כל הארץ דגלים דגלים, עם רוקד גלים גלים; עם שמח, טף צוהל, ולמה? כי חג היום לישראל! ועוד איזה חג, ה-חג: יום העצמאות - יום ההולדת ה-66 למדינתנו, שגם בגילה המופלג נראית בת שלושים לכל היותר.

עוד במדור הקולנוע של פרוגי:

• יום השואה בקולנוע: "רוץ ילד רוץ"
• "הארי פוטר" / עובדות מגניבות שלא הכרתם
• השחקן הבריטי בוב הוסקינס נפטר

לכבוד המאורע החגיגי, ולמקרה שהמנגלים, הזיקוקים והמשה פרצים למיניהם קצת התחילו להימאס עליכם, אנחנו ב"פרוגי" החלטנו להפתיע בכתבת ספיישל מיוחדת הכוללת המלצה על לא אחד, לא שניים, לא שלושה, לא ארבעה אלא חמישה סרטים ישראליים שיעשו לכם שמחחחחחח!

ומבלי לזיין לכם בשכל עוד יותר, קבלו אותם:

מישהו לרוץ איתו

בחופשת הקיץ מתחיל אסף (יונתן בר-אור) לעבוד במכלאה, שם הוא מקבל את המשימה לאתר את הבעלים של הכלבה דינקה. בעודו מתרוצץ אחר הכלבה לאורך חלקיה הפחות סימפטיים של ירושלים, אסף נחשף בהדרגה לסיפורה המופלא של תמר (בר בלפר) - נערה צעירה שמסיבה לא ברורה החליטה לזרוק את חייה לפח ועברה לגור ברחובות המטונפים של עיר הקודש. 

למה הוא מומלץ: קודם כל, כי צחי גראד. חוץ מזה: הסרט נפתח בהילוך מהיר שמשאיר את הצופה עם תחושת בלבול מעיקה, אבל ככול שהעלילה מתקדמת - התמונה הולכת ומתבהרת, וכשזה קורה, "מישהו לרוץ איתו" נחשף כפנינה קולנועית של ממש.

זוהי סדום

סדום היא מקום שכולו שחיתות, אונס וגניבות. לאלוהים (אייל קיציס) נמאס, ולכן הוא מחליט להחריב את עיר החטאים אחת ולתמיד. אבל לפני כן, מלאכיו, רפאל (יובל סמו) ומיכאל (מאור כהן), צריכים להוציא משם את לוט (דב נבון) / הצדיק היחיד בסדום. הבעיה היא שאין להם שמץ של מושג איך לוט נראה, כך שמבחינתם כל אחד יכול להיות לוט, אפילו אלי פיניש. 

למה הוא מומלץ: סרט ממש ממש מצחיק עם לא מעט הברקות שלא ישכחו בקלות. מי שאוהב את "ארץ נהדרת" / יאהב גם את זה.

אילי ובן

אילי (יובל שבח) הוא בנדיט קטן, בן שתיים עשרה. כשהוא בבית הספר, הוא לא ממש עושה יותר מדי - רוב הזמן הוא עסוק בבנות, ובמעשי קונדס למיניהם. מה לעשות, הוא ילד. מותר לו. גם אביו, בן (ליאור אשכנזי), אדריכל העיר הרצליה, חושב שבגילו של אילי העיקר זה ליהנות, וכשאילי ובן ביחד, זה בדיוק מה שהם עושים - פשוט נהנים. 

אולם, כשבן נכנס למעצר באשמת לקיחת שוחד, זמן המשחקים נגמר ומערכת היחסים בין השניים עומדת בפני מבחן.

למה הוא מומלץ: אשכנזי וצחי גראד (שמגלם בסרט שוטר כלשהו), כרגיל, מצוינים. גם יובל שבח (שכנראה מוכר לכם יותר כ"הגמד הג'ינג'י מ'ראש גדול'") ראוי לשבחים. והסרט עצמו? בשש מילים: אנושי, משעשע ונוגע ללב. מומלץ מומלץ מומלץ. 

