יומנם של חנונים: עמית פרקש לא אוהבת להתחרות. צילום: רן יחזקאל, באדיבות ערוץ Zoom

יומנם של חנונים: עמית פרקש לא אוהבת להתחרות

עמית פרקש חושפת אצלינו את היומן המיוחד והאישי שלה על מועדון החנונים. אז למה היא לא אוהבת להתחרות, מה הדבר הכי אמיץ שהיא עשתה ומה היא באמת חושבת על חנונים?

היוש חברים שלי! כאן עמית פרקש ואני רוצה לתת לכם הצצה ליומן הסודות שלי שכתבתי עלי ועל דנה ממועדון החנונים. אז אשמח שתשמרו דברים בסוד!

עוד במדור הבידור של פרוגי:

יומני היקר, אשמח לספר לך קצת על דנוש החנונית הכי מהממת שיש!

אני מאוד אוהבת את דנה ואני מאוד קשורה אליה ואפילו קצת דומה לה בהישגיות בפושריות, לכוון הכי גבוה שאפשר ולהשיג מטרה, גם אני כמו דנה משתדלת להשאר נאמנה לחברים שלי וחברות מבחינתי זה דבר מאוד חשוב ויש לו ערך מאוד גבוה בחיי. אבל מה ששונה בינינו הוא שאני אולי תחרותית אבל לא כמוה! היא תעשה הכל כדי לנצח וכל עניין התחרויות בוער בה, לעומתי שאני תמיד מעדיפה לא להיות בתוך המירוץ הזה, תחרויות בשבילי הן קושי כי אני לא אוהבת את המעמד הזה. אני חושבת שהיא קצת יותר ביישנית ממני בקטע של בנים וכאלה.

 

© רן יחזקאל

אני שומעת כל היום "חנונים, חנונים" אבל מה אני בעצם חושבת עליהם? אז ככה:

אני חושבת שלכל אחד יש את הצד החנוני שלו, אצלי זה למשל בלימודים ובלהשקיע או אפילו בסדר וניקיון. אבל אני לא חושבת שהיום יש משהו שמפריד בין חנונים ל"לא חנונים". גם לחנונים יש את העולם שלהם והם לא מבודדים או מנודים. זה הכל שאלה של חיבור לבן אדם.

 

פרק הסיום מתקרב, ואני נזכרת כל כך בימי הצילומים המדהימים שהיו לסדרה

הצילומים היו חוויה מדהימה כל ה-לחזור לעונה שניייה. קמים בבוקר לחיוך וציפייה היו מלא צחוקים וכיף, היה כל כך קשה לצלם ביחד כי היינו מתפוצצים מצחוק. זה נורא כיף לקחת חלק אני שמחה מזה שהייתה עונה שנייה ואני מקווה שזה ימשיך הלאה. 

אני חושבת שבעיקר נהנתי מהרגעים שהיינו מצלמים כל החנונים ביחד וזה היה רק אנחנו. אלו הימים שהיינו מצטלמים מלא סצינות ביום אז היינו גמורים מעייפות, אבל כל הזמן צחקנו ואלו הרגעים שאני הכי אזכור עם החברה וההווי והכיף שעשינו יחד.

חברים שלי!!!
חברים שלי!!! © רן יחזקאל

תראה יומן שלי, אולי דנה מצטיירת כחנונית, אבל אני בחיים שלי דווקא עושה דברים אמיצים ומגניבים!

עשיתי פעם רכבת הרים באורלנדו. מה אמיץ בזה? אז ככה: אני בן אדם מאוד פחדן ולא אוהבת לעשות אקסטרים! אבל הייתי באורלנדו ושכנעו אותי (או הכריחו, איך שתעדיפו) לעלות על רכבת הרים. פעם ראשונה בחיי שהייתי על רכבתכזו והייתי בהלם שהסכמתי. אבל עשיתי את זה, זה היה מטורף, אבל לא נראה לי שאעשה את זה שוב זה היה סיוט.

יותם החמוד בסדרה כותב את ספר החוקים שלו, אבל גם אני רוצה להוסיף את החוק שלי לשם!

"לא להתחיל את היום מוקדם מידי" - בעיקר כי אני טיפוס של שינה ולא יוצא לי לישון הרבה אז אני נורא אשמח שיהיה אפשר להתחיל את היום בתשע או עשר בבוקר, לא ככה?

וואו, תראה מה מצאתי! תמונה ישנה ממש מימי הלימודים!

זו תמונה מטיול שנתי בכיתה י', תמונה עם החברות המהממות שלי. היה כיף! מזהים אותי?

אחח הנוסטלגיה
אחח הנוסטלגיה © צילום פרטי

האמת שזה מזכיר את תקופת הלימודים. אני הייתי תלמידה שמאוד אוהבת את בית הספר אבל יותר בקטע חברתי נגיד מועצת תלמידים, מגמת תיאטרון, אהבתי לקחת חלק בטקסים ודברים שמעבר ללימודים. אהבתי ללמוד, זה לא היה ה-דבר שהייתי הכי טובה בו, אבל תקופת התיכון הייתה נורא טובה. לא הייתי מאלו שמקבלות 100 אבל משקיעה כשצריך לדוגמא בבגרויות והייתי מקבלת ציונים טובים. אבל בהחלט אלו היו השנים הכי יפות שלי.

יומני היקר, אני חושבת לעשות עוד צעד אמיץ ולחשוף אותך לגולשי פרוגי. מה דעתך? יודע מה, אני גם אפנק אותם בטיפ טוב!

אז הטיפ המגניב שלי אליכם הוא לראות הרבה סרטים וסדרות שיכולים להעשיר ואפשר ללמוד מהם.

שלך, (ושלכם) עמית פרקש

 

מועדון החנונים, פרקים אחרונים לעונה. היום ומחר בשעה 15:00 בערוץ Zoom

תגובות