כותרות יום חמישי מעולם לא היו סוערות יותר- הקפאת התייקרות המוצרים, התכנסות קבינט הקורונה לאור מספר הנדבקים בקורונה (שגדל בכל רגע) והמאסר על תנאי שניתן לחבר הכנסת אריה דרעי. לצד כל הכותרות הללו, עלתה כותרת אחת באתרי החדשות השונים שכנראה לא הפתיעה אף אחד- "יה", או קניה ווסט, סיפק התבטאות מטרידה אנטישמית נוספת שמצטרפת לאוסף האמרות השנויות במחלוקת מהחודשים האחרונים. שכן, בחודש אוקטובר האחרון ווסט פרסם פוסטים בעלי אופי אנטישמי, חלק מהם האשימו את הראפר דידי בכך שהוא נשלט על ידי היהודים.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• יהלי אלעד: "רוב המורים לא יודעים שאני משחקת בסדרה"
• The Story: הכוכבת שעברה זובור בפסטיגל
• האמת על הריב המתוקשר של דניאל יונה

אלו גרמו לחסימת חשבונות האינסטגרם והטוויטר שלו וסיום הקשרים העסקיים עם החברות אדידס, גאפ ובלנסיאגה. ככלל, לא מדובר בפעם הראשונה שהוא מתנהג באופן יוצא דופן- רגע זכור במיוחד בקריירה שלו קרה בטקס פרסי אמ.טי.וי של שנת 2009, כאשר הוא התפרץ לבמה בזמן שטיילור סוויפט זכתה ב"פרס הוידאו-קליפים לקליפ הטוב ביותר של אישה" וטען כי ביונסה הייתה זו שצריכה לקבל את הפרס.

וכאמור, ביום חמשיי האחרון התארח ווסט בפודקאסט של אלכס ג'ונס, חובב תאוריות קונספירציות ידוע, ביחד עם ניק פואנטס- מאמין בעליונות לבנה ומכחיש שואה. באותו ראיון, אליו הגיע כאשר פניו מכוסות, הוא אמר כי "אני רואה דברים טובים גם בהיטלר, אני אוהב את כולם ויהודים לא יכולים להגיד לי 'אתה יכול לאהוב אותנו' אתה יכול לאהוב את מה שאנחנו עושים לך עם החוזים ואת מה שאנחנו עושים עם הפורנוגרפיה, אבל על הבחור הזה (היטלר - ש.מ) שהמציא את הכביש המהיר והמציא את המיקרופון שאתה משתמש בו כמוזיקאי... אתה לא יכול להגיד בקול שהבן אדם עשה משהו טוב'. אני סיימתי עם זה". עוד הוסיף - "לכל בן אדם יש משהו עם ערך שהוא הביא לשולחן, במיוחד להיטלר". בהמשך הראיון אף הוציא לשולחן בקבוק שוקו וכינה אותו "ביבי נתניהו".

בבוקר שאחרי הראיון, ווסט העלה תמונה של צלב קרס בתוך מגן דוד ונחסם בטוויטר- שבועיים אחרי שחשבונו הוחזר בעקבות השעיה נוספת. כל זה קורה לאחר שכמה ימים לפני כן, נשיא ארצות הברית לשעבר, דונאלד טראמפ סיפר כי הוא סעד עם ווסט ופואנטס.

בחודש אוקטובר יצא לי לדבר עם אחי על האמרות של ווסט ושאלתי מה התגובה שלו לעניין, בתור מעריץ של השירים של קניה ווסט מצד אחד ובתור יהודי מצד שני. "יש לו שירים טובים", הוא ענה לי בפשטות. לפני שניגשים לדבר על מקרה כזה, חשוב לעשות את ההפרדה המתבקשת בין אדם לאומנות שלו- כאשר ווסט מתראיין ומציין את אותן אמרות אנטישמיות ושנויות במחלוקת שוב ושוב, הוא לא אומר אותן כחלק מהאומנות שלו והוא לא בא כדי לקדם שיר חדש או אלבום חדש (בהתחשב בעובדה שהאלבום האחרון שלו היה בנובמבר 2021 והסינגל האחרון יצא לפני כמעט חמישה חודשים) - אלא כפרובוקטור שמנצל את הפרסום שלו כדי להתסיס ולהאדיר את האנטישמיות. לא משנה עד כמה הוא מצליח ולא משנה כמה שירים שלו נמצאים בפלייליסט, זה עדיין לא גורע מחומרת האמרות שלו ומחומרת העונש החברתי שהוא צריך לקבל. בכל זאת, נראה שההבנה הזאת מחלחלת בעיקר אצל הישראלים, כאשר בחוץ לארץ בעיקר מתפלאים מעצם העובדה שהאמרות היו כל כך חריגות שגרמו אפילו לג'ונס להיראות שפוי- בהתחשב שהוא קונספירטור מובהק שמאמין בתיאוריות העוסקות, בין היתר, בנחיתה על הירח ואסון התאומים.

