"גריז" היא אבן יסוד בכל הקשור למחזות זמר הוליוודיים או סרטי קלאסיקה איכותיים, ובכל הפקה מחדש היא מעוררת עניין וסקרנות מצד הקהל הותיק לצד הקהל החדש יותר שהעלילה מגיעה אליו בפעם הראשונה. המחזמר הנוכחי הוא הפקה של "תיאטרון ארצי" וכוללת בתוכה את בן רביד, תומר אופנר, גל פופולר, אורנה כץ ועוד רבים. שמות מוכרים כדי להביא את העלילה גם לקהל הצעיר יותר - תמיד יכול רק להוסיף. אך האם התוצאה ראויה?

כשהמסך נפתח לראשונה, התקיים החשש כי המחזמר יראה תוצאה של "מופע סיום תיכון", עד שהעלילה לא החלה היה נדמה שלשם זה באמת הולך. משהו בפשטות מידי, תפאורה לא מפוצצת, הפתיחה עם הקריינות-רדיו הלא הכרחית והאופוריה - הותירו את הרושם שמופע טוב זה לא יהיה.

הביצוע שפתח את הערב היה שיר הנושא של "גריז" ולהפתעתנו הוא העלה את האופטימיות לגבי המשך הערב, השיר הזה עשה טוב לאווירה, הכריאוגרפיה, הלבוש, התיאום והכימיה של הקאסט הצעיר והמרענן גרמו לקצב להמריא ולצלול היישר לחיק הסיפור המוצלח והפופולרי של שנות ה-50.

העלילה החלה לדבר בפני עצמה, בלי הרבה דרמות שנתפרו בה וגם כשהיו כאלה הן נתפרו בשילוב הומוריסטי משעשע וזה גם מה שסימן את רוב העלילה - ההומור הכה רב שיש בה גורמת לנו לעכל אותה בקלות, להכנס בתוכה, להבין אותה אך להשאר עם חווית במה כייפית, שנונה ומלווה בחיוך לאורך כל המחזה. מי שנתן את הגושפנקה הגדולה של הצחוק ושזה היה בנוי עליו הכי בטבעיות הוא השחקן תומר אופנר, שמוכר לנו בעיקר מ"חסמבה" ו"ראש גדול". אופנר הפגין יכולות קומיות מרשימות, אולי כפי שאנחנו מכירים אותו - אבל כאן זה אף בלט יותר וזה נעשה בחן רב ובסגנון שמתאים למחזמר.

היו כאלו שהתגלו ככשרונות מעולים וללא ספק היינו שמחים לראות אותם יותר בתפקידי משחק והם גל פופולר שעד כה כיכב בעיקר כרקדן בפסטיגלים ובמופעי "גאליס" ו"החממה" ועמית שושני, שחקן מתחיל שזה הרגע סיים תיכון. שניהם הפגינו יכולות משחק מרשימות, שידרו משהו צעיר, קליל וכן משכו את העיניים וסחפו את הקהל אחריהם וללא ספק גם הם בלטו במיוחד במחזמר, נתנו הופעה מדהימה והרגיש לנו כאילו הם שנים בתחום - עבודה מעולה שראוי לציין. נגדיל ונאמר שההגדרה של "אבק כוכבים" זה בהחלט הם, שהשאירו טעם של עוד.

כמובן שגם מוביל המחזה, בן רביד שמגלם את דני זוקו עושה תפקיד מעולה, התזוזתיות שלו על הבמה משאירה אותנו מופתעים ומלאי התרשמות. אנו רגילים לראות אותו בעיקר דרמטי, רגיש ופגיע ופה הוא מראה לנו צד אחר שלו, קשוח, בריוני, מושפע ומחוספס ובעצם מתגלה אלינו מחדש ומפתיע אותנו. אנו מודים שלראות אותו בפעם הראשונה על הבמה עם מעיל עור היה לנו די משונה, אך בן ביטל מיד את הספקות ונתן את הפרשנות שלו לתפקיד הנחשק והחשוב הזה עם המון חן.

מי שהייתה ה"סנדי" שלו, דנה לוי הייתה קסומה. כזו שבקלות גם יכלה להכנס לנעליה (האדומות) של "דורתי" מארץ עוץ, התמימות, החיוך והקול גרמו לנו להתאהב בה, להתלבט איתה ואולי פשוט להיות היא. גם בסצנת המהפך שלה לנערת הרוק עם לבוש העור - זה הרגיש שזה טבעי לה, כאילו היא הייתה ככה מרגע תחילת המופע.

מי שלא נתנו לה מספיק במה היא דווקא אורנה כץ שמשחקת את אחת המורות בבית הספר, אורנה מוכרת לכולנו בעיקר בתור האמא של עדי הימלבלוי ב"האלופה", מדובר בשחקנית עם ניסיון עתיר שנים, כזו שרק עושה טוב לכל במה בה היא נמצאת ולצערנו לא ניתן לה מספיק זמן במה, אך ברגעים בהם נכחה - אין ספק שהיא הוסיפה המון וגרמה לנו להתלהב, במיוחד בסצנת הריקוד שלה עם התלמידים - שם ללא ספק נתנה את החותמת שלה.

המחזמר כולו אולי הביא קצת חדשנות לצד משהו ישן וותיק, היינו שמחים לראות עקיצות עדכניות כפי שקורה במחזמר שתמיד נחשב המתחרה - "שיער". שם כן מרגישים את הטקסט היותר מעודכן, ואילו פה זה לא קורה. אין זה אומר שלא מדובר בעלילה טובה, רק בתוספת שהייתה יכולה להוסיף לחוויה. כמו כן "שיער" היא יותר בומבסטית, נעשת על במה ענקית ועמוסה ברקדנים ושחקנים. "גריז" מעדיפה לשמור על קאסט יותר אינטימי וספור היטב, אולי קצת פחות גרנדיוזי. מחד זה חבל כי מדובר בנכס שצריך להעצים ומאידך, היה בזה משהו אחר, כיוון שאלו כן העבירו המון והעצימו למרות שלא מדובר בבמה הכי גדולה בעיר, אך האינטימיות היחסית היא בעצם קלה יותר ומביאה את האפשרות לכך שזה באמת יהיה מחזה לכל המשפחה.

הקצב של המחזה, החיבור בין כולם, הכשרונות החדשים לצד הותיקים ועצם העובדה שליהקו לתפקידים שחקנים שלאו בהכרח היינו מצפים שישחקו את הדמויות הללו, הם אלו שהופכים ליתרון ושגורמים לנו להגיד "שאפו" ולהריע גם בסיום. לפעמים לא צריך להתאמץ מידי ו"גריז" מוכיחה את זה כמו שצריך. היא יכולה להעביר סיפור ענק ומפוצץ בדרך הכי נוחה לקהל, מביאה ביצועים מרשימים לשירים שכולנו אוהבים וכן כריאוגרפיה שלא אכזבה, צחוק שנשמר ונמשך מפתיחת המסך ועד סגירתו והמון קסם. כן היינו מעדיפים קצת שדרוגים ושפצורים קטנים שיביאו עוד קצת גלאם כמו שמגיע ל"גריז". אבל מדובר בעבודה לא רעה ובהחלט מתאימה לכל המשפחה ולכל מי שרוצה להנות.