כבר כמה שנים טובות שעיר בירתנו סובלת ממחסור בבתי קולנוע נורמליים, עד כדי כך שאפילו קולנוע קטן ועלוב במיוחד עם תשעה/עשרה אולמות היה מספק אותי. אז מי צריך עכשיו את מתחם ה"סינמה סיטי" החדש בירושלים המציע לא תשעה אולמות וגם לא עשרה, אלא תשעה עשרה - מתוכם שני אולמות VIP שמגיעים בחבילה אחת יחד עם קניון איכותי, תיבת נוח מרהיבה וכפר דרדסים קטן וקסום? ובכן, אני אגיד לכם מי - הלקוח.

עוד במדור התרבות של פרוגי:
• הילד גדל: ג'סטין ביבר חוגג 20
• המר על האוסקר / יהל
• המר על האוסקר / אלמוג

המתחם נפתח לקהל הרחב ביום חמישי האחרון, ה-27 בפברואר, ובגלל שרווחתו של הציבור מאוד חשובה לי, החלטתי לנסוע אל הסניף החדש ולהעיף בו מבט - דבר שהתגלה כמשימה לא פשוטה בכלל: היות וה"סינמה סיטי" נבלע בנוף של ירושלים ובקושי נראה לעין, קשה מאוד שלא ללכת לאיבוד בדרך אליו. גם כשכביכול הגעתי ליעד המבוקש, גיליתי מהר מאוד שאין לי שמץ של מושג איפה נמצא הקולנוע עצמו. מסתבר שהסיבה לבלבול היא שבמקום לעלות למעלה בתוך המבנה, צריך לרדת למטה עד לקומה מינוס ארבע. לא אשקר לכם - זה היה מעצבן, אבל מאחר שהמקום משתלב, ומשתלב יפה, ברקע של בנייני האומה ובית המשפט העליון, בסופו של דבר כל הטרחה והעצבים משתלמים.

ואם זה לא שווה את המאמץ בעיינכם, חכו עד שאשכרה תיכנסו ותגלו כי אף בפרט הקטן ביותר הושקעה מחשבה רבה - החל במיקומם של הפוסטרים השונים וכלה בעיצובן של בובות הראווה המתוקתקות מכף רגל ועד ראש. אבל יודעים מה? עזבו את הכניסה - לא שם טמון הרושם הראשוני האמתי, לא ולא, הוא מחכה אחרי סוף המסדרון, בתחילתו של לובי ענק ויפהפה שגם בו ההשקעה ניכרת - הפחים המעוצבים באופן מגניב, הכרזות מושכות את העין ובובות גיבורי העל המושקעות מביטות עליך מלמעלה ומעוררות בך חיוך ותחושת הערצה כלפי המקום אשר בנוי כמעט כולו כמקדש ענק לקולנוע.

כל ההתלהבות הזאת הגיעה עוד לפני שירדתי למטה וראיתי שמעל לקופות ניצבת נברשת מפלצתית ונוצצת, גם לפני שירדתי במדרגות הנעות שעליהן מודפסות דמויות אייקוניות, ואפילו לפני שנכנסתי לאולם VIP שבו גיליתי מרווחים ענקיים לרגליים שבוודאי יתחבבו על כל צופה.

למרבה הצער, לבסוף גיליתי שגם בית הקולנוע המופלא הזה אינו מושלם. להבנה הזו הגעתי כשהסתכלתי למעלה ומצאתי את עצמי מביט בסצנה מתוך "כח משיכה" ומאוחר יותר כשבחנתי את אחד הקירות ואדוארד קאלן מ"דמדומים" נעץ בי את עיניו - ברגעים האלה קלטתי שאף על פי שהבניין מושקע, הוא לא עומד לעבור את מבחן הזמן, או לפחות לא ברמת הפרט הקטן, הרי הן "כוח משיכה" והן "דמדומים" אינם סרטים שיזכרו לנצח.

לסיכום... למרות החיסרון שהזכרתי בפסקה הקודמת, אין כל צל של ספק שמדובר בבית קולנוע נהדר ויותר מכך - באטרקציה שלמה לכל המשפחה, שכן לאחר צפייה בסרט זה או אחר ניתן לעלות לקומה העליונה ולשחק עם הילדים באזור מיוחד המכיל את תיבת נוח וחיותיה, כפר דרדסים ומספר דמויות מהסרט "מכוניות" של פיקסאר. בקיצור, מדובר במציאה גדולה עבור הירושלמים שמעתה ואילך כבר לא ירגישו מקופחים.