הקסם נשאר? זה מה שחשבנו על "הסודות של דמבלדור"
אחרי ארבע שנים - סרט חדש בסדרת הסרטים של "חיות הפלא" עלה לאקרנים, והפעם עם דמותו של דמבלדור! • האם היה שווה לחכות? ביקורת סרט
מאז הסרט השני בסדרת הסרטים של "חיות הפלא" לבין הסרט השלישי עברו ארבע שנים עמוסות מאחורי הקלעים- בהם ג'יי. קיי. רולינג הספיקה לצאת באמרות מכעיסות, ג'וני דפ נאלץ לעזוב את תפקידו כגרלט גרינדלוולד על רקע המשפט מול אשתו לשעבר אמבר הרד, הסרט השני של הסדרה התקבל בעין פחות יפה ולאחרונה אף עזרא מילר (שמגלם את קרידנס ברבון) נקלע גם הוא לפרשיות תקשורתיות. לרגע העתיד להמשך סדרת הסרטים לא היה ברור בכלל, אבל התבהר כאשר הסרט השלישי לסדרה "חיות הפלא" יצא ממש אתמול (ה') לאקרנים, מה שמעלה את השאלה - האם גם אחרי ארבע שנים הקסם נשאר?
עוד בערוץ הבידור של פרוגי:
- הסוד מאחורי הטיסה של "הישרדות"
- שחר טבוך חושף בדמעות: "היה מודל להערצה עבורי"
- לשקר אין רגליים: היצירות שעוסקות בשקרים
הסרט מתרחש כמה שנים אחרי אירועי הסרט השני בסדרה ומציג לקהל מפגש מעניין בין אלבוס דמבלדור לבין גרלט גרינדלוולד הצעירים, בו הם חושפים קצת על העבר שלהם (ורומזים בבירור על הקשר הרומנטי ביניהם) ומנסים להציג את הטיעונים שלהם אחד לשני. כבר מהסצנה הזאת אפשר כבר להבין על מה הולך להיות מבוסס כל הסרט- השיחה בין שתי הדמויות מבטיחה שהקרב הנוכחי על עתיד עולם הקוסמים לא עומד להיות פשוט בכלל לשני הצדדים, במיוחד עם היכולת החדשה של גרלט לראות את העתיד וברית הדמים שמונעת מדמבלדור אפילו לחשוב על לפגוע בו. כדי לעצור את גרלט מלהשתלט על עולם הקוסמים ועל רקע הבחירות הקרבות לראשות קונפדרציית הקוסמים הבינלאומית, מגייס דמבלדור צוות מגוון תחת הנהגתו של ניוט סלמנדרה ויחד הם עוברים מסע חוצה עולמות- בין מדינות בגלובוס, אבל גם בין העולם האנושי לבין העולם הקסום.
השחקנים, כהרגלם, עשו עבודה מצוינת! אדי רדמיין בתפקיד הראשי מוכיח לנו בפעם השלישית שהוא השחקן שהכי מתאים לדמות בריטית, חייכנית, נאמנה ומלאת חום כמו ניוט. ג'וד לאו מצליח גם הוא להעביר את החוכמה, הכריזמה ומעביר את תכונות המנהיג שתמיד היו לאלבוס דמבלדור. יחד איתם, חוזרים שחקנים נוספים שגם הם מצליחים לשמור על ההצגה של הדמויות על הצד הטוב ביותר- כאן בלט במיוחד דן פוגלר המגלם את ג'ייקוב קובלסקי, הדמות הראשית היחידה שהיא בן אדם (נו-מאג'). הוא מספק הרבה רגעי צחוק בדרך שלו להשתלב בתוך עולם הקוסמים. בקטע הזה קשה להתעלם מהפיל שבחדר, או יותר נכון מהפיל שלא בחדר- הדמות של גרלט גרינדלוולד, אליה נכנס (ללא שום הסבר הגיוני בסרט עצמו) השחקן מאדס מיקלסן. מיקלסן מצליח להיכנס לנעליים של הדמות הרעה בצורה נהדרת- המבטים החדים, הכימיה עם לאו והנוכחות המאיימת בכל סצנה מצליחה להעצים את הדמות ואף למלא את החלל שהשאירה הגרסה של דפ. דמות שבלטה דווקא בחסרונה היא של טינה גולדשטיין (קתרין ווטרסון), בת זוגו של ניוט, שקיבלה מעט מאוד זמן מסך בניגוד להיותה דמות ראשית ומשמעותית בסרטים הקודמים.
חשוב לציין שבניגוד לשם הכולל של סדרת הסרטים, האזכורים לחיות הפלא ב"הסודות של דמבלדור" הם כמעט אפסיים, עד כדי כך שלעתים נדמה שהמשמעות שלהם להתקדמות העלילה היא מאוד קטנה. למרות זאת, לא היה אפשר להתעלם מהעובדה שלאורך הסרט הם בהחלט סיפקו רגעים שגרמו לקהל לצחוק ולהתמוגג מחמידות יתר. לצד האזכורים האלה, נראה שהסרט מחליט דווקא לא להתמקד בניוט או בסיפור הרקע המתמשך של קרידנס ברבון ועל זהותו (דבר שמשמש הפעם כמעין עלילת משנה) - אלא ביחסים בין דמבלדור לגרינדלוולד, מה שנראה כהחלטה נכונה שמביאה יחד איתה להבנה עמוקה יותר של השניים ושל ההשפעה של כל אחד מהם בדרכו שלו.
לסיכום, "חיות הפלא: הסודות של דמבלדור" הוא סרט שמציג לנו עוד טעימה מעולם הרחב שבראשה ג'יי קיי רולינג עוד ב"הארי פוטר" (ואף מכיל קריצה שקשה לפספס ל"מסדר עוף החול" כאשר מורכב מעין 'צבא דמבלדור' חדש). הכתיבה נהדרת, הפסקול אדיר, האנימציה מרהיבה, השחקנים מצוינים, ההומור משובח והסרט מצליח להעביר מסר ברור לכל הצופים- הקסם בהחלט נשאר.
