תכנית הריאליטי הכי כובשת על המסך "הכוכב הבא 2", סיפקה לנו השנה מתמודדים מגוונים במיוחד, שרובם מתחת לגיל 18. מי שינצח בגמר הגדול שישודר היום בערב, לא יסתפק רק בזכייה, אלא יזכה לייצג אותנו גם בארוויזיון השנתי שיערך בוינה. תפסנו לריאיון מיוחד את הכוכבת של התכנית, היא רק בת 17, אבל מוכנה להישאר לעוד הרבה זמן. שרי נחמיאס, מתגוררת בתל אביב, רק בכיתה י"ב ומתמרנת בין לימודי פסיכולוגיה לחזרות של הגמר. 

איך התחילה אצלך האהבה למוזיקה?

"את האמת שלא היה לזה משהו ספיציפי שבגללו זה התחיל, לא היה משהו שמגיע מהבית, זה פשוט משהו שמאוד אהבתי לעשות מגיל קטן, שמעתי מוזיקה ושרתי. עם השנים זה פשוט התפתח באופן יותר מקצועי והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות".

למה הלכת דווקא לריאליטי? למה לא ניסית ללכת בדרך הארוכה?

"בעיקרון אני רואה כרגע שזה מה שקורה ואמרתי לעצמי שצריך להתאים אותי למה שקורה, לימים שלנו. זה שם אותך למעלה לתקופה מאוד קצרה של זמן וצריך לנצל את זה, זה לאו דווקא דרך יותר קצרה או יותר ארוכה, עובדה שהרבה אחרים מאבדים את עצמם ולא שומרים על זה כי זו באמת דרך מאוד מאוד קשה. גם להרגיש בפסגה מסוימת, ככה אתה מרגיש, ככה התגובות מאנשים ברחוב, אבל זו לא באמת המציאות. אתה צריך לעבוד קשה בשביל זה ולהוכיח את עצמך הרבה יותר מאשר תהליך שאתה נבנה. זה מאוד קשה ונופלים הרבה, אבל אני חושבת שזו דרך. כל דרך היא דרך, בין אם היא קצרה או ארוכה, לכל דבר יש היתרונות והחסרונות".

אחרי נדב גדג', נחמיאס היא המתמודדת הצעירה ביותר בתכנית, אבל ממש לא מרגישה כך. "אין לי את העיניין הזה של אוקיי אני בת 17, אני יודעת שאני צריכה להתאים את עצמי ונכנסתי לתכנית שהמתמודדים שם יכולים להגיע לגילאים מאוד גבוהים. הרבה אנשים אמרו לי 'מה את לא מעדיפה להשיג יותר ניסיון?', אז לקחתי את הסיכון ואני אחלה עם זה".

את מרגישה שהגיל שלך מהווה קושי?

"אני מרגישה את זה רק בעיניין ניסיון החיים, כמו לדוגמא סיפורי צבא, אבל חוץ מזה אני מדברת עם האנשים הכי בגובה העיניים, הם בגובה העיניים איתי ואני בגובה העיניים איתם. אני לא מרגישה הבדל איתם בגלל הגיל, לא עכשיו ולא במהלך התוכנית".

איפה צברת ניסיון חוץ מהכוכב הבא?

"היו לי הרכבים, אני לומדת במתנ'ס פיתוח קול. אחר כך אפילו נכנסתי ללהקה משלי ולאט לאט, בין הופעה להופעה ואפילו סתם הופעות שלי עם האקוסטית. אני חושבת באמת שהניסיון הגיע מכל ההופעות וכל ההשתכשכות הזאת על הבמה וגם כמובן אני חושבת שהעבודה הכי חשובה זה את והכלי שאת אוהבת, עם עצמך בחדר והעבודה הזאת של שעות לא לצאת מהחדר ופשוט לעשות מוזיקה. אני חושבת שבסופו של דבר כל העבודה והאינטימיות הזאת בחדר הופכת למשהו מאוד גדול על הבמה וזה משהו מאוד חשוב".

יש לך מעריצים, מבקשים ממך סלפי ברחוב?

"האמת שאני בקושי ברחוב, אבל כן כשאני ברחוב זה קורה, זה מוזר אבל כן, לגמרי".

רבים מהתמודדים בתכניות הריאליטי מחליטים לפרוש בשלב מאוחר או מוקדם של התכנית, אך אצל נחמיאס זה אפילו לא עלה על הפרק. "לפרוש לא חשבתי בחיים כי גם המסר שאני מנסה להעביר למסך בבית זה לא לוותר, גם אם מאוד מאוד קשה לך וזו באמת תקופה מאוד אינטנסיבית. אם זה בפאן השני שאתה עובד על ביצוע של שלוש דקות כל כך הרבה זמן ואתה מקבל ביקורת כל שבוע מחדש, זה מאוד קשה. גם התחרותיות, למרות שאנחנו חבר'ה מאוד טובים שבקושי מרגישים את התחרות בינינו, אבל בכל זאת, זאת התחרות, זאת האינטנסיביות. כמה שקשה ומאתגר יש רגעים בבית שקשה לי אבל בכל זאת אני חושבת שאסור לפרוש, כי בגדול זאת ההתמודדות עם החיים עצמם ומשם לוקחים דברים לחיים וזה המסר שאני רוצה להעביר, לא לוותר גם אם קצת קשה, להתמודד עם זה".

