי של ערוצים ופלטפורמות אחרות וזה נותן לקהל המון כוח, הוא צופה מתי שהוא רוצה, לא מתחייב לערוץ מסויים וזה נותן לקהל המון כוח ביד, והם יכולים לקום וליצור תוכן בעצמם לקהל שלהם ויכולים להגיע לכל בית, זה עולם אחר".
מה אתה הכי זוכר מהחוויה שלך בערוץ?
"אני זוכר המון דברים. אני זוכר קודם כל שהיה לי נורא כיף, המנחים כולם היו כמו משפחה, היה קשר מאוד אינטנסיבי, גאוות יחידה מאוד גדולה להיות חלק מערוץ הילדים. היה משהו מאוד קסום במפגש עם הילדים שהיו באים לשידור, זו חוויה שהיא מאוד מיידית, מגיעים אלייך לאולפן, אתה מגיע לקשר של עין בעין, זה אחרת ממה שאנחנו חווים היום, שהדיבור הוא מאוד רחוק. תכניות מסויימות ושעשועונים כמו 'ששטוס' שגרמו לילדים לצאת לטיולים שנתיים בחוץ לארץ יחד עם המנחה, מסביב לעולם. הייתי באנגליה, בתאילנד, בשוודיה, בארצות הברית ובעוד מקומות מופלאים, וטיול כזה מרגש ברמות, זה היה כל כך כיף לעשות את זה שהלוואי שאיזשהו ערוץ ירים את הקהל ויעשה משהו כזה שוב".