בן אדם: "אחרי גאליס, אני כותב סדרה חדשה"
בן אדם, מי שפרץ לחיינו לפני ארבע שנים בסדרת הנוער המצליחה "גאליס" מדבר על הסדרה החדשה שהוא כותב, על מועמדות לפרס שחקן השנה בתיאטרון "אורנה פורת" והשנה המדהימה שלו
בן אדם, סיים עכשיו את הופעתו בעונה השביעית והאחרונה של "גאליס" – סדרת הנוער המצליחה שמופיעה על המסך מאז סוף 2011. הוא הספיק גם להשתתף במופע של הסדרה ולשחק גם בתיאטרון ובקולנוע. עכשיו הוא מספר לנו גם על הסדרה אותה כתב עם חברים, על המועמדות לפרס בתיאטרון וגם נותן לנו בני הנוער עצה בתחום המשחק.
עוד במדור הבידור של פרוגי:
- העונה השמינית של גאליס / באינסטגרם
- הקיץ של כרמל: הבילויים המומלצים שלי
- צבא האמת משתלט על חיי בני הנוער
"זה בער בי מגיל קטן. אני זוכר את עצמי בתור ילד עם מלא דמיון ואיזשהו רצון וצורך בימתי ואומנותי", מספר לנו אדם על ההתחלה שלו בתחום "הייתי תמיד שר ומשחק בהצגות של בית ספר ובגיל 14 הלכתי ל'תלמה ילין' שזה תיכון אומנויות ללמוד שם תיאטרון ומשם הדרך הייתה סלולה. למדתי שם תיאטרון זו הייתה תקופה אחת היפות בחיי להיות בסביבה עם כל כך הרבה אומנים מכל מיני תחומים. אחרי הצבא הלכתי ללמוד משחק גם ב'ניסן נתיב'. רכשתי מקצוע והשקעתי המון זמן בלשפר את הטכניקה והמיומנות והבנתי שזה כמו כל מקצוע אחר, צריך להשקיע ולהעמיק אם אני רוצה לעסוק בו כל חיי".
אומנם עשית פרויקטים על המסך, אך אפשר לומר שהעבר שלך יותר עשיר בתיאטרון.
"שיחקתי גם בטלוויזיה וגם עשיתי קולנוע, אבל כן אני במקור בא מתיאטרון - כי זה מה שלמדתי וזה גם הבסיס של המקצוע הזה. בשלוש השנים האחרונות אני משחק בתיאטרון 'אורנה פורת', שיחקתי בהצגות פרינג' ואני גם כותב עם חברים שלמדו איתי כל מיני דברים שקשורים לתיאטרון".
"אני רוצה לשחק משהו מוגזם"
ובמה מביניהם (מסך ותיאטרון) אתה רואה יותר אתגר אישי?
"זה תלוי בתפקיד, תלוי בחומר שאני עושה. יש משהו מאוד מאתגר בתיאטרון כי צריך לייצר כל ערב רגש ואותנטיות וכנות וגם אחרי שעושים את זה מאה פעם. אז מהבחינה הזאת אולי תיאטרון יותר מאתגר".
יש איזה טייפקאסט או תפקיד מסויים שהיה מעניין אותך לשחק?
"בתיאטרון, הטייפקאסט שלי הרבה פעמים הוא מישהו יותר רגיש וטוב לב ובטלוויזיה וקולנוע אני דווקא יותר טייפקאסט של כזה שובב ומניאק, מין 'באד בוי'. אני אוהב את זה כי אני חושב שאנחנו כבני אדם ויש בנו מכלול, זה מה שאני מוצא כל כך מדהים במקצוע הזה, שאני מוציא כל כך הרבה צדדים שקיימים בי במשחק. אבל אם שואלים מה מאתגר אותי אז לשחק קצת תפקידים גדולים מהחיים כמו שעושה ג'וני דפ בהרבה סרטים שלו או מה שעשה ליאונרדו די קפריו ב'זאב מוול סטריט' או לשחק את הג'וקר ב'באטמן', מישהו שהוא קיצוני באופיו, משהו שהוא דווקא מוגזם, אקצנטרי, זה מאוד מושך אותי".
"יש לי חלום להיות רוקסטאר"
גאליס הגיעה לסופה, ואי אפשר להתעלם מההיסטריה שהיא הביאה איתה, איזה מקום אתה מייחס לה בחיים שלך?
