הטירוף סביב גרסת הלייב אקשן של "בת הים הקטנה" הספיק תוך שבועות בודדים לכבוש את אולמות הקולתוע מסביב לעולם ואת הלבבות של מליוני צופים. הקלאסיקה של דיסני בגרסה המחודשת, הציפה את הרשת בסרטונים של בנות צעירות מתרגשות עד דמעות מהסרט.

מהשבוע האחרון, גם בארץ, חובבי הנוסטלגיה יכלו להנות מהסרט ולא מעט בזכותה של נועה קליין, שמדבבת את קולה של השחקנית האלי ביילי, המשחקת את אריאל בגרסת הלייב אקשן. קליין, זמרת, שחקנית ומדבבת, בת 37, חזרה לאחרונה לארץ לאחר עשור בו התגוררה ולמדה משחק בארה"ב. בראיון היא מספרת על ההחלטה לבחור בה לדבב את אריאל בעברית, ההתלהבות, הכמיהה והניסיון העשיר בעולם התיאטרון.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• עידן אטיאס: "רציתי ברייקדאנס, אמא עבדה עליי ורשמה אותי לסלוניים"
• עידן מורד: "לא באתי לזכות ב'האח הגדול'"
• חגיגה בביצה: הכוכבים פותחים עשור חדש

איך התחושות בעקבות העליה של הסרט?

"וואו, אני קצת שוקיסטית. אני כבר ראיתי את הסרט פעמיים בקולנוע, גם בהקרנה החגיגית שהייתה וגם הלכתי עם כל המשפחה ואני שומעת את עצמי ולא לגמרי מבינה עדיין. תקשיבי, זה היה החלום הכי גדול שלי. זה מטורף."

מה הרגשת כשראית את הסרט פעם ראשונה על המסך הגדול?

"מיליון רגשות. קודם כל עפתי על הסרט ברמות. זה מצחיק כי כשאת מדבבת את רואה קצת, הרבה דברים חסרים, ופתאום הכול קיבל צורה. התרגשתי ברמות ובסוף כבר יבבתי. הבת שלי באה איתי אז בכלל היה מרגש. היא בת חמש וחצי, שזה בול מתאים לסרט. היא ראתה לפני זה את המקורי בבית, היא ידעה ממש לאן היא נכנסת. היא עפה על זה ברמות, היא בת ים בעצמה, יש לה סנפירים והכל.  זה נורא ריגש אותי כי הסרט הראשון שאני ראיתי בקולנוע היה גם בת הים הקטנה המקורי. אני רק חושבת איך אני הרגשתי ואיך זה ליווה אותו אח"כ כל החיים וזה היה בול מה שרציתי בשבילה".

כבר יצא לך לקבל תגובות על זה ברחוב? מזהים אותך לפי הקול?

"לא. לזהות לפי הקול עוד לא יצא. אבל כל מי ששומע את זה מתלהב ברמות. אנשים אומרים לי 'תעשי, תעשי לנו את אריאל' ואני כזה 'אבל ככה אני מדברת. זה הקול שלי'".

התאמצת לשנות את הקול בשביל הדמות של אריאל?

"הם עשו לזה אודישנים ובאודישנים האלה ממש ניסו למצוא מי שבאמת נשמעת הכי הרבה כמו האלי ביילי ששיחקה את הדמות המקורית. ממש מההתחלה, מהרגע ששמעתי את האלי, הייתה לי הרגשה טובה כי זה קול שיחסית מזכיר את שלי. כן צריך לעשות התאמות פה ושם, כי זה צריך להישמע בול כמוה. את האינטונציה אפשר לשנות קצת שתתאים יותר לישראל אבל זה צריך להישמע ממש כמו מה שהיא עושה, כל הסרט. גם בשירה לדוגמה ממש למדתי את כל הדברים שהיא עושה שם בשיר, שיצא כמה שיותר דומה. זה עבודה כיפית בסך הכל".

