לסרט החדש "אליסיום", שיצא בארץ בחמישי האחרון, חיכיתי וציפיתי המון זמן, אך קיבלתי משהו אחר לגמרי ממה שציפיתי, ולרוב לא לטובה. לסרט יש יתרונות, אך לא מעט חסרונות.

הסרט מתרחש בשנת 2154 בה אנחנו רואים את כדור הארץ במצב מחפיר אחרי שעבר הזנחה קשה. מי שיכול להרשות לעצמו נטש אותו ועבר למושבה בחלל שנקראת "אליסיום".

ב"אליסיום" מתנהלים חיים נטולי דאגות שרק הרבה כסף יכול לספק. השאר נשארו בכדור הארץ ומתמודדים עם מחלות, עבודה קשה ולא מתגמלת ועוני שרק הולך וגובר. מקס דה קוסטה (מאט דיימון) הוא אסיר לשעבר שמנסה לחזור למוטב בעזרת חיים שגרתיים ועבודה במפעל. 

יום אחד הוא עובר תאונה מצערת שחושפת אותו לכמות גדולה של קרינה. כאשר הוא עובד בדיקה ומגלה שנשארו לו חמישה ימים לחיות הוא מחליט לעשות את כל מה שהוא יכול כדי לנסוע לאליסיום במטרה לרפא את עצמו עם הציוד המתקדם שיש שם.
נתחיל בשחקנים, המשחק של חלק מהשחקנים מאוד אנמי ומלאכותי.

מאט דיימון בחיים לא היה כל כך משעמם וג'ודי פוסטר מגלמת דמות מעצבנת עם מבטא בריטי מזויף ועוד יותר מעצבן. מה שמציל את הסרט הם שני שחקנים פחות מוכרים. אליס בראגה בתפקיד פריי שהיא ידידת נפש של מקס ושלטו קופלי שמגלם הפעם את הנבל בעל האישיות הבעייתית והמבטא המוגזם.

העיצוב האמנותי של הסרט מושקע ומרהיב עין, אך שיש תקציב כל כך גדול לסרט נוטים להתעסק יותר במה שבחוץ ולא במה שבפנים, וכאן הסרט מפספס את כל הסיפור והרעיון הראשוני שלו, אם היו משייפים טיפה יותר את התסריט הסרט היה יכול להיות הרבה יותר מעניין וכל העוקץ והביקורתיות לא היו נעלמים.

שורה תחתונה: סרט שבו האקשן והאפקטים הרבים, מסתיר את הסיפור שיכול היה להיות מעניין הרבה יותר, שוטים של דם ופצעים שלי אישית הפריעו והיה אפשר לוותר עליהם. אכזבה קולנועית צורבת.