כבר שנים שאנחנו עוקבים אחרי תמיר גינזבורג, בין אם זה בסדרות נוער שכיכב ואפילו עוד קודם בסרט הטלוויזיה המוזיקלי "היא לא תדע" בכיכובו ששודר ב-2008 בערוץ הילדים. כיום, בגיל 29, גינזבורג עדיין בעולם המשחק ועסוק יותר מהרגיל, בין פרויקטים טלוויזיונים, קולנועיים לבין תיאטרון. לקראת המחזה החדש בכיכובו, "מועדון הלב השבור" בתיאטרון משקפיים (הצגת בכורה הערב ב"הבימה" במסגרת פסטיבל אסיסטז׳ להצגות ילדים), תפסנו את השחקן לראיון מיוחד!

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• הנשים מאחורי: ראיון מיוחד לקראת הסדרה "שי-האלק"
• הדמויות עם הכוחות שהיינו רוצים בעצמנו
• עידו אליאלי בראיון על התאונה שגרמה לו לנכות

- אתה נמצא שנים בתחום, מה שונה בין תמיר של ההתחלה לבין תמיר של היום?

"ההתמודדות עם העבודה בתחום נעשתה יותר קלה, התחלתי כבן אדם עם חרדות וחוסר ביטחון. לאט לאט אתה עושה יותר אודישנים ועובד יותר עם אנשים בחזרות, אתה מבין שאתה עושה משהו טוב ולמדתי להבין שזה המקצוע וזאת העבודה שלי. כמובן שגם השיפוט העצמי יורד והמיומנות שלי השתפרה".

 - איך בכלל הגעת התחלת בתחום המשחק?

"התחלתי ללמוד תאטרון בבית הספר היסודי ואהבתי את התשומת לב ומחיאות הכפיים שקיבלתי. הייתי ילד חנון וביישן ופתאום הרגשתי שקיבלתי מן כוח מיוחד כזה. נשארתי בתחום ונהנתי שמפעם לפעם השתפרתי. לאט לאט המשכתי לעשות את זה, קיבלתי תפקיד ראשון בערוץ הילדים ולאחר מכן שיחקתי ב'חממה', ופשוט הפכתי את זה למקצוע".

- איך אתה מרגיש עם זה שעד היום מזהים אותך כ״רון מהחממה״?

"מדהים! אני לא מאמין, מזהים אותי מכל הגילים, מילדים, נערים ועד הורים. עדיין צופים בזה ומדהים שזה עובר לדורות הבאים. זה הכי כיף בעולם שמזהים אותי מהסדרה הזאת".

- ואם כבר מדברים על זה, נבחנת ישר לתפקיד של "רון"?

"האמת שנבחנתי בהתחלה לתפקיד של דניאל וכנראה שהייתי יותר מתאים לתפקיד של רון. ממש נהנתי מהתפקיד שלי ואני חושב שדניאל ליטמן שיחק את הדמות שלו בצורה הכי טובה שיש".

בעבר, פחדת להיתקע בתדמית של כוכב נוער או רק בסדרות נוער? 

"הרבה שאלו אותי אם אני מפחד להיתקע עם התדמית של שחקן לנוער. אין לי את החשש הזה, כי רציתי להתנסות בכל מיני ז'אנרים. זה לא מפחיד אותי ועובדה שעשיתי פרויקטים נוספים".

- סגרת מעגל בהמשך ושיחקת גם בגרסה האמריקאית של החממה. איך היה להשתתף בסצנה עם "רון" האמריקאי.

"זה היה מזמן אבל כל כך התלהבתי, זה היה מגניב בטירוף ומאוד מרגש. עשיתי סצנה קצרה עם השחקן שגילם את הדמות שגילמתי ומאוד התרגשתי".

אם יקראו לך לאיחוד, אתה בפנים?

"בוודאי! למה לא? אני בספק אם זה יקרה אבל אם יהיה אני אשמח. למרות שגם בקורונה, עשינו איחוד והקראנו פרקים מהמשך שגיורא חמיצר כתב, זה היה מדהים ואשמח מאוד להתאחד עם החבורה המוכשרת הזו".

- מה הדבר הכי קשה בלהיות שחקן?

"יש המון דברים קשים במקצוע הזה, אבל הכי קשה מבניהם זה לדעת שאתה העסק ולעשות הפרדה בין המקצוע עצמו לאיך שאתה צריך לנהל אותו. המוצר שאתה מוכר הוא אתה ואז כל הביקורת מופנית אליך, זה המקצוע! צריך לנסות להפריד את זה ולהבין איך להשתפר".

