עוד לפני שצפינו, פיתחנו מחשבות על התכנית. מהפרומו היא קצת הזכירה לנו את "הישרדות" אבל יותר אינטנסיבי, בעיקר יותר מסוכן. ההישרדות פה היא לא לישון על החול, אלא להתמודד עם האמזונס שחוץ מהיותו הנהר הארוך בעולם, הוא גם מקום די מסוכן. לא ראינו כל כך איך ישראלים משתלבים בטבע הפראי. גם חשבנו שהגזימו פה, שלקחו את זה יותר מידי רחוק בשביל הרייטינג. אבל היי, עד שלא ראינו, אי אפשר לשפוט.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• עלינו עליכם: הבאגים שמצאנו בסדרות טלוויזיה
• כוכבי גאליס חוזרים ליום הצילומים הראשון במחנה
• ירון ארזי חושף את הסודות של סדרות הנוער

הוצגו בפנינו 18 מתמודדים ישראלים שמחולקים לשלוש קבוצות: קבוצת יגואר האדומה, קבוצת אנקונדה הצהובה וקבוצת קונדור הכחולה. המתמודדים נחתו באמזונס והיו צריכים למצוא את קבוצתם, משם הוזנקו כקבוצות ליום המשימות הראשון באמזונס. הדבר הראשון שבדקנו הוא הפורמט, הרעיון של התכנית והביצוע. פורמט נחמד שלמרות שציפינו שיהיה כמו בהישרדות, היה די חדשני. מדובר בהתקדמות לפי קבוצות כאשר יש דילול מתמודדים לאחר כל מקצה לפי מין מועצת שבט של הקבוצה המפסידה ודו קרב של המועמדים להדחה. נראה שהפורמט מסתמך על דינמיקה קבוצתית יותר מאשר על מזל או תחומי עניין. בכל זאת לא כל המתמודדים שם מחשיבים את האמזונס כתחום עניין.

© צילום מסך מהפרק

ואם דיברנו על דינמיקה קבוצתית ומתמודדים, הנה הם. כמו שחשבנו שיהיה ההרכב, ישראלים. חלק פחדנים, חלק ילדי טבע כמו 'רייקולס', חלק רוחניקים וחלק מאוד מחוברים לקרקע. שילוב שמזכיר טיפה את הישרדות אך יחסית מפתיע. מעניין ומגוון, זה מה שיש לומר על הליהוק, וזו התחלה טובה. הדינמיקה הקבוצתית הופיעה ישר, לא התברברו פה על מריבות יותר מידי, קבוצה זה קבוצה, מורל זה מורל, אינטרס משותף. כיף לראות שיש פה באמת עבודה כקבוצה ולא פשוט דרמה זולה.

© צילום מסך מהפרק

ועכשיו מה שכל תכנית מהז'אנר צריכה – משימות. שמענו אמזונס וידענו פחות או יותר למה הם נכנסים – משהו מסוכן שיהיו מעורבות בו חיות, ילידים וטבע, וככה קיבלנו. נחשפנו למשימות סיפתח רגועות שמהן אנחנו יכולים לנחש כי המשימות הבאות יהיו אינטסיביות יותר. אין ספק כי הרבה יותר אינטנסיבי מ"הישרדות". עוד דבר ששונה מ"הישרדות" שאהבנו הוא שיש התקדמות. לקבוצות יש תשע תחנות שבהן הם שוהים ועושים משימות, יש להן מפה ברורה לאורך האמזונס, הכל דינמי ויש יותר מקום למעשים מאשר דיבורים.

עוד דבר שראוי לשבח בתכנית הוא העריכה. עריכה מצויינת שמראה לנו בסדר כרונולוגי, בלי בלבול, את ההתקדמות של כל קבוצה. במיוחד כשמראים לנו במפה וגם בזמן המשימות את ההשוואה בין הקבוצות. עוד לומר בצד האומנותי שהגרפיקה מעולה גם היא ותורמת מאוד לסדר במשחק ולאווירה הכללית. בנוסף, הצופים יכולים לשחק באתר התכנית במשחק שנראה כמו "טמפל ראן", עוד פיצ'ר נחמד לשיווק התכנית, ידעו מה עושים פה.

© צילום מסך מהפרק

האווירה, הרי זה מה שתכל'ס אנחנו רוצים לדעת – האם זה עובר אלינו ומושך אותנו? אז האווירה לגמרי עושה את שלה. אין דרמה מיותרת, אין הגזמות ויש צחוקים במידה הנכונה. אז מה חשבנו כשהסתיים הפרק - במילים פשוטות הסדרה טובה. באנו עם ציפיות שזה חיקוי זול של "הישרדות" שמשתמש בגימיק הסכנה בצורה מוגזמת. מודים, טעינו. למרות שזה ז'אנר שאנחנו מכירים כבר יותר מעשור, יש פה משהו חדשני שבעצם מביא את ההישרדות האמיתית.

לסיכום, לפחות מהפרק הראשון חשבנו שהתכנית מפתיעה, מעניינת ומרעננת. ואנחנו מקווים כי הפרק הזה מהווה בסיס לתכנית שתפרוץ ולא מתעתע בנו. כשכל הסדרות בריאלטי מגיעות לעונות רביעית וחמישית בממוצע – כיף לראות את "המשימה: האמזונס" בתור הריאלטי החדשה על המסך.

נקודה שהצחיקה אותנו: המנחה של התכנית הוא גל אמיתי שמשחק את רועי, מנהל המחנה "עתידים" בגאליס, אותו מחנה שמתחרה במחנה "גאליס", אותו מנהל ארי - גיא זו-ארץ שבמקרה במציאות מנחה את תכנית הריאליטי ההישרודתי המתחרה - "הישרדות".

© צילום מסך מהפרק