בפסטיבל "שייקספיר" לוקחים חלק מעל ל-60 בני ובנות נוער שמתאחדים לעבודה משותפת של חודשיים, בהם מתכנסים לרצף של חזרות כשבסופן הם עולים לבמה ומשחקים דמויות ממחזות של שייקספיר, כדוגמת "חלום ליל קיץ" ו-"יוליוס קיסר". הפסטיבל הוא שיתוף פעולה עם תיאטרון "Shakespeare and Company" ממצ'וסטס שבארצות הברית וחלק מהמטרות של הפסטיבל, הוא לחבר את בני הנוער למחזות של שייקספיר תוך כדי הקניית ביטחון עצמי להופיע מול קהל.  

בריאיון עם מיכל אמר (15), תלמידת כיתת י' מאילת המשתתפת הפסטיבל ודנה יצחקי (36), אחת ממנהלי התיאטרון מקיבוץ אילות, הן מספרות עליו, על העבודה המאומצת של בני הנוער לקראתו ומסבירות כיצד אפשר לחבר בני נוער לנושאים שפחות אקטואלים עבורם. 

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• פגישה מציאותית: פסטיבל כוכבי הרשת יוצא לדרך
• ליהי טולדנו: "הרגשתי שאני לא מספיק מוּכרת כדי למכור כרטיסים בכל המדינה"
• "חוסר חשק ואנרגיות": ביקורות זועמות על קאסט הפסטיגל ברשתות

- איך הגעת לרעיון להקים תיאטרון?

דנה: "לפני שעברתי לקיבוץ אילות, אני שיחקתי במשך שנתיים בתיאטרון 'הקאמרי' ומכאן, עלה לי הרעיון להקים תיאטרון שמכיל קבוצת אומנים שחיים כאן בקיבוץ ועושים תיאטרון שיוצא מהקופסא. בשביל זה, אני ובועז דן הקמנו את תיאטרון 'אלעד' שאליו הגיעו אומנים מתיאטראות שונים וככה נוצר תיאטרון עם אווירה מיוחדת. חשוב לנו להכיר את הקהילה שאנו חיים בה ואין דרך טובה יותר לעשות זאת מלימודי תיאטרון ובימוי הצגות". 

- ספרו לנו בקצרה על הפסטיבל

מיכל: "הוא נקרא 'הפסטיבל של שייקספיר' והוא למעשה פרויקט של חודשיים שבמהלכן אנחנו באים מספר פעמים בשבוע לחזרות עד לביצוע ההצגות עצמן. בפרויקט, ישנם אנשים מקצועיים שמלמדים דברים חדשים על שייקספיר ואני בעצמי לומדת המון גם על עולם המשחק באופן כללי. מדובר בשלוש הופעות שיתקיימו מה-21 עד ה-23 לפברואר וממש עכשיו אנחנו בעיצומו של השבוע הטכני". 

דנה: "בעיקרון, זו הפעם הראשונה שאנחנו מעלים את פסטיבל "שייקספיר" ומדובר בשיתוף פעולה עם תיאטרון "Shakespeare and Company" שמעלה במשך 33 שנים את הפסטיבל הזה. לפני 3 שנים החלטנו להביא את הפסטיבל מארצות הברית לחבל אילות, אחת הנקודות הפריפריאליות בארץ. בפסטיבל לוקחים חלק שתי קבוצות, האחת מאילת שתעלה עם ההצגה "חלום ליל קיץ" והקבוצה השנייה מחבל אילות, שתעלה עם ההצגה "יוליוס קיסר".  

- מה הייחודיות של הפסטיבל? 

מיכל: "בפרויקט 'שייקספיר' אנחנו מעשירים את הידע, אך אנחנו בעיקר לומדים איך להביע את הרגשות שלנו ולבטא את עצמנו בפני קהל, שאלו דברים שמקנים לנו המון ביטחון עצמי".  

דנה: "אנחנו בעצם חווים את עצמנו דרך שייקספיר. הדבר שהכי מרגש אותי, הוא זה שכל בן נוער שמשתתף מביא את עצמו דרך הדמויות. הפסטיבל מאפשר לבני הנוער שבאים להתמודד עם פחד במה, לעלות אליה חשופים ללא פילטרים וכשמצליחים לעשות זאת, זו תחושת סיפוק אדירה לחלוטין. הרי בדור שלנו, בני הנוער מבטאים את עצמם דרך פילטרים ברשתות החברתיות וכאן הם עושים זאת בלעדיהם". 

- כנערה שלוקחת חלק בפרויקט, איך שמעת עליו?

מיכל: "באחד מהשיעורים בבית הספר שאני לומדת בו, המארגנים נכנסו לכיתה, סיפרו עליו בקצרה ואמרו שמגייסים אליו בני נוער. אמרתי לעצמי 'אין מצב שאני לא בזה' ומפה הגעתי ליום פתוח שהתקיים בנמל התעופה אילת הישן, אליו כל מי שמעוניין להשתתף מגיע ומגלם מול מארגני הפסטיבל תפקיד מסוים. מהשלב הזה, המארגנים מתאימים לכל אחד תפקיד ומסבירים לכלל המשתתפים, מה עליהם לעשות בהמשך ובאילו ימים מתקיימות החזרות". 

דנה: "אנחנו נכנסים לבתי הספר, עוברים בין הכיתות, מספרים לתלמידים על הפרויקט ולאחר מכן, כל מי שמעוניין להשתתף מגיע אלינו ליום חשוף ושומע על מה שיש לפסטיבל להציע. אנחנו לא עושים אודישנים, אלא כל מי שרוצה להשתתף מתקבל ואנחנו מתאימים לו את התפקיד". 

