הוא רק בן 16 אבל כבר הספיק לשחק בסדרת הסיטקום "סופשלי" בערוץ הילדים לצד שחר חסון, עדי הימלבלוי וזאב רווח. אך הפרסום הוא לא דבר שהוא שואף וללא ספק רוצה לשמור על איזון מסוים.נפגשנו עם מנור חקק וגילינו דברים מאוד מעניינים עליו ועל התשוקה שלו ושמה-משחק.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• מופע הסיום של גאליס: "הקסם לא יפוג לעולם"
• קיץ לוהט: החופשה של ספיר בן רובי ואושרי כהן
• כרמל לוטן פותחת את טור הקיץ שלה / "הקיץ של כרמל"

אי אפשר להתעלם מהשם המיוחד שלך, למה קראו לך מנור?

"קראו לי מנור כי זה בעצם שילוב של השמות של ההורים שלי. לאבא שלי קוראים מנחם ולאימא שלי קוראים לימור אז הם עשו בעצם שילוב בין שני השמות שלהם.זה ה-מ' ו-נ' שתי אותיות ראשונות של מנחם, וה-ו' ו-ר' שתי אותיות אחרונות של לימור הם חיברו יחד ויצא מנור".

מה בעצם קורה עם הדמות שלך ב"סופשלי"?

"סופשלי היא בעצם קומדיה רומנטית מקסימה שקורה בקניון אורנים בקריית אונו. קניון לא כל-כך מוצלח עם הרבה אנשים וכוונות טובות שהמכנה המשותף בין כולם זה שכולם שם קצת חיים בסרט. הדמות שלי, עומר, רוצה להיות חבר של דניאל אבל זה לא כל כך מצליח".

על הסדרה, הוא מציין, אפשר להסתכל עליה מכמה נקודות, "זוהי סדרה על תיקון. הדמות של שחר מתחילה כבן אדם מאוד נרקיסיסט הוא חושב רק על עצמו ויום אחד הוא נכנס לאיזה מקום שבו הוא צריך להיות ולעבוד בקומדי קלאב בסטנדאפ שלו שבעצם הוא פוגש אנשים שהם לא כול כך בליגה שלו. התיקון פה הוא בעצם השילוב בין עומר לשחר שעומר הוא נורא פחדן, לחוץ וחרדתי ושחר נורא ספונטני, כיף, קליל ובדיחות השילוב הזה הוא כל כך הפוך וניגודי וזה לפי דעתי מה שיוצר את הקומדיה הרומנטית הזאת שעומר הוא נורא לפי הספר ושחר בחיים לא קרא ספר".

תפקיד משחק ראשי גדול בסדרה לצד שחר חסון ועדי הימלבלוי, מרגיש שיש חובת הוכחה?

"בהחלט, זה הובהר לי גם הרבה פעמים שאני נכנס למשהו שהוא מאוד תובעני גם מבחינת הימי צילום מהשעות המוקדמות עד השעות המאוחרות ולמחרת להספיק לדעת בעל פה את כל הטקסט שיש לנו יום אחרי ולהיות מוכן לכל סצנה - זו אחריות. בחודש חזרות לא ידעתי אם אני באמת מסוגל לעשות את זה, אני באמת מקווה שמה שיצא, הוא טוב. אבל בהחלט יש חובת הוכחה, לכל דבר - גם לתפקיד משנה וגם לראשי".

וזה זוהר כמו שזה נראה מהצד?

"גם שעושים מייקינגאופים על סרטים וסדרות אז אתה רואה את כולם צוחקים ונהנים ואתה חושב שכולם יושבים ומלקקים דבש עם האצבע לפה, בפועל זה ממש לא ככה זה הרבה יותר פחות זוהר ממה שזה נראה. קמים בשעה מאוד מוקדמת, אני קמתי ב-4:50 כל יום כדי להיות מוכן בזמן כי זה לא מתחת לבית. אני בן אדם שנורא אוהב לשחק, זו האהבה של החיים שלי, אבל היו ימים שהיו לי 18 סצנות וכל אחת מצולמת בערך חמש פעמים זאת הנאה שהיא קשה, זה קושי, אבל אתה נהנה מהקושי".

איך היה לשחק לצד השמות הגדולים?

"בהחלט למדתי. שחר שאנחנו רואים בטלוויזיה,"בכייף" ו"כופיים" וכל הצבעוניות היפה שלו, ואני באמת אוהב אותו ובמציאות הוא אדם שחושב על טובת הסביבה, מה יהיה טוב לסדרה לא מה יהיה טוב לעצמו ולמרות שבסדרה הוא חושב לטובת עצמו במציאות כל הסדרה הוא חשב על איך הסדרה מצולמת יותר טוב, איך האנשים יהיה להם יותר טוב, והוא גם עשה את זה כמו גיבור. היו כמה ימי צילום שהוא הגיע חולה, הוא היה ממש חולה וכל רגע שהוא לא הופיע הוא לא דיבר כדי לשמור על הקול ולצבור אנרגיות לסצנה הבאה, היה לו לא קל אז למדתי הרבה ממנו את הדברים האלה".