ניקח מקרה נוסף, שקרה בשבוע שעבר- הסרט "פארחה" המגולל את סיפורה של נערה פלסטינית בת 14 מ-1948, עלה לשירות הסטרימינג "נטפליקס" ועורר סערה בעיקר בגלל סצנה ספציפית בה חיילי צה"ל רוצחים משפחה ותינוק. מה לא קרה כתוצאה מאותה שערורייה? קריאה למניעת תקצוב תיאטרון "אלסראיא" ביפו שהתכוון לשדר את הסרט, הצהרה לעיתונות של יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר ("אסור לעבור בשתיקה על ניסיון עלילת הדם"), חרם הצרכנים על נטפליקס וההתנקות ההמונית שסחפה אחריה גם בעלי השפעה (למשל, נטלי דדון, שכתבה על כך בחשבון האינסטגרם- "כולי תקווה שנטפליקס תבחר בינתיים לתקן את המעוות ותתנער מתכנים שכאלה! עד אז מתנתקים!"). אמנם כל הדברים האלו הם צעדים משמעותיים ומראים כי אסור לעבור על תוכן כזה בשתיקה באמצעות מחאה לא אלימה, אבל פרט אחד קריטי מפריד בין הצלחה לכישלון- המחאה קרתה רק בתחומי ישראל.

התגובה של אביגדור ליברמן (שר האוצר הנוכחי) על כך שהוא ידאג כי התאטרון אכן לא יתוקצב משמשת כגורם מרתיע לתאטרונים או לכל מוסד אחר בישראל שיצהיר על כוונתו לשדר סרט עם תכנים דומים בפומבי, מחאת הצרכנים שהחליטו ביום אחד בהיר להתנתק מנטפליקס היא מחאה של צרכנים ישראליים נטו. נטפליקס הגיבו לכך בהתאם- במקום לבטל את הסרט לצפייה לכל הארצות, הוחלט לבטל את הסרט רק ללקוחות בישראל שהמנוי שלהם מוגדר בשפה העברית. נשאלת השאלה- אם עץ נפל ואף אחד לא שמע, האם הוא באמת נפל? או יותר נכון - אם נטפליקס החליטה להסיר לממשקים בשפה העברית את הסרט "פארחה" אבל לא לשאר המשתמשים בעולם, האם הוא באמת הוסר? התשובה היא לא. למרות שמבחינתנו הסרט אכן הוסר- במדינות האחרות ובכל החשבונות עם שפות אחרות הוא עדיין משודר כרגיל. באותה המידה, מוסדות שונים במדינות אחרות יוכלו לשדר את הסרט בלי מפרע, בלי כל חשש שיקום שר אוצר ויאיים להשבית להם את התקציב.

את אותו מקרה ואותה מסקנה אפשר להשוות להתבטאויות של ווסט- כאשר צעקות הבוז לדברים שלו באות מידוענים ישראליים אל קהל ישראלי ולא מהדהדות רחוק יותר, הם סתם נשארים צרודים. אין טעם לספר לקהל הישראלי את מה שהוא יודע, אלא לפנות לאלו שנמצאים מחוץ לארץ ולהראות להם את ההשלכות שיכולות לקרות מהפצת אמרות אנטישמיות- אלו שלא בהכרח מכירים את העם היהודי ויכולים בקלות לעצב את דעתם לפי מה שהם שומעים ברשתות החברתיות ובאמצעות מובילי דעה כמו ווסט (גם אם הדעה הזאת, כאמור, שנויה במחלוקת).