- ספר לנו על ההצגה ״מועדון הלב השבור״ ועל הדמות שלך

"הצגה עולה בבכורה הערב (חמישי) בתיאטרון 'הבימה' במסגרת פסטיבל אסיטז' להצגות ילדים. זו הצגה שמדברת על ההתמודדות של אח ואחות עם הגירושין של ההורים שלהם. אני חושב שזאת הצגה מאוד חשובה, כי היא מנגישה נושא שהוא די נוכח בחברה הישראלית למשהו שנותן לילד את הכלים להתמודד איתו, הוא לא הופך אותו למשהו שצריך להתבייש בו. אני משחק את החבר של האחים, "נמרוד" שהוא מעופף עם לב זהב, מזכיר קצת את רון מהחממה. אני נותן את הצד הקומי בהצגה ויוצא איתם למסע".

- אתה מוצא נקודות דמיון בינך לבין הדמות, ועד כמה אנשים יתחברו אליה?

"נמרוד מתופף ואני ממש אוהב מוזיקה. אז לקחתי את זה לכיוון שלי. בנוסף האנרגיה השמחה שלו תואמת לאנרגיה השמחה שלי ואני נותן לה להשתחרר כמה שיותר".

- כפי שציינת, ההצגה עוסקת בגירושים בין הורים ובעיות במשפחה, אתה חושב שמדברים על זה מספיק עם הילדים והנוער?

"אני חושב שכן יש צורך להצגה בנושא הזה, הסטטיסטיקות מראות ששליש מההורים מתגרשים בישראל. לא מדברים על זה בבית ספר, לומדים את זה מהחיים. ההצגה שלנו יכולה להיות נקודת אור עבור ילדים ונוער, היא שופכת עוד מידע והופכת את הנושא לפחות מאיים".

 

- איזה מסר אתה יכול לתת לאותם ילדים ונערים שחווים בעיות מהסוג הזה בבית?

"קודם כל לשתף. לשתף חברים, לשתף מבוגר בבית ספר. לדעת שאהבה ומשפחה מגיעה בכל מיני צורות וזה בסדר גמור, העיקר שמתקשרים, מדברים ומשתפים. לא להדחיק ולשמור בפנים את הזעם ואת הרגשות הקשים".

- טלוויזיה או תאטרון?

"שאלה מדהימה, אני מרגיש הרבה יותר בנוח ו'חי' בתאטרון על במה. התחלתי בזה. הקסם של התאטרון הוא שאין חשיבות לזמן, או שהכל עובר ב'סלואו מושן' או ממש מהר. זה מאוד חי וגם הקהל מאוד מורגש, לשמוע את התגובות שלהם למה שמתחולל על הבמה זה נותן המון אדרנלין."

- הגעת לאחרונה שוב לנטפליקס, הפעם עם ״מלכת היופי של ירושלים״, יש תגובות מעבר לים?

"אני מקבל הודעות באינסטגרם באנגלית מאנשים בחו"ל שרוצים להחמיא לי על המשחק בסדרה. זה כיף והזוי בו זמנית. זה ממש כבוד לקבל הודעות כאלה".

- יש לך בכלל חלום לשחק מעבר לים? 

"ברור שזה חלום! בחו"ל משקיעים סכומים מטורפים להפקה איכותית ומקצועית. זה מאוד מעניין אותי להשתתף בפרויקטים כאלה ואני אשמח. אני לא פוסל בכלל וחושב שזה יגיע".

- אחרי הרבה שנים בתחום, יש לך חשק ליצור משהו משלך? או אולי לביים, כמו שעשו קולגות שלך בעבר גאיה שליטא-כץ או עומר גולדמן?

"בטח! גם זה עוד מתבשל וקורים דברים. אני עובד על חומרים ויצירה אישית. כשחקן זה נורא חשוב להתמקצע בכמה מיומנויות של משחק, בין אם זה קולנוע, תאטרון וגם כתיבה. בקרוב מאוד גם אתפח ביצירה האישית שלי".

בתחושה האישית שלך, אתה מרגיש שעשית את הפריצה הגדולה שלך?

"אני לא רואה במקצוע הזה פריצה, אתה יכול לקבל תפקיד מדהים ואחרי זה להיות בלי עבודה. אני לוקח את המקצוע הזה כתהליך ארוך, כמרתון ולא ספרינטים קצרים. אלא פרויקט אחרי פרויקט, צריך לדעת להחזיק. אני רואה את עצמי עוסק במקצוע הזה לכל החיים, בפרויקטים קטנים וגדולים שנותנים לי תחושה של מימוש עצמי".

איזה עוד חלום בא לך להגשים, ואיזה תפקיד עוד בא לך לשחק?

"אני מאוד רוצה לקבל תפקיד של גיבור על. החלום הגדול שלי הוא לשחק בסרט קומיקס ענק של מארוול, עם אפקטים מקצועיים מטורפים!".