חיכינו לרגע הזה - והנה הוא כאן. הצצה ראשונה אל עלילת הפסטיגל עם הסרט המקדים המסורתי (באורך של כ-40 דקות), זו שפותחת רשמית את מאורעות הפסטיגל מדי שנה בשנים האחרונות. 

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• הסדרות בהן עונות ההמשך היו טובות יותר מהראשונה
• עומר נודלמן: "הייתי עדה לפשע שהתרחש אצלי בבית"
• טיילור מלכוב מדברת על ההטרדה המינית שעברה

הפעם, עלילת הפסטיגל (שייקרא "My פסטיגל") תעסוק סביב חבורת ילדים אשר מחליטה לעשות הכל כדי שגם בחג חנוכה הקרוב יתקיים הפסטיגל למרות התקופה המאתגרת. לרוע המזל מולם ניצבות דמויות הרשעים הבולטות מתוך מופעי הפסטיגל לאורך השנים (למשל: עוז זהבי, לירז צ'רכי, טלי אורן ועוד) שינסו לחבל במשימה שלהם.

עם כל הסרטים המקדימים בשנים האחרונות, יש תחושה אחרת בסרט הנוכחי, משהו באווירה מרגש יותר מתחילתו ועד סופו. כל התסריט, העריכה, הפסקולים נשענים חזק על תחושת הנוסטלגיה שלנו, אך גם לא שוכחות להתאים אותן ל-2020 כמתבקש. יש לציין שהסרט הנוכחי גם הרגיש הכי מגוון מבין הסרטים של השנים האחרונות.

אין ספק שהשוס הגדול הוא לחלוטין איחוד האולסטארס של הרעים מהמופעים בשנים הקודמות (בתלבושות של הדמויות מהעבר). אין ספק שמדובר בצעד מעולה שעשה רק טוב. רק נותר לקוות שלכל אלו יהיה יחד איזה ביצוע משותף בהמשך.

דבר נוסף שהוחזר השנה הוא מנהג "ילדי הפסטיגל" שהופסק אי שם בשנת 2008 (בעקבות דרישה של משרד התמ"ת). בגלל שהפעם לא מדובר במופעים במשך שלושה חודשים אלא בסרטים המסתפקים בימי צילום בודדים, הוחלט להחזיר הפעם את ילדי הפסטיגל וביניהם ניתן למצוא את בתה של טלי אורן, עמית מרקוס המוכרת לנו מסדרות כמו "אובוי, "פוראבר" ו"מחנה אבא" ונוספים. צירופם לעלילה הפעם לגמרי הוסיפה עוד רובד של נוסטלגיה מרגשת, כמו גם צירופו של חנוך רוזן (במאי הפסטיגל) בעצמו.

לראות את ציפי שביט מזייפת להנאתה את "הילדים של העתיד", בדיחת ה"גיא-זו ארץ" המתבקשת עם יעל בר זוהר, הבדיחה הפנימית של הפקת הפסטיגל לסירובו המתמשך של שלום חנוך להשתתף בהפקה או כל מיני קריצות ועקיצות וותק על אליאנה תדהר שעושה זאת כבר עשור. בכלל, הטקסט עשיר ברגעים הומוריסטיים כייפים המעלים חיוך ללא הפסקה. כמו גם העובדה שחבורת הכוכבים והילדים נאלצת להסתפק בהתקהלות אך ורק לצורך הפגנה.

הסרט לא הכיל יותר מדי ביצועים, נדמה שדווקא את החלק הזה שומרים הפעם למופע הוירטואלי הגדול בנר השמיני של חנוכה (רק לבעלי ה"מפתח" = כרטיס וירטואלי באתר). ובכל זאת, זכינו בינתיים לקבל את "לעוף" בגרסה עדכנית של נועה קירל לצד הראל סקעת - אולי קצת התאימו את המילים כדי לכוון אל כולם ואולי גם קצת שדרגו את הלחן - אבל החיבור הזה היה מרענן ולא "הרס" כמו שלא מעט מעריצים חששו. כמו כן נחשפנו גם אל גרסה מחודשת של כוכבי "זיגי" לשיר הנושא של "פריסטייל פסטיגל" וקיבלנו ביצוע מרגש במיוחד ללהיט נוסטלגי לחלוטין - "לא כל כך פשוט להיות כאן ילד" - בהובלתה של ג'ון אבני, בתו של תום אבני (שביצע אותו במקור בפסטיגל) ושל לירז צ'רכי.

השנה, כידוע וכפי שכבר אפשר לנסות בצפייה בסרט המקדים באתר הייחודי, ניתן לשנות בחירות עלילתיות בממשק אינטרקטיבי בו הצופה יכול לבחור בין האופציות הניתנות לו. בימים בו אין פסטיגל ממשיעל הבמה, זו אינטרקציה מעולה לדבר עם הקהל ולגרום לו להיות מעורב בסיפור ואף לחבר אותו יותר.

חשוב להזכיר שלא כל משתתפי השנה מופיעים בסרט, גם כאלו שלוהקו מלכתחילה (רן דנקר, סטטיק ובן אל, עדי הימלבלוי ועוד) וגם כאלו שלוהקו רק לאחר הצילומים הראשונים (דוגמת דניאל מורשת, תובל שפיר ונוספים) - אך אלו כמובן יקחו חלק בהמשך.

אולי לא מדובר באיזו עלילה יוצאת דופן יתר על המידה, אך ללא ספק הצליחו לגוון הפעם, לגרום לנו לחייך, להתרגש כמו בעבר ולרצות לראות את המאורע הגדול שמבטיחים לנו בהפקה. מוכנים עם המפתחות.