בא לשכונה בחור חדש. הכירו את השחקן החדש העולה בסביבה, דקר אלבז, או איך שהוא מעדיף - דקר, 'צ'אקי' אלבז (כינוי שהדביקה לו אחותו בילדות ותפס עד היום), השם אולי (עדיין) לא יישמע לכם מוכר אבל את הפרצוף שלו בטח כבר זהיתם מכמה תפקידים קטנים כמו ב"נויורק", "עומרי גורדון" ואפילו במתיחה הבלתי נשכחת על טל מוסרי בתכנית "נוקאאוט" של עופר שכטר. כעת אלבז מגיע למסך בפעם הראשונה כשהוא עצמו בפרונט במיני סדרה חדשה לנוער המציבה לעצמה יעדים חשובים רבים בדיוק כמו אלבז עצמו.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• הדרישות של בריטני ספירס נחשפות
• האירועים השווים בלילה הלבן בתל אביב
• מילים מהסדרות שנכנסו ללקסיקון שלנו

אלבז, בן ה-23, הוא מאותם אנשים שחיים את הבמה ואת עולם המשחק מגיל מאוד צעיר, כבר כשהיה תלמיד למד בבית הספר למשחק "יצירתי" באשדוד והשתלב בהפקות שונות כשביניהם גם סרט לצד משה איבגי ותפקיד בסדרת הפשע "נויורק". אך בכל פעם שנדמה שמגיעה הפריצה הגדולה, משהו ביקום עוד אומר לו "לחכות, יגיע הזמן הגדול שלך".

אך אלבז לא נותר מאחור, הוא ממשיך להבחן לתפקידים נחשקים שימלאו לו את המשבצת הזאת שהוא כל כך אוהב - המשחק. מה שגם עבד לו. בשנה האחרונה הוא לוהק בתפקיד ראשי למיני סדרת דרמת נוער חדשה של החינוכית, הפעם בפרונט כשהוא בתפקיד הראשי. בואו נודה, סדרה בחינוכית היא עדיין לא ההיסטריה שתביא איתה את "צבא המעריצים" (ובמקרה הזה גם המעריצות) שילוו את דקר עוד הרבה שנים קדימה. אך נדמה שמשהו בגישה של אלבז השתנה והוא לגמרי מבין שזה הרגע שלו שיזמן לו את כל הטוב שיבוא מכאן והלאה.

למיני סדרה בכיכובו קוראים "מתויגים", ובדיוק כמו השם שלה, בהחלט יש לה קשר לתיוג שעובר לכם בראש. הסדרה היא נעשתה כחלק מפרויקט של המשרד לבטחון פנים ובמסגרת הפעילות "עיר ללא אלימות" שרצה כבר שנים ברחבי הארץ. הפעם בסדרה העלילתית, יעקבו אחר חמישה בני נוער (וביניהם גם השחקן דוד שאול מ"שכונה") בחמישה פרקים שיעסקו בשיימינג, אלימות וכל הסיטואציות הבעייתיות אצל הנוער כל הסדרה ברובה מתנהלת ברשת האינטרנטית, במקומות שהגבולות לא ברורים וקורים דברים שיוצאים משליטה. "שחקנו תלמידים בכיתה י"ב, והיו רגעים שזה באמת החזיר אחורה" סיפר לנו אלבז על התפקיד, "הסדרה עוסקת בין היתר בשפיטה על פי מראה, רושם ראשוני או אפילו דרך הרשת. מה שנקרא 'תיוג' אנשים על פי משהו מסויים, וזה כל כך כואב ולא נכון לעשות את זה".

הייתה סצנה בסדרה שכאבה לך במיוחד?

"האמת שצלמנו איזה משהו עם אחת השחקניות, והדמות שלי הייתה אמורה להשאר איתה בדירה לבד כשאין אף אחד ולתכנן לצלם אותה בלי כתפייה, להשכב לידה ולהפיץ לכל שאר החברים. פתאום מצאתי את עצמי חושב על זה שזו סיטואציה שאשכרה קורית במציאות ואכלתי על זה כאפה. כאילו, למה צעירים עושים דברים כאלו?"

עברת או היית עד לסיטואציה דומה כשאתה היית בן נוער?

"לא זכור לי משהו ספציפי אבל בטוח שמעתי על כמה סיטואציות כאלו ואחרות מחברים והסביבה שלי כנוער. אך בעיקר סצנות שהתרחשו בבית ספר היו טיפה יותר מוכרות לי מהחוויה האישית שלי".

יצא לך לעבור איזה סוג של 'תיוג' ושפיטה של אנשים?

"תשמע, בתקופת בית הספר הייתי לרוב ה'שקט', זה שלוקח טיפה יותר זמן להפתח ולהראות משהו בסיטואציות חדשות עם אנשים חדשים. אז זה יצר שני סיטואציות שהובילו לשני עולמות של תיוג. האחת היא כמו בסדרה - נוצרה מחשבה ממראה ראשוני שאני כאילו מלך הכיתה זה שעושה גם צרות ומה שבא לו, והשנייה היא באמת 'המוזר שלא כזה כדאי לשלב' וזה כואב שאם לא מכירים אז מדביקים עליך משהו שלא תמיד יש לך הזדמנות גם לתקן את זה, למרות שלא אתה זה שאשם ב"תיוג" הזה בכלל".

גם בתחום המשחק יש סוג של תיוג (טייפקאסט).
"במשחק הכי הרבה יש תיוגים, במיוחד פה בארץ! נדיר שתראה שחקן שהוא לא בטייפקאסט עושה דמות שונה ממנו בגלל כישוריי המשחק שלו. ובמיוחד בתחילת הדרך - איך שאתה נראה, האנרגיה שבה אתה מסתובב בעולם, ככה ילהקו אותה ותו לא".

"אין לי איזה סיפור הצלחה מטורף והיסטרי, אני עובד קשה כדי להשיג את מה שאני רוצה בתחום. היו לי כל כך הרבה רגעים של 'כמעט', ליהוקים שעוד שנייה זה קרה ומשהו התפקשש. שחקנים אחרים היו יכולים ליפול מזה ולהשבר, אבל אני לא כזה, אני ממשיך בכל הכוח ובשנים האחרונות אני בהרבה יותר מקבל את עצמי ואת הדרך שלי, כל דבר מוביל לדבר אחר, הכל לטובה והכל זה הזדמנויות ומזל בתחום הזה. לאחרונה אפילו פתחתי סטודיו ללימודי משחק לבני נוער ביחד עם השותף שלי ג'רמי פינטו - אני באמת מאמין בזה ובבני נוער שרוצים להגשים את החלומות שלהם".

"מתויגים" משודרת ביוטיוב "החינוכית" ותשודר בטלוויזיה: ערוץ 2 החל מה-2.7 בשעה 13:40 ובערוץ 23 בשעה 19:40.