"היום זה לא בשמיים היום לא מה שהיה פעם אם עובדים קשה וחולמים על זה חזק. יש לי משפט שאומר שלחלום את החלום זה כבר 50 אחוז מהדרך אז בסופו של דבר זה באמת יכול לקרות".

איך מתכוננים לתפקיד בטלוויזיה?

"יש את ערימת התסריטים של כל 32 הפרקים, כל פרק זה בערך 23 דקות שזה בערך 23 דפים. פתאום הסתכלתי על הערימה ואמרתי 'אוקיי כל זה לפנינו, את כל הארוחה הגדולה הזאת צריך להכין' ואז בבית קוראים את הפרקים הרבה פעמים, כותב לעצמי הערות בצד ליד כל רפליקה: איך אני רוצה לעשות אותה? עם הפנים? עם הגוף? מה אני חושב באותו רגע? מה הסאבטקסט? וממשיכים תוך כדי זה להיפגש עם הבמאי".

-אתה משחק בסופשלי נער שהתאהב בילדה ורוצה להציע לה חברות וזה לא הולך לו. קרה לך מקרה דומה גם במציאות עם מישהי בגילך?

"למי לא קרה? לכולנו זה הרי קרה גם לבנות שהציעו לבנים וזה לא עבד, אף אחת לא תודה בזה בחיים אבל זה קורה. זה ברור שהצעתי וזה לא קרה, ברור שקרה לי מקרה כזה והייתה אכזבה. זה חישל אותי יותר בדבר הזה שנקרא אהבה ולדעתי לא צריך לרוץ לזה כל כך מהר, אבל זה מחשל וזה עוזר להבין לאיזה אופי אני יותר מתחבר". 

הייתה לך פדיחה על הסט?

"רק אחת?" צוחק ומפרט "הייתה סצנה בפרק שהזמן חוזר לאחור, אני לא אגיד מה קורה בפרק הזה, אבל עומר פשוט הולך בשדרה בקניון ופתאום מלצרית מסתובבת אליו עם מגש במתחם אוכל, וכל השוקו נשפך לו על החולצה. בפועל הייתי צריך רק לקבל את השוקו על החולצה. במציאות, מה שגם קרה זה שדפקתי עליו 'חליקה' מטורפת וקיבלתי מכה בעצם הזנב, זה כאב נורא ופשוט לא אמרתי כלום לאף אחד כי הייתי צריך להמשיך את היום צילום, והרבה ממנו היה תלוי בתפקוד שלי, אז לא יכולתי להגיד בפועל זה מאוד מאוד כאב".

איך זה לראות את עצמך על המסך, אתה ביקורתי לעצמך בנוגע למשחק?

"אני חושב שזה לא רע להיות ביקורתי כלפי עצמך בעיקר אם זה בסדרות ראשונות. אני נהנה מהכמה פרקים ראשונים ואז אני מתחיל לראות אותם כדי שאם חלילה יש טעות אני אלמד ממנה להבא, איך לשחק את זה יותר טוב, פה יותר מוגזם - שם פחות. הרבה פעמים שיניתי פסיק אחד במילה וזה פירש את כל המשפט אחרת לגמרי ואמרו לי שזה צריך להיות אחרת לגמרי. אני לומד להבא תוך כדי צפייה בפרקים הגמורים".

איך המשפחה והחברים הגיבו לזה שהתקבלת לסדרה וראו אותך על המסך?

"אמא שלי נורא נורא שמחה היה לה פרץ של התרגשות ואז היה לה פרץ של פחד של מה יקרה לי ללמודים, אבל לא מבחינה חיצונית. יש המון צדדים להתרגשויות והשנה ראיתי את זה על אמא שלי. אני חושב שהיום שהיא באמת הבינה והתגאתה. היה היום שהזמנתי את ההורים שלי לבוא לסט והיא הגיעה לאולפן שלנו והיא קולטת את כל אנשי הצוות, הניצבים והתאורה והיא אמרה 'וואו הוא עושה את זה, הוא באמת באמת עושה את זה' וראיתי בעיניים שלה כמה היא נוצצת וגאה ומי לא רוצה שאמא שלו תהיה גאה בו? זה הדבר הכי כיף בעולם, גם עבורי זה היה רגע מרגש וגם עבורה. החברים עזרו לי להשלים שעות בלימודים וזה הזמן להגיד להם תודה".

אתה לא מפחד שהפרסום קצת ישפיע על האישיות?

"אמנם הפורום שבו זה משודר לא משנה לי, כי הסיפור הוא זה שעניין אותי. אבל הבנתי שזה קורה בפורום של ערוץ הילדים, 'המקום האמיתי'. קרו לי כמה פעמים דברים לא רציניים, אבל הייתה פעם אחת בקניון חולון, באתי לקחת את אחותי מהקניון ואני רואה התקהלות שהופכת להיות אלימה. מסתבר שהגיעו באותו יום דנה פרידר ועודד פז לחתום על יומני ערוץ הילדים ומחלקים אותם בחינם וכולם עלו אחד על השני וזה קצת חרג מגבולות הטעם הטוב.

