רוני דלומי: "גאליס זו משפחה גדולה ומחבקת"
רגע לפני המופע הגדול של "גאליס" בסוכות, רוני דלומי עוצרת בפרוגי כדי לכתוב לכם טור אישי ולשתף אתכם במה שעובר עליה בתקופת החזרות וההתרגשות מהמופע: "במקרה ואני מחליקה לא לפרסם ביוטיוב, כן?"
היי חברים שלי! זו רוני דלומי כאן ויש לי הרבה דברים לומר ולשתף אתכם ממה שעובר עלי וממה שאני חווה בזמן האחרון, דברים אישיים שבחרתי לשתף דווקא אתכם בהם. אז מה אתם אומרים? בא לכם?
עוד במדור הבידור של פרוגי:
לקראת ההופעה של גאליס בהיכל המטורף של נוקיה יש התרגשות גדולה באוויר! כל כך הרבה אנשים שקונים כרטיסים ובוחרים לבוא למופע הזה, אין דבר יותר מרגש מזה ואני אסירת תודה על המעמד והאהבה הגדולה תודה על המעמד והאהבה הגדולה הזו שאנחנו מקבלים. עם הכל קיים גם החשש הגדול במופע כזה והוא לשכוח את הטקסט, את הצעדים של הריקודים או להחליק על הבמה, אבל נקווה שכל אלה לא יקרו בכלל ונעבור את זה בצורה האידאלית והטובה ביותר. (במקרה ואני מחליקה לא לפרסם ביוטיוב, כן? ;))
אז כדי למנוע מקרים של החלקות או לשכוח טקסטים וכל הדברים שאני חוששת מהם שציינתי (טפו טפו טפו), לפני כל מופע או הופעה אני תמיד יוצאת ברגל ימין מהבית ועולה ברגל ימין לבמה ואעשה זאת גם הפעם! מסורת זו מסורת! ואני גם מאמינה בזה.. (תנסו גם אתם לפתוח הכל ברגל ימין!) גם קיבלתי כל מיני עצות מהחברים שלצידי שהופיעו במופע הזה בשנה שעברה והעצה הכי טובה שקיבלתי היא פשוט להנות מהרגע ושזה מהרגעים הגדולים בחיים שצריך לשמור בזיכרון ולהנות בהם! אז זה מה שאני חושבת שאעשה, זו עצה מעולה שתקפה גם להרבה דברים בחיים.
בואו נדבר קצת על החזרות… מממ… אפשר להתלונן ולהגיד שזה קשה ויש בזה משהו נכון אבל בתכלס? הן כיפיות! להיפגש כולנו יחד כל יום וכל היום זה כיף גדול, כי אנחנו חברים טובים וכיף לנו ביחד! מעבר לזה, נורא התגעגעתי לרקוד אז כך שחזרות הריקוד זה משהו שאני מחכה לו כל הזמן ואני משפרת את עצמי גם בזה, מעבר לצורך בריקודים למופע. אז מי בא לרקוד איתי?
אני מזכירה לעצמי שאני הצטרפתי לגאליס רק בשנה האחרונה ואני עדיין לומדת את זה, אבל מה שבטוח הבנתי זה שזו משפחה גדולה ומחבקת, ובנוסף זה נתן לי הרבה הזדמנויות מדהימות, גם המשחק בסדרה שדרכו אני משתפרת בתחום המשחק וגם המופע והחברות עם כל האנשים המדהימים האלה שזו זכות להכיר אותם. והכל התחיל מאודישן של רבע שעה ומי חשב שאגיע לנוקיה, עם המופע של גאליס שנה אחרי, כל החוויה הזו זו חוויה מסחררת, הצילומים, החזרות, זה עדין טרי אצלי ואני מתרגשת כל הזמן למרות שאני מופיעה גם בהופעות אישיות שלי, אבל פה זה אחרת, זה גרנדיוזי מאוד ויש פה וייב אחר וכמובן שזו במה שחולקים אותה עם עוד אנשים.
ההיסטריה סביב גאליס זה משהו שלא הייתי מודעת אליו ואני מופתעת ממנו כל פעם מחדש, המעורבות של הקהל, הפעילות האינטנסיבית באינטרנט, התגובות, התמונות שמעלים, המפגש עם הקהל ברחוב, האהבה והחום, או עצם זה שצועקים לי "אל תהיי עם ארז!!!!" (אל תדאגו אני לא איתו במציאות!) אנשים מרגישים הזדהות גדולה עם העלילה והדמויות ולפעמים מגיעים לדמעות בגלל זה, וכשנכנסתי לסדרה לא היה לי מושג שזה ככה.. זה מטורף!
אני חושבת שנפל לי האסימון בהקרנת בכורה של הפרק הראשון של העונה הזו, האולם היה מלא קהל והצרחות המשיכו והמשיכו והמשיכו להישמע.. ומצד אחד רציתי להגיד להם תיזהרו מחר לא יהיה לכם קול (בכל זאת.. זמרת ודואגת ישר לזה) ומצד שני הבנתי שלסדרה הזו יש כוח עצום ולכן צריך לקבל אותו באהבה ולהשתמש בו בחוכמה ורגישות! האהבה שאנחנו מקבלים מהמעריצים היא עצומה! וזה כיף גדול לדעת שזה קהל שהוא בעדך! זה מרגיע ונותן לך להשתחרר ולעלות בכיף לבמה, ואת האהבה שאנחנו מקבלים מכם אנחנו נחזיר לכם מכל הלב ואני אדאג לזה באופן אישי!
תמשיכו להיות כל כך מקסימים ומצפה לראות אתכם במופע בסוכות!