בשאגות גדולות מכל עבר עלו כוכבי "החממה" לבימת המופע. ברגע הזה כולם כבר מבינים (כן, גם ההורים) שתופעת "החממה" כאן בשביל להישאר, וכמה שיותר. רגע לפני שהמופע התחיל, הוצגו על המסכים שאלות ומשפטים שונים כגון: "אתם מתרגשים?", "לי שואל: האם יש עורבים בקהל", "שיר שואלת: האם יש נשרים בקהל?" ולאחר מכן גם ספירה לאחור לסולו התופים של לי בירן ולתחילת המופע. הדבר עורר את מדד ההתרגשות של הקהל ושיתוף הפעולה והסתמן כרעיון מעולה.

עוד במדור התרבות והבידור של פרוגי:

• היה צפוי? ג'סטין ביבר בקטע של בנים?
• זגורי אימפריה: איך היה לנינט טייב לחזור למסך?
• נדב קרני בדרך לכיס שלכם. מה?!

במהלך המופע, שהיה מוזיקלי ולא עלילתי, בוצעו קאברים לשירים מוכרים יותר ומוכרים פחות, שילדים ונוער יכולים בקלות לאהוב. הריקודים היו מקפיצים ומלאי אנרגיות, אפילו בשירים השקטים ניתן היה לראות את החיבור של הקהל לשירים הנבחרים. הקאסט כולו, שכלל שמונה משחקני הסדרה, נתן ביצועים מעולים ויצר הזדהות לפחות בחלק מהמופע אצל כל אחד ממעריצי הסדרה שישב בקהל. 

צילומים: אבשלום ששוני

לפי חלוקת קטעי הקישור הקצרים ניתן גם לראות את בחירת השירים המוצלחת ואת יכולות המשחק של המופיעים. כמו כן הכוריאוגרפיה הייתה יוצאת דופן, שונה ומיוחדת, ויש לומר גם קצת מסובכת לחלק מן הקאסט שלמרות הכל הסתדרו עם זה מעולה, היו מסונכרנים יחדיו ופעלו בצוות.

המופע שילב בין שירים שהם בעצם להיטים עכשיוויים כגון "Timber" של פיטבול וקאשה, "Wrecking Ball" של מיילי סיירוס (כמובן בלי הפרובוקטיביות שמתלווה אליו) ו/"Roar" של קייטי פרי לבין שירים ישנים שאולי ההורים שמחו לשמוע קצת יותר מילדיהם, כגון-"כל הילדים קופצים רוקדים" של שוטי הנבואה ו"חופשי זה לגמרי לבד" של להקת בנזין. אלו שירים שכדאי שילדים יכירו, יש כאן פן חשיבתי מאוד שקול ורציני. זה היה נחוץ וזה עשה הרגשה טובה לשמוע את השירים הקלאסיים האלו בביצוע הכוכבים.

באמצע המופע שודרו פספוסים קורעים מצחוק מצילומי העונה השנייה, ביניהם: החלקות, קולות של תרנגולות, בלבולי מילים ושבירת דלתות על הסט. המסגרת בה בחרו לשדר את הפספוסים הללו כחלק מהמופע הייתה מעולה, הוסיפה פן של צחוק, הצצה למאחורי הקלעים והיוותה תפקיד הפגתי.

גאיה שליטא כץ, שמגלמת את אלה/לי, קיבלה סולו יחיד מבין כל הבנות, "I Knew You Were Trouble" של טיילור סוויפט, כאשר קישרו את זה למשולש האהבה בסדרה – דניאל, אלה/לי ויפתח.  לאחר הפרק האחרון (שאגב, הוקרן לראשונה במופע), כולנו יודעים שהיא בחרה ביפתח, שניהם עלו יחד לבמה לצלילי גרסתם לשיר "הכאב הזה" של עפרה חזה, על מנת לרקוד סלואו ולהתנשק, וזה אמנם בוצע באופן מעולה, אך ריקוד הסלואו של השניים במהלך השיר הרגיש קצת מיותר. השיר "רץ אלייך" של עילי בוטנר וילדי החוץ כיכב במופע כאשר שימש כשיר לפני אחרון וסחף את הקהל. שיר הסיום היה שיר הנושא של הסדרה, "צעד קטן" והוא חתם את המופע. 

אסכם ואומר שהעיבודים הטובים ביותר במופע שייכים ל-"Timber", "Roar" ו-"Wrecking Ball". הכוריאוגרפיה הטובה ביותר הייתה בעיקר ב-"Timber" ו-"I Knew You Were Trouble". השיר הסוחף ביותר במופע היה כמובן "צעד קטן" שברגע אחד קהל של 7,000 ילדים החל לשיר אותו, וכן גם "Roar" שפתח את המופע והסתמן עוד מחדר החזרות כמוצלח. יש שיחלקו בעניין הזה, אבל גוון הקול הטוב ביותר על פי המופע שייך לג'וי ריגר.

בניגוד למופעים אחרים, הארגון היה טוב ואינו לקוי, לא היו דחיפות ואפילו ילדי ה-VIP כמעט ולא קמו מכיסאותיהם, מה שגרם למאבטחים להיות יחסית רגועים. חוץ מכמה נפילות קטנות של מיקרופונים, פאקים במסכים וכיוצא מזה, הכל היה די מושלם. ניתן לומר שהמופע היה בנוי טוב, קצבי, מלא בחן ובשילוב השחקנים, השירים, הריקודים והתלבושות הוא היה מושקע, מרהיב ומעולה.

בכל מקרה, למי שפספס את המופע, נספר שבקרוב הוא ישודר בערוץ ניקלודיאון ויעלה ל-yesVOD.