את אורי לייזרוביץ' פגשתי בבית קפה בשבוע שעבר. שנייה אחרי שירדה "זגורי אימפריה" וכמה רגעים לפני שעולה העונה השנייה, ישבתי איתו לשיחת עומק בארבע עיניים. בשיחה הוא פתח את הלב, את הנשמה, סיפר על זוגיות, משחק, ילדותו ועל השוני שחווה במהלך חייו. בין לבין הוא הספיק להגיד שלום למספר אנשים מוערכים ומוכרים בתעשייה שעברו ברחוב. אחרי השיחה הסוחפת השמיע לי שיר שכתב והלחין שייכנס לאלבום הבכורה שלו שיראה אור בעתיד. אתם יכולים לקרוא לו אלבז, או אורי, העיקר שהוא יעשה לכם טוב.

איך בעצם הגעת לתחום המשחק?
"ידעתי שזה מה שאני רוצה, לא היה לי ספק. כשאני עם חברים אני זה שעושה את החיקויים, הטיפוס המצחיק.
בגיל 15, ראיתי שהיו אודישנים אבל לא ידעתי למה האודישנים, בכל זאת אמרתי לעצמי שאני הולך. נסעתי לרמת אביב ג', באודישן שרתי מזעזע, במשחק המצאתי איזה מונולוג שאני כתבתי, מחריד. לא יודע למה, אבל כנראה שכן היה בי משהו, וקיבלו אותי ללהקת 'השכנים של צ'יץ'. מאז שהתקבלתי הביטחון שלי היה בשמיים. בהתחלה היה לי אובר ביטחון שחיפה על המון חוסר ביטחון, ולאט לאט זה התאזן".ם" © ע

לאחר שהתקבל ל'שכנים של צ'יץ', ראה אותו סוכן בשם דני לוי שהיה סוכנו הראשון, ומאז הוא התגלגל לפרסומות כמו: חומוס צבר וסודה קלאב. לאט לאט לייזרוביץ' התחיל להכיר את האנשים הנכונים והשתתף בעוד הפקות שונות.

אם תהיה מוכר יותר, אתה חושב שתשתנה?
"אם צריך לענות בכנות- אני חושב שזה ישתנה, אבל אני מאחל לעצמי שזה לא ישתנה. כרגע זה בא בכמויות, כי הכל מאוד חדש לי. לא קיבלתי בחיים טוקבטק שלילי ולא נקתלתי במישהו שלא אוהב את מה שאני עושה וזה מבחינתי כבר הצלחה".

איך היו התגובות של הסובבים אותך לגבי תחום המשחק?
"בגילאי בית ספר יסודי לא הייתה בעיה, בחטיבה לא כל כך מצאתי את עצמי מבחינה חברתית. החברים היו הולכים לעשן נרגילות ואני הייתי בחזרות, הייתי בבועה הזאתי והרבה לא הבינו אותי. הייתי בן 17, והסתובבתי עם אנשים בני 28 ו30, באופן טבעי לחלוטין היה לי פער חברתי מאוד גדול. בתיכון, בגלל שהייתי בטלוויזיה, היה קצת עניין של קנאה, זה אף פעם לא היה בקטע קיצוני, אבל היה לי קשה".

אם תקבל הצעה לדגמן, תנצל את ההזדמנות?
"אני חושב שכן. אני מאוד בטוח במקום ה'משחקי' שלי אז אין לי בעיה שיימתגו אותי. לא מזיז לי תיוגים אני עושה מה שטוב לי, מה שכיף לי ומה שמדליק אותי. אני לא אשקר, קיבלתי הצעות מגניבות שאני שוקל אותן בחיוב. זה מעניין אותי ולא מהמקום הכלכלי, זה בולשיט, לא אכפת לי. אני עכשיו משתתף ב'תאטרון אורנה פורת' להצגת ילדים ונוער ואני חולה על זה, אני קם להצגות בחמש לפנות בוקר ונהנה מכל שנייה. אני לא חושב שברגע שאתה הופך לסטטוס 'מפורסם' אתה יכול להיות רק בערוץ 2 או שפתאום תגיד לעצמך 'אני יכול לעשות רק תפקידים ראשיים', זה בולשיט. יש כל כך הרבה כיף בתחום הזה שלוא דווקא מגיע עם חוזה של 6 או 5 ספרות".

זה לא סוד שזגורי היא הצלחה בזמן האחרון. 
"קודם כל לא היה לי מושג, הייתי במשך חמישה שבועות בתיאלנד, לא הייתי מחובר שם לכלום. אנחנו (הקאסט-ל"מ) חברים מאוד טובים, יש לנו קבוצת ווצאפ של כל השחקנים בסדרה ופתאום חן (אמסלם-ל"מ) שולחת לי תמונה שלה מ'לאישה'. אמרו לי מ'הוט', 'תפתח אינסטגרם זה חשוב, תעלה תמונות'. פתאום, אני רואה בסוף יום 500 איש הוסיפו אותך, עוד 100 איש ואז הבנתי שזה טרפת שאין דבר כזה".

