הרבה זמן לא יצאתי מסרט ישראלי עם פה פעור, לפחות לא בשנה האחרונה, מאז שצפיתי ב"עולם מצחיק" של שמי זרחין. השבוע היה זה סרטו החדש של איתן פוקס "בננות" בכיכובם של יעל בר זוהר ועופר שכטר, שמגלמים שניים מחבריי להקת "ענת אופה". 

פוקס ידוע בשם ההברקות הקולנועיות כשבאתמחתו סרטים ישראלים ביניהם "יוסי וג'אגר", "הסיפור של יוסי", "הבועה" והאחרונה שבסדרות "תמיד אותו חלום". בכל עלילותיו הוא מקפיד לעסוק בסוגיית הזהות המינית של שחקניו, כשהפעם מדובר בשכטר שבזוגיות עם השחקן אלון לוי, שזה אגב הומו מוצהר גם במציאות.

מה שמעניין זו העובדה שלהקרנה בה צפיתי, הגיעו לפחות שלושים ילדים מתחת לגיל 12 ואני מסיר בפני הוריהם את הכובע, שהם חושפים את ילדיהם ומחנכים אותם מגיל צעיר שבעולם של היום, לא משנה אם מדובר באהבה של בחור ובחור, בחורה ובחורה או בחור ובחורה, בסוף כולם מתאהבים. 

העלילה מתרחשת בבית דירות תל אביבי טיפוסי, בו מתגוררים מספר דיירים ציוריים ביניהם עופר שכטר שמגלם את דמותו של גנן בגן הילדים השכונתי שממוקם בקומת הקרקע של בניין הדירות וענת, הבעלים של המאפייה "ענת אופה" שבעלה עוזב אותה לטובת טיול של חיפוש עצמי בתאילנד. 

חבורת הדיירים מחליטה לעודד את ענת ומקליטה יחד איתה שיר בטלפון הסלולרי של שכטר, שממהר לשלוח את השיר לתחרות "יוניברסונג", שהיא כביכול אדפטציה לתחרות האירוויזיון המוכרת לכולנו. 

הגורמים המקצועיים שמונו להכינם לתחרות משנים את הגרסה המקורית והפשוטה להפקה מסחרית ונוצצת. החבורה נאבקת בהם למען מטרתה: לייצג את ישראל עם הגרסה המקורית. כאשר משיגה הלהקה את מטרתה היא טסה לפריז ואת ההמשך תצטרכו לגלות בצפייה בסרט. 

פוקס הצליח להעלות לי חיוך על הפנים בכמה קטעים מקוריים ומרעננים במיוחד, הראשון שבהם היה כשהפך את מחשב המקבווק של אחת הדמויות למחשב ירוק, אותה הדמות מגלמת בלוגרית מצליחה שמייעצת בנושאי אהבה לגולשים הרבים שפוקדים את הבלוג שלה מדי יום. 

את רשות השידור הפך לערוץ "ערוץ לעם" ותוך כדי עקץ את תעשיית היח"צנים, הכראוגרפיים והבמאים בטלוויזיה של היום. גם גיא פינס מתארח בסרט, כשזה מארח את כוכבי להקת "ענת אופה" בתוכנית הבידור שלו. גם ולדי בלייברג השתתף בסרט בתור המועמד שייצג את רוסיה בתחרות.