ריאן מרפי, הראש מאחורי סדרות הלהיט "גלי" ו"אימה אמריקאית", ביסס את מעמדו כיוצר טלוויזיה מוערך וככזה, לא היה לו קשה במיוחד לייצר סקרנות וציפייה לקראת הסדרה החדשה שיצר, "מלכות הצעקה". יש בה את כל המרכיבים לה זקוקה סדרה על מנת להצליח – קאסט מרשים (הכולל את אריאנה גרנדה וניק ג'ונאס), עלילה מסקרנת ויחסי ציבור בקנה מידה עולמי, אך האם מדובר בלהיט או עוד סדרת סתיו שעתידה לרדת מהמסך אחרי עונה אחת?

הסדרה היא פארודית אימה קומית העוסקת בסדרת מקרי מוות שמתרחשים בקמפוס של קולג'. בית קפא קפא טאו, בית האחווה המבוקש ביותר בקמפוס, נשלט ביד רמה על ידי שאנל אוברלין (אמה רוברטס). אך כאשר הדיקנית קאתי מאנץ' (ג'יימי לי קרטיס המעולה), המתנגדת בתוקף לאחווה, מודיעה שההרשמה אליה פתוחה לכל הסטודנטיות ולא רק לתלמידות האליטה,שאנל יוצאת משליטה ותעלומת רצח בת 20 שנה נחשפת ומעמידה את חייהם של באי הקמפוס בסכנה.

החוק החדש מאלץ את המלכות המקוריות של האחווה היוקרתית, לקבל לשורותיהן בנות "נחותות" מהן, ביניהן תלמידה עם עקמת המכונה "סד צוואר" (ליאה מישל המוכרת לנו מ"גלי"), "בלוגרית נרות" וסטודנטית כבדת שמיעה, "טיילור סוויפט החירשת" – כולן נאלצות לחוות סדרת עינויים ע"י שאנל ומשרתותיה, עד שיפרשו מרצונן. ישנן שלל דמויות משנה וכבר בפרק הראשון אנו מגלים שהתסריטאים הורגים דמויות בקלות דעת מפתיעה, כך שלא כדאי להיקשר לאף דמות. זו לא תהיה משימה קשה, מאחר והדמויות הן די שטוחות ולא מעוצבות באופן שיגרום לנו לחוש אמפתיה כלפיהן, למעט דמותה של קאתי, המנהלת את הקמפוס ומתגלה כדמות צינית ומהנה. מקרי הרצח הרבים בסדרה מתבצעים ברובם ע"י אדם מסתורי במסכת שטן, אשר לא ברור מה המניע שלו נגד כל הדמויות, שכביכול חפות מפשע. זהות הרוצח הסדרתי מצליחה לייצר מעט מתח ונדמה כי יהווה חלק עיקרי בעלילה.

הסדרה היא שילוב מובהק בין "גלי" לבין "אימה אמריקאית", אך אין ספק שגם נשאבה השראה רבה מסרטי נוער קלאסיים, "ילדות רעות" לדוגמה, שהציגה את חבורת המקובלות בבית הספר כמפונקות, שטחיות ומרושעות שלבשו בגדים בצבע וורוד בלבד. התיאור תואם גם ל"שאנליות", שלוש הבנות הסוגדות לשאנל, השליטה שלהן. בנוסף, הסדרה עמוסה קלישאות מסרטי אימה שכולנו מכירים היטב. היא לא באה לחדש, אלא לבדר ולעשות זאת באמצעות מחווה לסרטים שכולנו זוכרים ואוהבים.

הסדרה היא בבסיסה פרודיה, ולכן שופעת מודעות עצמית שבמקרים מסוימים עוברת את הגבול. בתחילה המשחק והסיטואציות המוגזמות עושות את העבודה ומצליחות לבדר ולעיתים אף להבהיל, אך מהר מאוד הן הופכות למאוסות. התוצאה היא 45 דק' של צפייה בבנות שצורחות בצורה כל כך לא אמינה, עד שסרטי האימה הזניחים ביותר נראים לנו כמו יצירת מופת. הדבר יכול להבריח צופים חסרי סבלנות כבר בפרקים הראשונים, וספק אם הסדרה תשרוד מס' עונות או בכלל, עונה אחת שלמה.

 

Behind the scenes of #ScreamQueens it's: lights, camera, SCREAM time.

A photo posted by Scream Queens (@screamqueensfox) on Oct 19, 2015 at 12:23pm PDT

לסיכום, "מלכות הצעקה" היא סדרת טראש חביבה עם פוטנציאל להפוך לדבר החם הבא, אם תדע להשתמש במינונים נכונים של קומדיה ואימה.