- כמנהלת בפרוייקט, מה חשוב לך שבני הנוער ילמדו ממנו? 

דנה: "חשוב לי שבני הנוער ילמדו לדבר על הרגשות שלהם, שילמדו מהי עבודת צוות, על עזרה הדדית ובעיקר שילמדו לאהוב את עצמם". 

- כמי שמשחקת בהצגה, היום יש לך יותר ביטחון לעמוד מול קהל?

מיכל: "חד משמעית, היום יש לי יותר ביטחון לעמוד מול קהל והחזרות הוציאו ממני צדדים אחרים לחלוטין. לפני שהגעתי לפרויקט 'שייקספיר' הייתי די ביישנית, היה לי קושי בלהכיר אנשים חדשים ואני אדם חברותי, אך היה לי קשה לומר שלום לאדם שאני לא מכירה. גם בחזרות על סצנות עם פרטנרים לדוגמה, בהתחלה חיכיתי שהפרטנר שלי יגיד את המשפט הראשון ואילו היום, אין מצב שאני לא זו שאומר את המשפט הראשון". 

- בואו נודה על האמת, לא פשוט לגרום לבני נוער להתחבר לנושאים שפחות אקטואלים עבורם. איך עושים את זה?

מיכל: "בעיקרון, כל מי שמגיע אלינו אלו אנשים שאוהבים משחק, לא משנה איזה תפקיד יעשו- המשחק זה בנשמה שלהם. מכיוון והשפה של שייקספיר היא מאוד גבוהה, אנו עוברים יחד עם המדריכים על כל מילה ומילה והם מסבירים לנו עליה. אחר כך אנחנו לוקחים את המילים הללו, מפרשים אותן בדרך שלנו וככה יותר קל עבורנו לעשות סצנות, מפני שבכל זאת אני ושאר המשתתפים לא משתמשים בהן ביום-יום". 

דנה: "לפני שהמשתתפים מתחילים לעבוד על ההצגה, אנחנו מספרים להם את סיפור המחזה שאיתו יעלו ומהר מאוד הם מבינים שהוא מדבר אליהם. מחזה של שייקספיר כמו 'חלום ליל קיץ' מדבר על תשוקה, על השגת דברים בלתי אפשריים, חברות וקנאה שאלו נושאים שמאוד אקטואליים עבור בני הנוער. גם המחזה 'יוליוס קיסר' שמדבר על מנהיגים די אקטואלי לבני הנוער, מפני ששליטה זה גם נושא שמעסיק אותם כיום. הטקסטים של שייקספיר נשמעים מיושנים וארכאיים, אך הם בעצם כתובים  בצורה הכי אותנטית שיש וכשבני הנוער מבינים את הטקסט, הם מתחברים אליו בשניות". 

- לפני הפסטיבל, יצא לכן ללמוד על שייקספיר או על מחזות שכתב?

מיכל: "האמת שהדבר היחידי שידעתי על שיקספיר הוא שכתב את המחזה 'רומיאו ויוליה' וראיתי גם את הסרט, אבל בעצם חשבתי שזה הדבר היחידי שעשה ופרש לאחר מכן. בחזרות למדתי על מחזות נוספות שלא ידעתי שכתב ובכלל, הכרתי יותר לעומק את ההיסטוריה של שיקספיר עצמו".    

דנה: "אני בעצמי בעבר שיחקתי בהצגה של 'רומיאו ויוליה' וגם למדתי על שייקספיר בקורס בסמינר. אחרי הכל, לא סתם מתעסקים במחזאי הזה במשך 500 שנה בכל העולם, הוא כתב טקסטים טובים שמדברים על אנושיות, על יחסים בין בני אדם ולכן ממשיכים לעשות מחזות שלו כל הזמן".  

- מה למדתן על עצמכן במהלך החזרות?

מיכל: "החזרות לפסטיבל נתנו לי את האמונה שאני יכולה להשיג כמעט כל דבר, כי בעבר ויתרתי על לא מעט דברים בגלל היותי דתייה, בין אם זה על חוג משחק שהתקיים בשבת ובין אם זה על עבודות בסוף השבוע. בפרויקט הזה, האחראית והמדריכים משתדלים להתאים את עצמם אלינו, כמו לדוגמה כשמיהרתי לעבודה והמדריכים רצו איתי על הסצנות כדי שאגיע בזמן. בסופו של דבר, מה שבעיקר למדתי מהפרויקט הוא שיש לי כישרון וצריך רק לממש אותו נכון".  

דנה: "במהלך הפרויקט, גיליתי שאני אוהבת לעבוד עם בני נוער, שאני נהנית ליצור איתם ובנוסף למדתי שאני יכולה להיות גם אמא וגם להגשים את חלומי ביצירה משותפת עם עוד אנשים".  

- איך אתם מתכננים כתיאטרון לשמר את הפסטיבל הזה לטווח ארוך? 

דנה: "אני מרגישה שהפסטיבל זו התחלה של מסורת שתימשך הלאה, כל עוד לא תהיה קורונה שתחסום אותה. כשהעלנו הצגה של שייקספיר בשנה שעברה, השתתפו בסביבות ה-20 ילדים והשנה משתתפים הרבה יותר. לכן, אני חושבת שככל שיותר אנשים ירצו להשתתף בפסטיבל הזה, כך נוכל לפתוח יותר קבוצות של משתתפים במהלך השנים הבאות".