"מקום חיובי ומשמעותי. בגאליס הייתה פריצה מבחינת הכרה ציבורית ומבחינת האהבה של זרים וגם המון ניסיון מול מצלמה ועשיית טלוויזיה. אני מייחס לה מקום מאוד חיובי ומאוד פורץ דרך וקצת אפילו משנה חיים מהבחינה הזאתי, כי אני חושב שזה עשה שינוי בחיים של כולנו הסדרה הזאת".
במסגרת הסדרה השתתפת גם במופע "גאליס סוף". איך הייתה החוויה?
"פתאום החוויה של לעמוד מול שניים עשר אלף אנשים שמקיפים אותך מכל כיוון ב-360 מעלות וכל כך הרבה אהבה מהקהל, זו תחושה שלא הכרתי. הרגשתי כמו רוקסטאר שעומד והאנדרנלין החוויה הזאת היו פשוט משהו יוצא דופן וקצת רוחני באיזשהו אופן, זה מדהים. אם יש לי חלום נסתר חוץ מלהיות שחקן, זה להיות רוקסטאר כמו מיק ג'אגר או הביטלס וזה היה הכי קרוב לתחושה הזאת, זה היה פשוט מדהים. הרגשתי אהבה מסביב מכל כך הרבה קהל זו פשוט אופוריה. כולנו באמת חברים טובים ואוהבים אחד את השני, להיות ביחד ברגע הזה. היה איזה חיבוק של כולנו שם ברגע האחרון, אחרי שהמופע האחרון נגמר. ממש עמדנו והתחבקנו אחד עם השני כאילו לא יושבים מסביבנו שניים עשר אלף איש, זו באמת הייתה תחושה שאני לא אשכח בחיים שלי".
אם כבר דיברנו על "גאליס", איך נראת בעיניך סדרת הנוער האולטימטיבית?
"ב'גאליס' מה שאני חושב שמאוד עבד זה השילוב בין סיפור מציאותי על מערכות יחסים וחברויות בקיץ שזו תקופה שכולם אוהבים לבין הסיפור של הפנטזיה. בעיני כשיש עלילה מרכזית צריכה להיות עלילה משנית שמגבה אותה ונותנת לה יותר עומק. מבחינת אורך אני חושב ש - 25 דקות לפרק זה מעולה ומספר דמויות זה משתנה לפי הסיפור והעלילה. אני חושב שהנוסחה שדוד ועידו - הכותבים הבאמת נהדרים של 'גאליס' השתמשו בה הייתה מאוד מוצלחת. השילוב בין המציאות לפנטזיה זה באמת דבר נהדר."
משחק כבר מספר שנים בתיאטרון "אורנה פורת" ועכשיו אתה מועמד לפרס 'שחקן השנה' בתיאטרון.
"נכון, לתפקיד שאני עושה ב'אורנה פורת' בהצגה שנקראת 'אפקט הפרפר'. אני משחק שם את יהלי, שזה התפקיד הראשי בהצגה נהדרת. בסוף החודש אנחנו נעלה את ההצגה בבימה ואחרי זה יהיה טקס פרסים ואני מקווה שאני אזכה בפרס על התפקיד הזה. הוא היה תפקיד מאוד משמעותי בשבילי ובשביל כל הקהל שראה אותו. יש שם מסר מאוד חשוב בהצגה של להמשיך שרשרת של מעשים טובים. ההצגה גם מבוססת על הסרט 'אפקט הפרפר' עם אשטון קוצ'ר שהיה להיט בקולנוע. התפקיד הזה היה מאוד מעניין ומעורר השראה, גם לכל מי שראה אותו. נעים לקבל פרס על עבודה שאתה עושה. יש קאסט נהדר והמסר חשוב ואני באמת מזמין את הקוראים לראות תיאטרון קודם כל ואת ההצגה הזאת בפרט, היא באמת מאוד טובה ואני מאוד אוהב אותה".
"אני כותב סדרה ומקווה שתראו אותה בקרוב על המסך"
עוד תחום שנגעת בו וגם הזכרת קודם הוא כתיבה
"כן, אני כתבתי הרבה דברים, אני כותב גם שירה וגם מחזות קצרים. בשנה וחצי האחרונות אני כותב יחד עם שלושה חברים טובים סדרה שאנחנו מייעדים אותה לטלוויזיה ואנחנו בשלבים מתקדמים. יש כבר התנהלויות מול כל מיני חברות הפקה. אני מקווה מאוד שתראו את זה על המסך בהקדם האפשרי".