אתם בטח תוהים לעצמכם "מה אנחנו יכולים לעשות בנוגע לאמרות שלו?", בימים האחרונים אני עוקבת אחרי ההתייחסויות כתוצאה מאותו ראיון, לצד כל הכועסים והמקללים ראיתי בסטורי של מישהי שאני עוקבת אחריה תגובה שמבחינתי מציגה את מהות ההתלבטות- "מצד אחד אני חושבת שחשוב לדבר על דברים שמסכנים את העם שלנו, אבל מצד שני, לתת במה לכזה אדם מסוכן ואיום זה מבחינתי חוטא למטרה". חשוב לציין כי נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, פרסם בטוויטר הנשיאותי - "השואה התרחשה, היטלר היה דמות שטנית. במקום לתת לזה במה, המנהיגים הפוליטיים שלנו צריכים להוקיע את האנטישמיות בכל מקום בו מתחבאת. שתיקה היא שותפות לדבר עבירה". אז מה עושים? לא נותנים לו במה? לא משדרים את הדברים של ווסט רק כדי להתפלא עליהם? במיוחד שהסרטון משודר לכל מי שצופה בטלוויזיה וצופה במהדורת החדשות באותו רגע וזה מייצר עוד יותר חשיפה (בקרב כאלו שלא ראו או האזינו לפודקאסט). בנוסף, משתמשים בכוח שיש לכל אחד מאיתנו, גם אם יש לך מאה אלף עוקבים וגם אם אין לך בכלל חשבון אינסטגרם- לכל אחד מאיתנו יש את כוח ההסברה, כל אחד מאיתנו יכול להגיב לאמרה אנטישמית ולהשמיע את הקול שלו, כאשר היא נשמעת בקול או נכתבת בהודעה. מתפקידנו לגנות כל אמרה שמכוונת נגדנו ולמנוע התפשטות של אמרות כמו אמרותיו של ווסט, שיכולים להזיק לתדמית של היהודים בארץ ובעולם.

כפי שציינתי קודם, יש הרבה מאוד כותרות על ווסט- אם מדובר במערכת היחסים הרעועה עם בת זוגו לשעבר קים קרדשיאן, על החולצה שלבש לשבוע האופנה בפריז עם הכיתוב "חיי הלבנים חשובים יותר" (פרפראזה על הביטוי "Black Lives Matter") ואם מדובר על האמרות שהוא אומר או מפרסם. מרוב שהתרגלנו לשמוע את הדברים החריגים שהוא עושה או אומר, קל להסתכל על כל כתבה על הנושא ולהגיד "נו, מה ציפיתם? זה קניה ווסט, ככה הבן אדם מתנהג", לשייך את ההתנהגות המסוכנת לאופי שלו ולהמשיך הלאה בידיעה שזאת לא תהיה הכותרת האחרונה שהוא יפיק לגורמי התקשורת השונים. מתפקידנו לעמוד מול פרובוקטורים כאלו ואחרים ולעצור אותם לפני שאלו יינקטו בצעדים שיובילו אותנו לנקודת אל-חזור וללמוד מהאמרות של קניה ווסט על החשיבות העצומה של הסברה, שאם תתבצע בצורה הנכונה, במינון הנכון ולקהל הנכון- יכולה לגמד כל אמרה משפילה כזאת או אחרת.

סערה נוספת שקרתה בקשר להתבטאות שקשורה לשואה הייתה קשורה לשחקנית וופי גולדברג- בראיון שקרה בסוף חודש ינואר האחרון ל"דה וויו", גולדברג אמרה כי "השואה היא לא עניין של גזע". לאירוע הזה היה דווקא סוף טוב- לאחר הביקורת שהיא חטפה כתוצאה מהאמרה, היא התנצלה לאחר מכן בחשבון הטוויטר והאינסטגרם שלה- "בתכנית של היום, אמרתי שהשואה 'היא לא עניין של גזע, אלא חוסר האנושיות כלפי בני אדם אחרים', הייתי צריכה להגיד שהשואה קשורה לשני הדברים הללו. כפי שג'ונתן גרינבלט מ'הליגה נגד השמצה' שיתף- 'השואה הייתה על ההשמדה השיטתית של העם היהודי על ידי הנאצים- אלו טענו כי היהודים הם הגזע הנחות'... אני מתנצלת על הכאב שגרמתי". כמה כתבות היו על ההתנצלות של גולדברג לעומת האמרות של ווסט מהזמן האחרון? לא הרבה, אם בכלל. כפי שציינתי מקודם, אנחנו לא צריכים לתת במה לאנשים שכל תפקידם הוא לייצר פרובוקציות כדי שהשם שלהם יישאר בפי כתבי החדשות וכדי שהם עדיין יהיו צרובים בתודעה, אלא לכאלו שמודעים לטעות במילים שלהם ומוכנים להתנצל על כך- כאלו שלא מחפשים להישאר רלוונטיים בכך שהם ינהגו בפרובוקטיביות, אלא כאלו ששמם נשאר כך מסיבה מוצדקת יותר- סיבה אנושית יותר.