את עדן דניאל גבאי אי אפשר היה לפספס בשנתיים האחרונות. עמוד האינסטגרם וערוץ הטיקטוק שלו הפכו להצלחה מסחררת בעקבות סרטוני ליפסינק מדוייקים לסלבס ולקטעים ויראלים מהרשת ומהמסך, ולסרטונים קומיים בהם חיקה סיטואציות יומיומיות שקורות בכל משפחה. מהר מאוד הוא הפך לאחד מהכוכבים החביבים ביותר על התעשייה, לקטוף קמפיינים נחשקים ולצבור קהל מעריצים שצמא עוד ועוד לכל 'פיפס' של הכוכב החדש בסביבה. לאחרונה הוא אף לוהק לסדרה הקומית "המפקדת", ובקיצור - הוא עדיין לא אמר את המילה האחרונה. עדן הגיע להתארח בעונה החדשה של א' עד ת' (מדי יום שני בפרוגי ובערוץ Zoom), לסובב את הגלגל ולענות על השאלות שכולכם רציתם לדעת עליו - כדי שנכיר אותו קצת יותר מקרוב.

לכל פרקי העונה של א' עד ת:

• שחר טבוך חושף בדמעות: "היה מודל להערצה עבורי"
• מרגי: "לא הולך לשנות את עצמי"
• א' עד ת': עידן תלם יחוקק חוק בכנסת?
• נועה כהן חושפת: "ניסו לשים לי רגליים"

>> הלבשת מגיש: One Project

איך אתה מסביר את זה שהפכת ליקיר הסלבס?

"אני מרים להם. גם אם היו מחקים אותי, זה היה מרים לי והוא היה הופך ליקיר הסלבס, וכשזה מרים להם, זה מרים לי. פתאום אסי עזר מגיב, רותם סלע, מיה דגן משתפת. הופתעתי בהתחלה, אבל אמרתי, 'אתה עושה משהו טוב'. כי בסופו של דבר, יש המון כוכבים שנולדים מדי יום או כאלה שמנסים, אבל אני חושב שצריך לשמור מאוד על אותנטיות. אני עדן, לפני שאני טיקטוקר, לפני שאני באינסטגרם, לפני שאני יוצר או 'כוכב' רשת. ברגע שאתה שומר על אותנטיות, גם הסלבס שהם בני אדם בעצמם, מזהים את האותנטיות הזאת, ואז אוטומטית, אתה הופך ליקיר הסלבס, כמו שאמרת".

שיתפת באמת לא פעם בעובדה שאתה חווה חרדות מתמשכות. מה הטריגר?

"מגיל 14 התחלתי להרגיש מוזר. התחלתי להרגיש כמו תחושות שכאילו אתה מסתכל על עצמך מחוץ לגוף, ודפיקות לב מהירות וזיעה קרה, מגיל 14 עד גיל 15 לא ידעתי שזו בעצם חרדה. הייתי הולך לבית חולים כל שני וחמישי מחשש שזה הפעם התקף לב, מחשש שהפעם קרה לי משהו, מחשש שיש לי מחלה חלילה, עד שהרופאים אמרו לי, כל פעם מחדש, 'אתה סובל מחרדות'. בגיל 15 אמא שלי לקחה אותי לפסיכיאטרית, היא נתנה לי מרשם לכדורים וזה הדבר היחיד שהוציא אותי מהמיטה".

ומלבד הטיפול, איך אתה מרגיע את עצמך בתקופות כאלו?

"קודם כל, חשוב מאוד להבין שהיום אני מבין שזו חרדה, אז אני יודע גם איך להתמודד איתה. זה לנשום עמוק, זה לספור עד 10, לקחת נשימות עמוקות. לפעמים, אני גם עוזב פגישות באמצע, אני אומר להם, 'שנייה אני חוזר, אני הולך לשירותים', מרים רגליים כדי לא להתעלף. אין מה לעשות, בן אדם עם חרדות, ככה הוא חי. היום, עצוב לי שיש לי את זה אבל אני גם מודה עליהם באיזשהו אופן, כי בלעדי זה, לא הייתי הבן אדם שאני היום, לא היה לי את… הצניעות שלי והערכים שלי. בסופו של דבר, זה מחזיר אותך לקרקע, אתה בן אדם, יש לך פחדים כמו כולם".

היו לך אבל חששות, נגיד, אם זה מתאים לשתף, האם יחשבו עליך משהו מסוים? האם זה יפגע לך בקריירה?

"לא. ראיתי הרבה כוכבי רשת וראיתי את הסטורי שלהם, 'חברים! אנחנו בהשקה! ותהיתי איפה האותנטי? איפה ה'חברים, אני לא מרגיש טוב', 'חברים, כואבת לי הבטן', 'חברים יש לי בחילות…' איפה הדברים האמיתיים?".

