כשדניאל גל ושחקני ההצגה "שייקספיר מאוהב" של תיאטרון "הבימה" הגיעו לאולם האזורי בקיבוץ יפעת כדי לשחק לפני תלמידי כיתות י"א־י"ב של בית הספר ויצו בנהלל, הם האמינו שמדובר בעוד הצגה שתקרב את בני הנוער לעולם התיאטרון. אבל השניות האחרונות של המערכה הראשונה, רגע לפני ההפסקה, כשגל המוכשרת נשארת כשגבה החשוף מופנה לקהל, טרפו את הקלפים. שלושה תלמידים תיעדו את גל, שמגלמת את אהובתו של שייקספיר, במצלמות הסלולריים שלהם, ועוררו את כעסה, עד שחשבה לא לעלות למערכה השנייה.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• במאי הטיטניק חושף: זאת הסיבה שרוז לא הצילה את ג'ק
• ג'ניפר לורנס לוקחת הפסקה מקריירת המשחק
• שחקני הוליווד שהתפרסמו ונעלמו לאחר סרט אחד

"הייתה לי מחשבה לפני ההצגה אם להתפשט או לא, אבל אמרתי לעצמי שאם משה קפטן, במאי ההצגה, החליט לא לשנות כלום גם כשמדובר בתלמידים, זה מה שאעשה", היא אומרת. "זאת הייתה הצגה סוערת עוד לפני שהגענו לקטע הזה. יש בה התייחסות למין, וזה כמובן עורר כמות הורמונים מאוד גדולה אצל התלמידים. אבל כשהגיע הקטע שבו אני מתפשטת ועומדת עם הגב לקהל, הבחנתי בשלוש מצלמות וידיאו. באותו רגע פשוט ראיתי חושך בעיניים. כל כך נעלבתי. אני לא יודעת אפילו אם הייתי קוראת לזה הטרדה מינית, אבל הרגשתי שמישהו לקח שליטה על העירום שלי בלי שתהיה לי יכולת להגיד משהו. הייתי נסערת נורא. הרגשתי שהדם עלה לי לראש. אמרתי למנהלת ההצגה שאני לא עולה לחצי השני עד שלא מביאים לפה את הרכזות והמחנכות שלהם ועד שקפטן ואודליה (פרידמן, מנכ"לית הבימה) יתקשרו אליי".

 

שייקספיר מאוהב. התיאטרון הלאומי הבימה. 🙏🏼

A post shared by Daniel Gal (@daniel.gal_87) on Aug 29, 2017 at 5:31am PDT

ומה קפטן ואודליה אמרו?

"קפטן התקשר ובחוכמתו וברגישותו בעיקר הקשיב לי. אחרי זה המחנכות והמרכזות דיברו עם התלמידים. הן היו מקסימות. אני עדיין התבצרתי בחדר ההלבשה ואמרתי שאני לא עולה. היו לי דמעות בעיניים. חשבתי לעצמי, איך קורה דבר כזה? אחרי הכל מדובר בתלמידים. הם עוד שנייה מפקדים בצבא, והולכים להיות בוסים של צעירים אחרים. אחת המחנכות אמרה לי 'את שחקנית, והתפקיד שלי זה חינוך. תביני, ואני אומרת לך את זה כמחנכת, יש שם עוד כמה מאות תלמידים שלא עשו כלום. אל תוותרי עליהם'.

"כשאודליה התקשרה ציפיתי שהיא תגיד לי 'חמודה, תעלי מהר לבמה', אבל כל מה שהיא אמרה היה 'אני, בתור אישה, לא יכולה להגיד לך לעלות. תעשי מה שאת מרגישה'. לא רק שהיא כיבדה את מה שאני מרגישה, אלא גם גילגלה אליי את היוזמה בנושא".

גל החליטה לנהל שיחה עם התלמידים. "אמרתי למיכאל (אלוני, שמגלם בהצגה את שייקספיר — י"ב), 'אתה בא איתי לבמה'. גם שאר הקאסט עמדו מאחורי הקוליסות והסתכלו. פתאום השתרר שקט בקהל. התכוונתי לעלות לבמה ולהתחיל לצרוח עליהם, לחטוף התקף זעם מטורף, אבל כשהסתכלתי על התלמידים, הם נראו לי כל כך צעירים ותמימים. במקום הכעס שמעתי את עצמי אומרת להם 'מה שלומכם? ראיתם את ההצגה? נהניתם? כולם ראו את הציצים שלי בסוף המערכה הראשונה?'"

ומה הם ענו?

"השתרר שקט בקהל. הסברתי להם מה הרגשתי ואמרתי, 'הבאנו לכם הצגה לא מצונזרת. זה לא כזה טריוויאלי להצגות לפני בתי ספר תיכוניים. אני רוצה לעלות ולעשות את האמנות בדיוק כמו שהיא. לא לשנות מילימטר. תקשיבו, זה בסדר שאתם חרמנים. השאלה מה אתם עושים עם זה'. ואז, מבלי שהתכוונתי, שמעתי את עצמי אומרת להם, 'טוב, אני הולכת להתלבש, תחכו לי'. מיכאל דיבר אחריי והיה מקסים. מעבר לזה שהוא חיבק אותי והרגיע אותי, הוא אמר, 'תבחרו להיות אנשים אחרים. זה בידיים שלכם'. עשיתי המון הצגות והופעות, אבל מעולם לא היו כל כך הרבה תלמידים שישבו בהקשבה ובריכוז כאלה.

אחרי ההצגה חשבון האינסטגרם של גל התפוצץ ממאות הודעות התנצלויות. "רבים מהתלמידים פירסמו פוסטים על מה שהיה", היא מספרת. "גם לתיאטרון נשלחו מכתבים. בבית הספר דיברו על הנושא. יום אחרי זה, כשחזרנו עם ההצגה לאותו אולם, מיכאל עלה לבמה ואמר לתלמידים, 'תעזבו את הטלפונים. תיהנו מההצגה. ותחיו גם בלי טלפונים. זה בסדר'".

יצא לך לדבר עם התלמידים שצילמו?

"הגבתי לאחד הפוסטים שאחד מהם פירסם. הוא היה מקסים. הרגשתי שהם אמרו את הדברים שלהם בטוב, ואני אמרתי את הדברים שלי בטוב. נורא חשוב לראות בתקופה הזאת, שבה מדברים כל כך הרבה על הטרדות מיניות, שבמקרים מסוימים יש מה לעשות. אלמלא התקשורת עסקה כל כך הרבה, לא היה לי את האומץ לעלות ולדבר והייתי מחניקה את זה. אני שומעת קולות שאומרים, די כבר, מספיק לדבר על הטרדות מיניות, ואני שמחה שזה דיון רועש וחזק, שכולם שומעים".

(פורסם במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות)