בסוף השבוע האחרון צפיתי בסרט "הרפתקאות מקס והדינוזאורים" יחד עם אחותי. הסרט מספר על מקס האריה. לאחר שסיכל את תוכניתו של איש הצללים להשתלט על קריסטל האריה, הוא מגלה על קיומו של קריסטל הדינוזאור - קריסטל בעל כוחות גדולים יותר מקריסטל האריה.

בכדי שיאתר את קריסטל הדינוזאור, איש הצללים חייב לחזור בזמן לעידן הפרה היסטורי של הדינוזאורים. מקס האריה וחבריו חוזרים בזמן במרדף אחרי איש הצללים בכדי לעצור אותו ולמנוע ממנו להשתמש בכוחות העל של הקריסטל נגד האריות.

והאמת, בדיוק כמו הסיפור העלילה של הסרט נשמע, כך גם הסרט עצמו. מהרגע שעלה המסך לא הפסיקה אחותי בת השמונה לרעוד ולהיות בפרצוף מודאג. היא ביקשה מספר פעמים שנצא מהאולם אבל הבטחתי לה שהסרט ישתפר בהמשך ושהוא מפחיד רק בהתחלה.

ללא ספק טעיתי. אמנם הסרט מיועד לילדים (הרי כל האולם היה מלא בהם), אבל היו המון דברים שהפריעו לי כמו האנימציה שלא הייתה באמת אמינה, דמות ראשית מפחידה ואפלה, קולות דיבוב שאינם נעימים לאוזן ותסריט שקשה נורא להבין, גם לי וגם לאחותי בת השמונה.

לצערי הרב, אני אתן נותנת לו ציון של נקודה מתוך חמש, רק בשביל מקס האריה שגם אחרי הסרט הבינוני לדעתי משאיר לו עדת מעריצים.