אתה מרגיש שגם אתה נכנס לאיזושהי חרדה כי יש ציפייה שתמשיך להיות מצחיק באותה הרמה כל הזמן כי 'צריך לספק את הסחורה'?

"האמת שאת זה אין לי. שמעתי מהרבה כוכבי רשת שיש להם את זה, ש'אני לא יכול לעזוב ליום-יומיים, שמא יורידו לי עוקבים, שמא אני כבר לא אהיה מצחיק, שמא אני כבר לא אהיה רלוונטי'. אין לי את זה. לפני הכול, זה הנפש שלי, לפני הכל, אני דואג לבריאות שלי. יש לי מה להעלות, אני אעלה, אין לי מה להעלות, אני לא אעלה. אני ארצה לדבר על משהו בסטורי, אני אדבר, אני לא ארצה - אני לא אדבר. אני לא מחשבן לאף אחד".

אתה מרגיש שהיום כוכבי רשת מנסים לחקות אותך או את מה שאתה עושה?

"תמיד אמרתי את זה ואגיד את זה תמיד - זה נשמע כאילו פוליטיקלי קורקט כזה אבל אני מרגיש באמת באמת שיש מקום לכולם. כמו שאני לא יכול להיות א'-ב', הוא לא יכול להיות עדן דניאל גבאי. לי יש את הדבר המיוחד שלי, אני נראה כמו שאני נראה עם זיפים ופאה, אבל הוא לא יכול להיראות כמו שאני נראה עם זיפים ופאה. אין לו את כישורי הליפסינק שלי, לי אין את כישורי היצירה שלו. אני מרגיש שיש מקום לכולם". 

יש כאלו שמתקרבים אליך יותר מאז ההצלחה?

"ילדים שהיו איתי בכיתה ז', שלא דיברו איתי, שעברו לידי בשכבה ואפילו לא ירקו לכיוון שלי אומרים. 'יואו! הייתי שרופה עליך בתיכון!'. כאילו די לשקר, די להיות שקרן".

ובתעשייה גם היו עניינים דומים?

"תמיד יהיה את ההוא שיתחיל לדבר איתך יומיים לפני שהוא מוציא שיר, או יתחיל לדבר איתך יומיים לפני שהוא מקדם איזה משהו שהוא צריך לקדם, ואתה קולט את זה, ואז אני אומר, 'יואו, חיים, נעשה את זה בהזדמנות', ואז אתה יודע מאיזה בן אדם להתרחק. אם יבוא לי לפרגן, אז אני אפרגן לו, ואם לא, אז לא".

יש לך חברים טובים בתעשייה?

"בטח. שחר טבוך, שירלי לוי, ליאל אלי. אוראל צברי, אנשים עם לב שאתה מרגיש שהם מפרגנים גם מכל הלב, שהם נטו מפרגנים, 'יואו, איך אני גאה בך, איך אני שמח, איך מגיע לך'. זה כיף, כי אני יודע שאני מפרגן מכל הלב, אז אני מצפה לאותו דבר בחזרה, אבל אין כמו פרגון של חברים מהבית שהם לא מהתחום הזה. הם כאילו פתאום רואים עדן אחר, עדן שמצליח בתחום שהוא תמיד חלם, ושעוד אנשים אוהבים אותי חוץ מהם, אבל הם יודעים שאני שלהן תמיד".

למרות שקצת הפכת אותן למפורסמות בעצמן דרך הסטורי שלך…

"חד משמעית, מזהים אותן, מצטלמים, אבל שוב, כל כך כאילו... לינור ונטע הן כל כך צנועות, אז גם אי אפשר לשנות אותן, בגלל זה אני כל כך אוהב אותן".

לא רק חרדות ואת "האמת על התעשייה", עדן משתף לא פעם גם על דילמות או סיטואציות רומנטיות או שקשורות לאהבה ברשתות החברתיות. אך מסתבר שככל שאתה יותר מוכר - זה לא הופך את העניין לזוהר יותר.

קל להשיג אהבה כשאתה מוכר?

"האמת שלא, כי כמו שאמרת מקודם, אתה מרגיש שאנשים מתחברים אליך רק בגלל, אז אתה לא יודע אם הוא ספציפית מתחבר אליך רק בגלל זה או אם הוא ספציפית באמת רוצה".

אבל זה גם עובד הפוך? שנרתעים?

"בטח. האמת שמאז שהתחלתי עם הטיקטוק, הרבה פחות פונים אליי באינסטגרם. היום, מנסים כאילו, 'יואו! איך אהבתי את הסרטון החדש. דרך אגב..." כאילו לא יודעים איך לפנות כזה. אתה גם יודע לסנן עם הזמן, מה שכן, מה שלא".

איך המשפחה שלך הגיבה בזמנו ליציאה שלך מהארון?

"אימא ואחותי קיבלו את זה בסדר. אח שלי החרדי לא דיבר על זה, אז לא דיברנו על זה. אבא שלי לקח את זה מאוד קשה. פחדתי מהתגובה שלו 21 שנה ואז אמרתי, 'די', כאילו אני כבר לא יכול".

ה"די" היה ספונטני?

"ה'די' היה כששמעתי שאבא אמר לאימא, 'מה הוא עשה עם נטע ולינור באילת? הוא חבר של נטע? הוא חבר של לינור?' ואז דיברתי איתו ואמרתי לו, 'באמת שאלת את אימא? אתה לא יודע שאני גיי?' אז הוא שתק ואמר כזה, 'תמיד ידעתי אבל הכחשתי'. ציפיתי ממנו לבוא לדבר איתי, אבל אני יודע שהוא בן אדם של פעם מאוד. הבנתי אותו, הוא אמר מילים קשות. חייכתי, אמרתי לו, 'אני מעדיף שנסיים את השיחה הזאת. נמשיך אותה בפעם אחרת כשתירגע'. הייתה לנו תקופה של און-אנד-אוף, פעם הוא מדבר איתי, פעם הוא לא מדבר איתי, לפי החלטתו. אמרתי לו, 'אני פה, מתי שתירגע, תזכור שאני כאן', והיום, אנחנו בסדר. אנחנו מדברים לא על זה וזה בסדר, זה שלו.

הוא מתגאה בהישגים שלך?

"מאוד. הוא שואל, וזה מרגש, ולפני זה, זה לא היה ככה. אני כגיי שם את הנטייה המינית שלי בצד, אז אתה כאבא שלי הכי צריך לשים, כאילו זה לא אמור לעניין. אני לא מרגיש שזה אישיו שאני הומו, כאילו זה לא הופך אותי לפחות ממך".

אתה מפחד לפעמים מהיום שאחרי?

"לא. למדתי עיצוב גרפי, יש לי תעודה. אם אתה תשאל אותי משחק, או ליצור תוכן או עיצוב גרפי, ברור שאני אבחר בליצור תוכן ובמשחק, זו השאיפה הראשונה. ביום שזה ייגמר, נקווה שלא, בעזרת השם".

על ההתחלה בטיקטוק סיפר לנו עדן, "הייתי תמיד שומר בדראפט, ובחיים לא הייתי מעלה, ואז מיוזיקלי שינו את האפליקציה לטיקטוק, ויצאתי מהארון ואמרתי, 'אוי, איזה מגניב', כאילו עכשיו אני יכול להראות את יכולות הליפסינק שלי, אני טוב בזה. ראיתי 'בואו לאכול איתי' ונקרעתי מצחוק מהקטע של 'לא נוגעת בבשר יפה שלי', ואימא שלי הכינה שניצלים ואמרתי, "אוי, זה יכול להיות מגניב כאילו שעכשיו אני אוכל שניצל, 'אני לא נוגעת בבשר', אוכלת שניצלים… עשיתי את זה והעליתי. מה שיהיה יהיה. קמתי לחצי מיליון צפיות!"

"העליתי עוד סרטונים ועוד סרטונים שפחות הצליחו, האמת, ואז העליתי עוד סרטון ואביה פרחי פנתה אליי מאם.טי.וי, והיא אמרה לי, 'אני רוצה אותך לתפקיד', עשיתי אודישנים והתקבלתי. שיחקתי עם שירלי, ועומר חזן וקים אור אזולאי, ואמרתי, 'איזה מגניב. סוף סוף מישהו מאמין בי!'".

בהתחלה, עדיין לא השתמשת בפאה.

"מבחינת ה-"לשמור על אותנטיות"  לא רציתי לעשות את זה מוגזם, אבל בסופו של דבר, כל סרטון ליפסינק שאתה תהיה בלי פאה, לא תבדיל בין הדמויות. אז התחלתי פה להוסיף אודם, פה להוסיף פאה, פתאום התחלתי לרכוש פאות, ממש מכספי, מלא פאות. היום, יש לי בבית באזור ה-60 פאות. זה הפך לעבודה שלי. את הזיפים שלי אני לא מוריד כי הזיפים שלי זה אני. זה גם מה שהופך את זה ליפה". 

א' עד ת' משודרת בימי שני בצהריים בפרוגי ובערוץ Zoom (ב-HOT, ב-yes, ב-PartnerTV וגם ב-VOD).