דיברת על האלי ביילי, היה על זה הרבה ביקורת שבחרו באישה שחורה לגלם את הדמות של אריאל. מה דעתך על הבחירה הזאת?

"אני חושבת שלאנשים היה קשה לקבל את זה שבאו ושינו מראה של דמות אייקונית. אני חייתי כמה שנים בארצות הברית וכל העניין הזה של "בליינד קאסטינג" (ליהוק מחדש) זה קורה יחסית הרבה, דוחפים לשם. זה אומר שאם יש משהו שזה לא הכרחי לדמות אז זה לא פקטור. אני גם בהתחלה ציפיתי לבת ים עם שיער אדום ועיניים כחולות ואז ראיתי את מי בחרו ושמעתי אותה וברגע ששמעתי את האלי שרה אז אמרתי 'וואלה, זה הדבר שהכי חשוב פה'. הקול שלה הכי חשוב לי וכשראיתי את הסרט בכלל אז אמרתי טוב עכשיו אני מבינה".

למה עברת לארצות הברית?

"למדתי משחק פה בארץ בבית צבי ובית צבי שלחו אותנו, כמה חבר'ה, להופיע בלונדון. הלכנו לראות שם את המחזמר ׳וויקד׳ ובסוף המערכה הראשונה יש את הקטע שהיא עפה באוויר ושרה ובקטע הזה פשוט התחלתי לבכות. אמרתי לחברה שלי שהייתה איתי שם 'ככה אני רוצה ובברודווי' ואז התחלתי ללמוד בברודווי. למדתי שם ב'אמדה' שזה בית ספר למחזות זמר מעל ברודווי. לימודים מדהימים. ממש מלמדים אותך שם שהכול בחירה שלך, שהכול בידיים שלך. אם תצליחי או לא תצליחי, זה יכול לקרות מחר וגם בעוד עשרים שנה אבל זה יקרה אם תתמידי. הבית ספר הזה מאוד השפיע עלי ונשארתי שם אח"כ ועשיתי שם מחזות זמר. לקח לי איזה שנה או שנתיים עד שקיבלתי את התפקיד הראשון שלי".

 אז למה חזרת לארץ?

"התחתנתי שם ובאיזה שהוא שלב נכנסתי להריון. האמת שעד שילדתי את הבת שלי לא חשבתי בכלל שנחזור לארץ אבל אחרי שהיא נולדה אז פתאום היה כזה צורך לחזור למשפחה וכל מה שלא חסר לי לפני זה פתאום חסר לי, פתאום הרגשתי את הגעגועים ורציתי שהמשפחה שלי גם ייהנו ממנה ושנחזור להיות כזה ביחד וזהו בגלל זה חזרנו".

איפה לדעתך יותר קל להצליח בתחום הבידור, בארץ או בחו"ל?

"התחום הזה הוא שונה לחלוטין בארץ ובארצות הברית. בארצות הברית יש כל כך הרבה הזדמנויות ואודישנים פתוחים ויש גם הרבה יותר שחקנים אבל לפחות יוצא לך לעשות מלא אודישנים שמבחינתי זה כזה יותר מחצי מהדרך".

כשעושים כל כך הרבה אודישנים איך מתמודדים עם ה"לא" כשמקבלים תשובה שלילית?

"זה פחות נורא כי נגיד את הולכת לשלושה אודישנים בשבוע ואת מקבלת 'לא, אומרים שבדרך כלל על כל עשר 'לא' תקבלי 'כן' אחד, אז פעם בחודש כזה, תקבלי 'כן'. זה יוצא שככל שאת עושה יותר אודישנים ויש יותר הזדמנויות ויותר אופציות, את גם משתפשפת באודישנים. ככל שאת עושה יותר, את מתחילה באיזה שהוא שלב להכיר יותר את הבוחנים וזה נהיה הרבה יותר קל. את כבר יודעת איך להיבחן ואת גם מראה להם שאת מתמידה, את מראה להם שכל פעם את עושה אודישן טוב ואז הם רוצים לעבוד איתך. כאן בארץ התעשיה הרבה יותר סגורה. זאת אומרת, אין הרבה אודישנים בכלל. אני חושבת שהשנה היו אולי שלושה אודישנים בתיאטרון בארץ. כשעושים אודישנים מעדיפים לעבוד עם מי שכבר עובד בתיאטרון. מצד אחד אני מאוד מבינה את זה ואני בטוחה שביום שאני אדרוך את רגלי בתיאטרון אני מאוד אהנה מזה גם. מצד שני להיכנס לתוך הקליקה הזאת זה קשה מאוד. אבל הכול אפשרי. גם להיכנס לדיבוב בארץ היה נראה לי שזה יותר קשה אבל זה קרה".

