ביום שישי האחרון, נשלחנו על ידי עורך האתר לצפות בספיי פסטיגל. סיפור העלילה השנה הוא על ארבעה מרגלים צעירים: אקס בוי (תובל שפיר), סוזי סמארט (אליאנה תדהר), סטארטר (אסף הרץ) וקטלין הקוטלת (קטלין רייטר);

אלו נשלחים להציל את העולם מידיו של דוקטור רשע (אלי פיניש) וילדיו חארטה ובארטה (אודי ואביעד). על פניו, נראית עלילת הפסטיגל שטחית וצפויה, אך למרות גילנו הממוצע של הכתבים (14), אנחנו והילדים שמסביבנו בהחלט נהננו (וגם עורך האתר שכבר עבר את גיל 20).

הסוכנת Y (יעל בר זוהר) מגלה בזמן פרישתה שדוקטור רשע, האיש הרשע ביותר בכל הזמנים, ברח מהכלא ומנסה להשתלט על העולם. Y מגלה שהצוות שלה נוטרל והיא צריכה לגייס צוות חדש מבית הספר למרגלים צעירים בראשותו של קפטן גאדג'ט (טל מוסרי). 

אחרי בחירת הצוות (אקס בוי, סוזי סמארט, סטארטר וקטלין הקוטלת), יוצאים חברי הצוות למשימות חשובות ברחבי העולם. במופע מופיעים השחקנים כדמויות שבאות אלינו מתחום סרטי הריגול והמתח, כמו סוכנים חשאיים, גאוני מחשב, ואפילו שיבוטים רובוטיים. 

רגע לפני עליית כוכבי ספיי פסטיגל על הבמה.
צילום: הדר גרינברג.

בחירת השחקנים לא הייתה יכולה להיות טובה יותר, כרשעים, אלי פיניש ואודי ואביעד, הצליחו להעלות חיוך על פניהם של הילדים וגם של ההורים. היכולות הווקליות של שירי מימון וקטלין ריידר המריאו לשחקים, ואנחנו יכולנו לראות כמה בנות נמסות ממראם של אסף הרץ ותובל שפיר. 

תסריט הפסטיגל כולל בדיחות מוצלחות מהחיים האמיתיים ואפילו האילתורים של השחקנים הצליחו לגרום לנו להתגלגל מצחוק. עם כל השמחה, לפעמים הורגשה חזרה על קטעים מפסטיגלים קודמים. ולמרות כל זאת, הפסטיגל שיעשע אותנו במיוחד. 

רגעי השיא בפסטיגל היו ביקור במדינות בכל רחבי העולם, וביצוע מיוחד ללהיט של הקיץ "גנגאם סטייל". כל השירים בפסטיגל היו מלאי אנרגיות מצד השחקנים ומצד הקהל. ההופעה ששימחה את רוב בני הנוער בקהל הייתה ההופעה של איזי שרקד והלך על הבמה, גם שירי מיימון הפתיעה, כשעלתה לבמה עם בטן ההריון הגדולה שלה וביצעה את "שלג בשרב" כמיטבה. 

כידוע, הפסטיגל לא מתאפיין רק במשחק או בשירים, אלא גם בגרפיקות והתפאורה שליוותה אותו. לבנות תפאורה שמתאימה לצפייה בשלוש מאות ושישים מעלות זה לא פשוט, שלא נדבר על לעלות ולהוריד אותה בכל פעם.

השנה הגרפיקה הייתה פחות מושקעת מהגרפיקה בשנים הקודמות. החוקים מעט השתנו, הייתה יותר התעסקות בתפאורה פיזית מהתאפורה הממוחשבת, אבל אל דאגה, זה לא מוריד את עוצמת החוויה, אלא מעלה אותה.

כל חלק תפאורה זז ממקום אחד לשני, דבר שמכניס את הקהל לאווירה של פסטיגל. הבמה כהרגלה מורכבת ממסכים ואיך אפשר בלי הבמה המתרוממת שנמצאת במרכזה של הבמה המרכזית. המסכים השנה עולים ויורדים, ובכך ניתן לשלוט בצורה טובה יותר על התפאורה שנוצרת בעזרת המסך.

כשהמוזיקה טובה, התפאורה מושקעת מאוד והעלילה משאירה טעם של עוד, המופע בהחלט מומלץ לצפייה.