עוד שנה עברה לה והפסטיגל שוב חורש על כל בימות הארץ, מחיפה ועד באר שבע. אז אחרי 37 שנות פסטיגל, מה עוד יכול להשתנות ולהתחדש? אז אמנם לא הרבה, אבל עדיין יש חדש, ואנחנו כאן כדי לספר לכם הכל.  אבל לפני זה, במה מדובר בכלל?

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• ביקורת: "מקוללים" הוא סרט מבלבל
• נס חנוכה: אשלי וקסמן בקשי משתלטת על פרוגי
• רכילות בקטנה: נועה ומרגי עובדים על עוד שיר חדש?

השנה הסיפור הוא על קרב מוחץ בין להקות ריקוד (כמו בסרט סטפ-אפ): "הסטריט פייטרס" בהובלת מרגי ו"האקדמיה" בהובלת נועה קירל. בין אווירת התחרות והריקודים, מתפתח סיפור אהבה בין מרגי לנועה (בדיוק כמו בחיים האמיתיים) והסיפור רק הולך ומסתבך. כמו בשנה שעברה, גם השנה לפסטיגל סלוגן חינוכי והוא "אל תתייג אותי". הכוכבים האהובים מדברים ושרים על הנושא כדי לעזור לקבל את השונה ואפילו הוסיפו שחקן על כיסא גלגלים, אבל על זה נדבר אחר כך.

בינתיים נדבר על הריקודים, כי איך אפשר שלא כשסביב זה (וסביב נועה ומרגי) הפסטיגל השנה. כבר בתחילת המופע יכולות הריקוד הוראו על הבמה, הרקדנים המקצועיים הרימו את האנרגיה וגם השחקנים רקדו באופן שלא יבייש אף אקדמיה למחול (כמעט). רוב השחקנים כמובן באו ללא ניסיון קודם בריקוד, אך כשהפסטיגל עוסק בריקוד, חייב להביא כוכבים כמו נועה ומרגי, שאמנם לא צריכים לעשות הרבה כדי לקבל שאגות של אהבה, אבל רוקדים בצורה מקצועית ומרשימה.

ואם כבר עסקנו בזוג המוכשר, זו היא אמנם הפעם הראשונה שלהם בפסטיגל, אבל חייב לציין כי הם עושים את זה בצורה מדהימה. המשחק, הריקוד, השירה, הנוכחות הבימתית והכימיה ביניהם, החזיקה את המופע ואי אפשר היה להוריד מהם את העיניים. כמובן שהעובדה כי הזוגיות שבמופע, מתכתבת עם החיים האמיתיים, עוזרת להם אך זה בהחלט דבר שעדיין לא היה וגרם להמון תשומת לב.

חוץ מהדמויות הראשיות, נועה ומרגי, שהפנטו אותנו, גם ניב סולטן שמשחקת את המספרת בפסטיגל הצליחה לרתק ולעניין בכל רגע ויחד איתה גם שותפה לסדרה "אילת"- עומר חזן, שמלבד העובדה שכל הבנות הקהל נמסו כשהוא עלה לבמה, שיחק ושר בצורה שהפתיעה גם אותנו. מלבדם גם; עדי חבשוש, אורי לייזרוביץ' ועפר שכטר קרעו מצחוק, וריף נאמן הראתה איך כולנו נראים כשיש לנו קראש על מישהו, ואנחנו רק חושבים מה להגיד לו.

ההפתעה של הפסטיגל השנה, הייתה מישהי שמככבת כבר שנים על המסך וכולנו מכירים - אליאנה תדהר. כבר חשבנו שאין מה לחדש ואנחנו כבר מכירים הכל, אבל אז, יוצרי הפסטיגל, בפעם הראשונה, ליהקו את אליאנה לתפקיד הרעה וכמו שציינה בעצמה בעמוד האינסטגרם שלה - בפעם ראשונה לא בורוד! האמת שזה מפתיע לראות את תדהר בנעליים האלו ולראות את כישרון המשחק שלה גם כשמדובר בדמות שהקהל פחות אוהב.

 

 

 

View this post on Instagram

שמונה שנים בפסטיגל פעם ראשונה לא לובשת וורוד😎 @myfestigal @edenyeru @alexsivakov

A post shared by @ elianatidhar on Nov 25, 2018 at 4:54am PST

אמנם הריקודים הם הסיפור פה, אבל גם לשירה יש חלק בלתי נפרד. חלק נכבד משירי המופע הם השירים של עידן רייכל, והביצועים להם היו מעניינים ושולבו בצורה הגיונית בעלילת המופע. השנה לא היו הרבה שירים מקוריים לצערנו, אך השירים כמו "אל תתייג אותי" ושיר הנושא, הצליחו להדבק לכולנו לראש. הפתיעו אותנו מאוד השחקנים שאינם יוצאי "הכוכב הבא" או בעלי סינגלים, כמו; עומר חזן, ריף נאמן וניב סולטן. אחד השירים שהיו מן עצירה בעלילת המופע, שהוא בעצם לא בדיוק שיר, הייתה ההתכתבות בין חבש ללייזר (שוסי ושוסי) שהצחיקו בכל שנייה מחדש, והצליחו להפתיע עם יכולות ווקאליות מרשימות.

כפי שהזכרנו בהתחלה, בפסטיגל הזה הסלוגן הוא "אל תתייג אותי", וכחלק מהיוזמה לקבלת האחר, שולב שחקן בעל מוגבלות אשר נמצא על כיסא גלגלים- שי ברביבי. יוזמה זו יותר ממבורכת, ומלמדת את כל הקהל שיעור או שניים על "לא להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". שי שולב באופן מלא במופע, בריקודים ובעלילה עצמה, ולמרות שלא הופיע באף סדרה או סרט, זכה למחיאות כפיים סוערות שהעידו כמה המסר השנה חזק והועבר.

אז הפסטיגל אמנם מבוסס הסרט "סטפ-אפ", יש בו מחוות לרומיאו ויוליה אבל אין ספק כי רמת הריקוד, ההשקעה, הסיפור הסוחף וכמובן הזוגיות של נועה ומרגי, הפכו את הפסטיגל הזה למרתק וחדשני וכמובן שהסוף שהשאיר את כולנו המומים, הוסיף המון. טיפ קטן מאתנו לשנה הבאה: להוסיף שירים מקוריים שהיו מאוד חסרים...

אז את מי רואים בקהל בחנוכה הזה?