יש משהו שאתה יכול לספר על הסדרה שלכם?
"כרגע זה עוד קצת סודי. אני יכול לספר שזה קשור לאורח חיים התל אביבי, הצעיר, המעבר בין רווקים תל אביבים צעירים שהם עדיין קצת ילדים ברוחם לבוגרים והמציאות שגורמת לך להתבגר. היא מתארת חווית חיים של אנשים שבאו משאר הארץ לתל אביב, אנשים שגדלו בתל אביב והיא מאוד מצחיקה ומרגשת ומעניינת".
מה בעצם ההשראה לסדרה?
"אורח החיים שלנו, חוויות שחווינו. זה התחיל בכלל מתקופה שגרנו בדירה בתל אביב וזה משהו שמאוד מפורסם פה וקורה – החיפושי דירות ושותפים. הייתה תקופה שכל פעם החלפנו שותפה והתחלנו לצלם איזו סדרת אינטרנט במקור שנקראת "דירה להשכיר" וראינו שיש לנו משהו שאנחנו יכולים להפוך לגדול יותר מזה וזאת הסיבה שהתחלנו לכתוב את זה. פשוט חוויות מהחיים וכל מיני סיטואציות מצחיקות, עצובות ומרגשות שקרו לנו".
"החבורה שלנו בסדרה היא משהו ייחודי. כולם אומנים, חלק מוזיקאים, חלק שחקנים וחלק קולנוענים. לנו באופן אישי זה מזכיר את 'חבורת לול' שעשתה את 'שבלול'. יש משהו באורח חיים שלנו ובקבוצה שלנו שהוא מאוד ייחודי - אמנים שיוצרים וחיים ביחד ונראה לי שלהביא את זה לקהל יהיה מאוד מעניין. יש משהו באורח חיים שלנו שנראה לי יכול להיות מאוד מעניין באופן קומי ודרמטי ויש הרבה סיפורים שחווינו שהרבה אנשים יוכלו להתחבר אליהם ולצחוק ולהנות מהם".
מה בעצם הוביל אותך גם לתחום הכתיבה?
"אני חושב שבגלל שבגיל קטן קראתי המון ספרים והמון מחזות ושירה וגיליתי שיש לי את היכולת ואת התשוקה לזה, אז זה עוד דבר שאני מאוד אוהב לעשות. זו עוד דרך להביא את עצמי, עוד דרך ליצור, אז אני אוהב גם את זה. אני גם מנגן ועושה עוד כל מיני דברים בתוך האומנות. כשאתה אמן ויש לך את הצורך הזה לבטא את עצמך בכל מיני דרכים יצירתיות אז איפה שאתה יכול ויש לך את הכישרון והיכולת אתה רוצה לעשות את זה".
עכשיו כשיש לך סדרה משלך ואתה הופך להיות אחד הבוסים שמחליטים בין השאר על ליהוק, יש מצב שנראה כמה שחקנים מ"גאליס"?
"יכול מאוד להיות. אני מאוד אוהב את תובל ונווה ושני הדניאלים ואליאנה ושירן ומור ואנחנו חברים מאוד טובים ואני מאוד מעריך אותם כשחקנים וכאנשי מקצוע. אם יהיה משהו שמתאים וכמה שזה יהיה תלוי גם בי אני אשמח לשתף פעולה איתם, כמובן".
ולסיום, איך היית ממליץ לבני נוער להתחיל במשחק ותסריטאות ובשאר התחומים הקשורים?
"קודם כל, חשוב לי שידעו שמה שהם רואים, כביכול הטלוויזיה והמצלמות זה באמת קצה הקרחון. זה מקצוע מאוד קשה שדורש הרבה כוח פנימי והרבה עבודה והשקעה והוא מאוד מאוד לא קל. הייתי ממליץ רק למי שזה בוער בו מאוד ומרגיש שהוא לא יכול להתעסק בשום דבר אחר ללכת לזה כי זה מקצוע מאוד לא פשוט. ולמי שכן מחליט להתעסק בזה הייתי ממליץ ללכת לסדנה או חוג של משחק מול מצלמה או תיאטרון ולהתחיל לקרוא מחזות ולראות הצגות ולאט לאט להבין במה כרוך הדבר".
|
|