הערת שוליים

מקצת הדברים שראוי לדעת על אליעזר שקולניק (שלמה בראבא): 1. הוא עובד באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא מאוד עסוק שם, הוא מתעסק בתלמוד ובספרים ישנים. אפשר לומר שהוא פרופסור, או פילולוג, או חוקר תלמוד, או מרצה בחוג לתלמוד או מרצה בכיר. כמובן שמצדו הוא אף לא אחד מהדברים הללו - הוא בכלל מורה; 2. אפילו וולדמורט הוא אדם ידידותי, חם ואוהב בהשוואה אליו; 3. שש עשרה שנים ברציפות מוגש שמו כמועמד לפרס ישראל. בכל אותן שנים נמצאו ראויים ממנו לפרס. זה מתסכל אותו.

יום בהיר אחד, אליעזר מקבל שיחת טלפון משרת החינוך ובה היא מבשרת לו שזהו זה, שהשנה הוא סוף סוף זכה בפרס הנחשק. אין מאושר ממנו.

יום בהיר לאחר מכן, בנו, אוריאל שקולניק (ליאור אשכנזי), גם כן "מורה", מוזמן לפגישה עם ועדת פרס ישראל ובה מבשרים לו שנפלה טעות, שלמעשה הוא חתן הפרס ולא אביו.

איזה בלגן.

למה הוא מומלץ: העריכה מאוד מגניבה, לא אכחיש, אבל כעיקרון זה סרט של מילים נטו, בלי כל מיני אפקטים מיוחדים או פעלולים חזותיים, וככזה, לא מצופה ממנו להיות גם מצחיק, גם מותח וגם סוחף - הכל בחבילה אחת. אממה, הוא מצליח לעשות את זה, ובהצטיינות יתרה. אז למרות שהסוף שלו מבאס תחת, "הערת שוליים" נותר לא פחות מאשר יצירת מופת, כזו שלגמרי מצדיקה את המועמדות לאוסקר.

מי מפחד מהזאב הרע

דרור (רותם קינן) הוא לפלף מקריח ומורה לתנ"ך החשוד בהיותו רוצח סדרתי, כזה שלא רק רוצח אלא גם מפתה, חוטף, אונס, מענה ולבסוף אף עורף את ראשו של הקרבן – קרבן שמתגלה במהרה כקבוצה של ילדות קטנות וחסרות ישע. קיצר, החיים של דרור הם פשוט דבש, והם נהיים אפילו מתוקים יותר בהמשך: מפטרים אותו מעבודתו מחשש שידקור את התלמידים בעודו מקריא להם את סיפור יציאת מצרים, נאסר עליו להתראות עם בתו הצעירה ואשתו מגרשת אותו מהבית.

בינתיים, מיקי (ליאור אשכנזי) – בלש במשטרת ישראל שמופקד על התיק בו דרור חשוד – חובר לאבא (צחי גראד) ולסבא (דובל'ה גליקמן) של אחת הקרבנות בשרשרת הרציחות, ויחד הם מחליטים לקחת את החוק לידיים, או במילים אחרות: לחטוף את דרור, להעביר אותו שורה של עינויים ברוטליים, לשוחח אתו על הא ודא ואז להתעלל בו עוד קצת עד שיספר להם היכן הוא קבר את הראש של הילדה המסכנה, אף על פי שהוא חוזר ואומר שהם טועים טעות מרה וכי אין לו יד במעשה הנתעב.

למה הוא מומלץ: בעידן בו כמעט כל סרטי האימה הם לא יותר מאשר גועל נפש מרוכז, היה זה תענוג צרוף לחזות בסרט כמו "מי מפחד מהזאב הרע" – סרט שמושך את קהל הצופים לא על ידי ליהוק של כמה כוסיות בבגדים מינימליים אלא בזכות צילום חבל"ז, שחקנים מצוינים, הומור שחור משעשע, דיאלוגים שנונים, אלימות שעשויה באופן משכנע ושימוש גאוני בשיר "Everyday" של באדי הולי.

כמו שאני רואה את זה: מדובר בסרט הטוב ביותר לשנת 2013, ואם אתם לא מאמינים לי, לכו ותשאלו את קוונטין טרנטינו.

יום עצמאות שמח!

נ"ב: "זוהי סדום", "הערת שוליים", "מי מפחד מהזאב הרע" ועוד כל מיני סרטים ישראליים ישודרו ב"יס" באפיק 6 - ערוץ קולנוע ישראלי.