ילדה אחת הבחינה בי, היא מדפדפת ביומן והיא במקרה הרימה את המבט והיא נראתה כאילו היא ראתה שד והיא רצתה שאני אחתום לה, ואז היא ביקשה סלפי והרמתי את היד להסתכל על המצלמה ובדיוק אנשים הסתובבו וראו מישהו שמצטלם עם יומן של ערוץ הילדים ומרים יומן ממש גבוה כדי לתפוס אותה ואת חברה שלה. הילדים זיהו אותי ונשארתי בקניון קרוב לשעתיים להצטלם ולחתום וזה היה מאוד מוזר. אבל אני יודע מאיפה באתי ואני אשמור על פרופורציות מסוימות".

אז החלום הגדול זה להיות שחקן?

"תראי, בכיתה ד' שיחקתי בהצגה בתפקיד מרכזי ושם הבנתי שזה זה,הקליק נוצר ואני צריך להיות שמה.בסוף כיתה ז' תחילת ח' כבר הבנתי שזה בלתי הפיך כלומר גם אם אני רוצה להיות משהו אחר בחיים - אני לא מסוגל מנטאלית כי אני בתשוקה מטורפת לעשות זאת. זה משהו שנטמע בי ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור וזה גם לא משהו שאני כל כך רוצה. תמיד מצאתי את עצמי משחק ועושה הצגה מכול דבר. עם השנים זה תפס יותר תאוצה עם עוד קמצוץ של מדרגה מקצועית עד שזה הגיע ל'סופשלי'. כשהייתי קטן יותר, ה'טעות' של ההורים שלי הייתה שהם לקחו אותי להרבה הרבה הצגות, בכל מקום שהייתה הצגה והם שמו לב שאני אוהב את זה. רק חיפשתי איפה יש את ההצגה ואת ההופעה וזה תפס תאוצה ומצאתי את עצמי רוצה להיות שם".

בתור שחקן מתחיל, מה היית ממליץ לנערים בכדי להתחיל את עולמם במשחק?

"מי שרוצה להיות שחקן אני ממליץ לו להירשם לסוכנות תמיד לבדוק שאתה נרשם למישהו בעל שם ידוע או מוכר שמייצג אנשים מוכרים עדיף שלא תתקלו חלילה ברמאי.אני מכיר הרבה אנשים שהולכים לאודישנים ומקבלים הרבה "לא" והם שוכחים שגם אני הייתי כזה עד לא מזמן ורוב הזמן אנחנו מקבלים 'לא'.

"הטיפ שלי זה לא לוותר אם אתה באמת רוצה את זה תעבוד על זה קשה, תשקיע. זה לא קלישאות אלו דברים שבאמת נכונים. תלכו להרבה הרבה אודישנים ותשקיעו בכל פעם. נכון, רוב המקרים אתם לא תתקבלו אבל בסופו של דבר מתישהו גם זה אמור לקרות".

ולך יצא לעשות אודישנים ולאחר מכן לצפות בזה בטלוויזיה ולחוות תחושת פספוס?

"בהרגשה שלי היום כל תפקיד שפספסתי לא הייתי צריך לעשות, מבחינתי יש יד מכוונת. אני אדם מאמין ואני חושב שאם זה לא קרה זה לא היה צריך לקרות כמו שאני לא נכנסתי להיות מדריך בבני עקיבא כי ארבעה ימים אחר כך קראו לי לאודישן שני של הסדרה והבנתי שלא הייתי צריך לעשות את זה, הכל קורה לטובה".

מה התכונה שאתה הכי אוהב בעצמך?

"וואו קצת נרקיסיסטי להגיד. אני חושב שזה גם מה שאני אוהב באנשים שהם חייכניים, אני אוהב את זה שאני מחייך הרבה. אתה יכול להיות מאוד מבואס וחיוך אחד יכול להרים לך את כל היום".

ברשתות חברתיות אתה פעיל?

"לא כל כך" מתוודה ומוסיף "חצי קלאץ' באינסטגרם, חצי קלאץ' בפייסבוק".

המעריצות כבר עושות עניין מסלפי איתך לאינסטוש?

"האמת מישהי ביקשה ממני להצטלם איתה והצטלמנו קרוב לחמש פעמים ובכל תמונה היא נתנה לי הערות בימוי. בתמונה ראשונה 'לא אתה מכוער פה', בתמונה שנייה 'לא אתה יצאת פה פוזל'. אבל זה בסדר זה המצב".

מה השאיפות לעתיד?

"קולנוע זה חלום, תיאטרון זה אהבה. אני משתגע לעשות את שניהם כמה שיותר מהר וכמה שיותר הרבה. פסטיגל אני פחות מתחבר, לשיר זה חלום ישן רחוק חצי ויתרתי עליו. בגדול אני מאמין שאני ארצה לגעת בזה מתישהו כחלק ממשחק לא נראה לי כמשהו לפני עצמו, אבל לא סוגר שום אופציה לפני שהיא באה".

 "סופשלי" - ימים א-ד, בשעה 14:35, בערוץ הילדים (לצופי yes)