זה פרויקט ראשון שאת מדבבת בארץ?

"לא, עשיתי כמה דברים ל'נטפליקס', ל'דיסני' הצלחתי להיכנס בקטנה, לעשות קולות רקע פה ושם. זה מאוד קשה כי גם את דיסני מאוד קשה לשחרר. כשהם מוצאים מישהי שהם אוהבים יטילו עליה מיליון תפקידים ומאוד קשה להתברג פנימה. בת הים הקטנה היא מבחינתי הנסיכה שעצבה את חיי, זה הסרט הראשון שראיתי והרבה מההחלטות בחיים שעשיתי הושפעו ממנה, אז ברגע שידעתי שהולכים לעשות את הסרט, לפני ארבע שנים ב- 2019, אספתי מכל מיני חברים ומכל מי שאני מכירה שמות של בימאים, של דיבוב ומפיקים של דיבוב ואולפנים של דיבוב ופשוט שלחתי לכולם הודעות ואפילו לא ידעתי אם ייקחו אותי ברצינות. פשוט כתבתי ׳היי. קוראים לי נועה קליין. אני שחקנית, מדבבת ואני אשמח לעשות אצלכם אודישן ואם במקרה אתם תהיו האולפן שעושה דיבוב ל'בת הים הקטנה' אני רוצה אודישן'. ככה כל כמה חודשים".

איך הגבת כשהתקבלת אחרי כל העבודה הזאת?

"קודם כל, זה שבכלל הזמינו אותי לאודישן היה כזה וואו, זה עבד. לא האמנתי שזה יעבוד. השירים האלה כל כך חלק ממני. ידעתי גם שמדובר באולפנים מאוד רציניים ומה שהם עושים זה שהם עושים את כל האודישנים פה בארץ ואז הם שולחים לדיסני העולמי שיבחרו. אז לדיסני העולמי אין מושג. הם לא רואים אותך אלא רק שומעים אותך, אז חשבתי 'מעניין אם הם ישמעו את הכמיהה שלי לעניין הזה' והם שמעו. לקח להם חודש להחזיר תשובה ונראה לי שזה היה החודש הכי לחוץ בחיים שלי, חודש שלם של כאבי בטן וחלומות בלילה ויאללה שיגידו לי כבר כן. אמא שלי ואחותי כל הזמן אמרו לי ׳תתכונני ל'לא' כדי שלא תתאכזבי' ,ואני כזה 'לא, אין שום סיכוי שאני מתכוננת ל'לא'. זה לא יקרה׳. וגם זה עבד. תראי, אני ציפיתי לאיזה טלפון מאיזה רוג'ר, ציפיתי שיתקשרו אלי ויגידו לי 'יו גוט דה פארט אוף אריאל!' ובסוף קיבלתי אס אמ אס שבו כתוב 'בשורות טובות, קיבלת את התפקיד'. אני כולי בראש שלי ׳מה? מה זאת אומרת בשורות טובות? רגע, אני צריכה ללכת לחגוג! זה משהו הכי גדול שקרה לי בחיים׳״.

אז מה החלום הבא?

״אני מאוד מאוד רוצה להיכנס למחזות זמר פה בישראל בקאמרי, ב'הבימה'. זה קשה אבל ראינו שהתמדה משתלמת, להציק משתלם אז אני אעשה את זה גם פה".