גם בחזרתו מהחופשה בתאילנד המעריצים לא הרפו ממנו. "במטוס שאלו אותי 'אלבז, אפשר תמונה?', חזרתי לארץ ובשדה תעופה אני שומע צרחות 'אלבז אלבז', מה שהדהים אותי לראות זה שאני מדבר לכל הגילאים, ואת האמת שזה הכי כיף לי בחשיפה". 

אתה חושב שתמיד יזכרו אותך בתור "אלבז מזגורי אימפריה"?
"וואי, שאלה קשה. אני יכול להגיד לך שהיום, כשאנשים מזהים אותי ברחוב אז הם לא אומרים 'היי אלבז' הם אומרים לי 'היי אורי'. אבל גם אם זוכרים אותי בתור אלבז אז לא אכפת לי, אני כן מקווה שאני אקבל תפקידים מאתגרים. אלבז זה אהבת חיי, אני מאוהב באלבז. לא אכפת לי לעשות 20 אלף עונות ואפילו עונות לעולם הבא".

"חשוב לי גם לומר תודה לרני סער הגאון שביים את העונה הראשונה, למאור זגורי הגוש שלמות שכתב את הסדרה וביים את העונה השניה, למורן מרציאנו האלוף על האומץ ללהק מישהו לא מוכר ולסוכנות פרי כפרי ועדי דרוקר".

אתה מרגיש שיש מכנה משותף בינך לבין אלבז?
"אני חושב שהבאתי את אלבז להיות שייך, הוא בטוח שהוא חלק מהמשפחה גם אם הוא לא, אבל הוא מנסה, וזה נורא אני. זה מזכיר לי אותי בתקופה של התיכון, שהייתי שונה והייתי במקום אחר. אבל זה משהו שקצת נעלם לי, עכשיו פחות אכפת לי מה חושבים, כל עוד זה לא פוגע באף אחד אני לא דופק יותר מדי חשבון".

"אני חושב שאם ההצלחה הייתה מגיעה אליי בגיל 20 הייתי אבוד היום, לא הייתי במקום שהביטחון שלי היה מספיק. לא הייתה לי הבנה של לדעת מה טוב ומה לא. עכשיו הביטחון שלי הוא במקום מאוד מיושב, אני יודע מי אני, מה אני, מה אני רוצה ומה לא, על מה אפשר להתפשר ועל מה לא. הגעתי למקום הזה רק בגלל שהביטחון שלי נבנה לאט לאט ממקום מאוד מאוד טוב. גם בצעירותי, כשהנחתי בלייב, אין מקום לטעויות".

מה החלום שלך?
"החלום הכי גדול שלי זה להיות מאושר לא משנה מה אעשה, לחוות אושר, לשמח, יותר מאשר תפקיד בהוליווד. החלום שלי הוא לא חומרי, זה לא להיות עשיר, אלא לעשות רק מה שאני אוהב ולהתפרנס מזה בכבוד ואהבה אמיתית, בפן הזוגי ובחברתי".

אם כבר מדברים על אהבה, מה עם זוגיות?
"זוגיות זה משהו שאני מאוד רוצה וכשזה יבוא, זה יבוא, לא בא לי להתפשר. הייתי בדייטים נוראיים וקמתי אחרי 10 דקות. לא בא לי חארטה, אין לי כוח לשחק את המשחקים, זה לא מדבר אליי. אני רוצה משהו אמיתי וטוב. אחרי 'זגורי' אני לא יודע אם אנשים מתקרבים אליי כי אני מפורסם בסדרה או בגלל שהם באמת רוצים להכיר אותי, אז כל המגננות שהיו לי בעבר הרבה יותר גדולות עכשיו".

לייזרוביץ' לא רק שחקן אלא גם זמר שמוציא בקרוב אלבום בכורה."כל הדיסק בנוי מחומרים שלי, שירים ולחנים, הכול שלי. בעבר הייתי מופיע במקומות קטנים ועכשיו אני חושב לחזור לזה. הדיסק יצא ממש מגניב".

ריאליטי, תסכים או לא?
"כשנגיע לגשר נחצה אותו, 'Never Say Never'".

מה לא יודעים על אורי?
"שאני מאוד רגיש, חושבים שיש לי עור של פיל אבל אני מאוד רגיש, אני לוקח דברים ללב".

איזה טיפ אתה יכול לתת לבני נוער שיעזור להם להגשים את החלום שלהם?
"לא להרים ידיים, לא משנה מה קורה, כמובן שהכל לצד מודעות. צריך לעבוד ולפעול בשביל להשיג את המטרה אבל לא להרים ידיים, מקסימום תרוויחו 'כן', 'לא' כבר יש בכיס".