איך ממשיכים אחרי שקיבלת ביקורת קשה?

"אני חושבת שלפני התכנית באתי ואמרתי לעצמי 'טוב, מה זה ביקורת?' ביקורת זה משהו שאתה צריך לבנות את עצמך עליו ולא לקחת את זה לפאן של העלבה, אני לוקחת את הביקורת לפאן של איך אני יכולה להשתפר. אני חושבת שזו בעצם ביקורת, היא באה ממקום של למצוא נקודות שנוכל להשתפר ולא לקחת את זה למקום אישי אלא לקחת את הביקורת ולהרים את עצמך".

את מצליחה לשלב לימודים וצילומים?

"זה עבודה קשה, נגיד לחזור מיום צילומים ארוך, לשבת ולהכין עבודה באזרחות. אבל בית הספר תומך בטירוף וגם חברים שמאוד תומכים ועוזרים, מדברים עם המורים בשבילי וזה כיף לראות את זה. בלי החברים אני באמת לא הייתי חושבת שהייתי מצליחה להחזיק את הכל. הם מביאים המון אהבה מסביבי".

למרות כל הפרגון מהחברים והמשפחה, תמיד יהיו גם תגובות פחות תומכות ואנשים שפחות יאהבו. "כמובן שיש טוקבקים ולכל אחד ברחוב יש מה להגיד, אבל אני מקבלת את זה, זה דעות של אנשים ואני שמחה שיש דעות. אני מנסה כמה שפחות להיתקל בטוקבקים האלה, כי ברור שישנם. תמיד יהיו דעות של אנשים וככה זה".

"אני הרגשתי מאוד מוכנה כי זה משהו שבאמת חיכיתי לו הרבה שנים. זה הזוי, מכוכב נולד אחד אני ספרתי את השנים, לא בדיוק התרכזתי באיך אני אפרוץ, אבל זה פשוט היה שם. פתאום זה הגיע ואמרתי לעצמי 'טוב יאלה מה יכול להיות', הרגשתי מאוד מוכנה נפשית, הרגשתי שזה הרגע".

מה את חושבת שיקרה איתך אחרי שתיגמר התוכנית?

"אני מקווה מאוד שאני אמשיך להופיע, לעשות מוזיקה ולכתוב. להוציא סינגלים ולהתפרנס מכל המוזיקה הזאת בסופו של יום זו המטרה בעצם, זה פשוט בא עם עבודה מאוד קשה. המסר שהייתי נותנת לאנשים זה להשאיר את הרגליים על הקרקע כי זה מאוד קל להרגיש בעננים. כי כולנו לפני חודש היינו אנשים שחולמים על זה, אז בואו נעבוד קשה בשביל זה. באמת צריך לתת את הפוש הזה שמשהו יקרה".

אם תזכי, איך מרגיש בגיל 17 לקבל אפשרות להופיע באירוויזיון?

"זה ממש מטורף, הגיל גם עושה טירוף. זה לייצג את כל המדינה והבמה המטורפת הזאתי, זו לא סתם במה וזה מרגש בטירוף. מבחינתי לייצג את כל המדינה שלנו זה באמת הישג ממש גדול. אם אני אחשוב על זה זה ילחיץ אותי אז די, פשוט מנסה להוציא אותן מהראש שלי ויהיה בסדר".

"אני לא יודעת מי יזכה, אבל מי שהייתי רוצה שתזכה זו אביה, אביה היא חברה מאוד טובה והתחברנו. אני מאוד אוהבת אותה, היא באמת עזרה לי בהרבה קשיים ולימדה אותי הרבה קטעים, הרגשתי שהיא כמו אחותי הגדולה בתחרות. אני מתחברת אליה גם מבחינה מוזיקלית ובאמת מגיע לה. אם אני שמה את עצמי בצד אז לגמרי אביה".

אם תזכי, אזה סוג שיר היית רוצה לשיר באירווזיון?

"אני רוצה להביא את העולם שלי אל העולם של האירוויזיון, אני לא אלך נגד הזרם, אבל אני רוצה להישאר עם האמת שלי ואני רוצה להישאר עם העולם שלי, אבל כן לחבר את זה לקהל הרחב ושאנשים באמת יוכלו להתחבר לזה. זה במה של הרבה תרבויות ועולמות וקשה לפנות לכולם. צריכה להיות מחשבה גדולה, אבל הכי חשוב לי זה ללכת אחרי הדרך שלי ואחרי האמת שלי".

איפה נראה אותך עוד שנה היום?

"אני עכשיו עובדת על שירים, על אלבום בעזרת ה', עובדת עובדת עובדת".

עוד מעט את מתגייסת, איפה תשרתי?

"אני מאוד מקווה להיות בלהקה צבאית, אני עוד לא יודעת מה קורה אבל לזה אני מכוונת".

 אירוע גמר הכוכב הבא יועבר הערב, יום שלישי הקרוב בשידור חי בשעה 21:00 בקשת.

 
עוד במדור הבידור של פרוגי:

• I Do: ליידי גאגא וטיילור קיני מתחתנים!
• על הסט של "החממה": מי עושה הכי הרבה שכיבות סמיכה?
• "גאליס" בעונה חמישית: האם הטירוף הולך להימשך?
• סרט לחממה? גיורא חמיצר: "יש מחשבה כזאת"