היום, כמדי שנה, מצוין ברחבי הארץ יום הזיכרון לשואה ולגבורה. 

עוד בנושא יום השואה בפרוגי:
• "עם היפות שלי בשואה": תרבות הסלפי
• זוכרים את השואה? "אין מי שיגיד שאנחנו עוד פה!"
• איך נראה יום השואה מהעיניים של נערה שמאלנית/ציונית?

עם אין-ספור אירועים מחרידים שהשואה סיפקה לתולדות העם היהודי, זה לא מפתיע במיוחד שנוצרו סביבה כל-כך הרבה סיפורי גבורה מרגשים. מן הסיפורים הללו מגיעים ספרים, ומהספרים, מדי פעם, יוצאים גם סרטים. סיפורו של ניצול השואה יורם פרידמן הוא בדיוק סיפור כזה – לפני 13 שנים הוא עובד לרב-מכר בשם "רוץ ילד, רוץ" מאת אורי אורלוב ובתחילת חודש מאי הממשמש ובא תגיע לה גם אדפטציה קולנועית - "רוץ ילד רוץ" (אותו שם, מינוס הפסיק).

אם תשאלו אותי, הספר עצמו מרתק ומותח לכל אורכו, והוא מצליח להעביר את רוח התקופה באופן מציאותי עד כדי כאב. וכעת נשאלת השאלה: מה בדבר הסרט – האם גם הוא עושה חסד עם הסיפור עליו הוא מבוסס? ובכן, כדי לגלות תצטרכו להמשיך לקרוא, אבל מה שכן – אני מוכן להבטיח לכם שאת הסיפור הזה אתם לא עומדים לשכוח.

עוד במדור הקולנוע של פרוגי:
• ריהאנה נכנסת לעסקי האנימציה?
• מפריח את זה: איך דניאל למד ערבית?
• "שקרניות קטנות ויפות": הסרט

"רוץ ילד רוץ" מתחיל מנקודת פתיחה קשה: גיבור הסרט, יורק סטניאק בן ה-8, נמצא לגמרי לבדו כשהוא מותקף בידי סערת שלגים בעודו לבוש בבגדים דקיקים ובלויים. בזמן שהוא חש את הקור חודר לעצמותיו, נזכר יורק בדברי אביו: "אתה מוכרח לשרוד", ו-"תשכח הכול - אותי, את אמא, את האחים שלך... רק אל תשכח שאתה יהודי". לאחר מכן, אחרי חיפושים ארוכים אחר מסתור שיגן עליו מפני הכפור, הוא מגיע לבית, דופק בדלת ומתעלף.

גם לאחר פתיח זה אין אפילו רגע אחד שנטול התרחשויות וסצנות קשות ומרגשות. לפי דעתי הרגעים שעברו את העיבוד המוצלח ביותר מהדף למסך היו: סצנות הרדיפה והיריות בעקבות יורק, סצנת השיחה המרגשת עם אביו וכן הקטע שבו נשרף אחד מהבתים בהם הוא התגורר והקטע שבו יורק מאבד את ידו הימנית לאחר שזו נתפסת בגלגלי שיניים.

אבל "רוץ ילד רוץ" הוא יותר מעיבוד טוב ותו לא – חוץ מזה, הוא גם סרט מצוין שמצליח הן למתוח את הצופה והן לרגש אותו. ואם זה לא מספיק – גם קל מאוד להתחבר אליו, וזאת אף על פי שהוא דובר גרמנית (בהתאם לשפה המדוברת במקום התרחשות העלילה). 

בנוסף, יש לציין כי השחקנים מבצעים את תפקידיהם באופן האמין והמוצלח ביותר שניתן להעלות על הדעת. אלו שהרשימו אותי יותר מכל היו התאומים אנדז'יי וקמיל טקאש המגלמים בסרט את יורק בחשדניות שכה מזוהה עם דמותו, ואיתי טיראן הישראלי שמשחק את בעל בית היתומים היהודי, משה.

לסיכום: לפי דעתי, מדובר בסרט שאסור לאף-אחד לפספס, שכן הסיפור מדהים, השחקנים מדהימים, והסרט אף הוא מדהים, מותאם לכל הגילאים (אם זה מה שמדאיג אתכם) ואכן משתווה לספר עליו הוא מבוסס.

אז למרות שב-1 במאי כבר לא יחול יום השואה, בהחלט כדאי לכם לצפות ב"רוץ ילד רוץ".