שגיא ברייטנר: "אני לא מפחד שיום אחד זה ייגמר"
הוא אחד מכוכבי הרשת הגדולים שידענו בגזרה המקומית, אך שגיא ברייטנר מזמן הצליח לפרוץ מעבר לרשת ולקצור תפקידים נחשקים, פסטיגל ומקום ב"הכל הולך 2" (שבת,"רשת"). בראיון מיוחד הוא מספר כי בכלל לא כיוון לשם ושדווקא המעבר מהרשת לטלוויזיה הייתה יותר מלחיצה מהויראליות
כבר שלוש שנים מאז ששגיא ברייטנר, שרק השבוע חגג 24, פרץ ושבר את הרשת עם סרטוני ביטבוקס ויראליים. משם אי אפשר היה לעצור את התקדמות המהירה בקריירה שלו שהובילה אותו ל"גאליס", הנחיה ב"יס קידז", ריאליטי, קמפיינים נחשקים ומרוויחים, מופע בימתי, ליהוק מבטיח בפסטיגל הקרוב ("סטורי של פסטיגל" - נ.ב) וכעת גם לוהק לרשימה המרשימה בעונה השנייה של "הכל הולך" ב"רשת" (שבת הקרובה, 21:00, "רשת"). במקביל לכל ההישגים האלו, הבחור הצעיר מלא בעבודה עצמית קשה על בטחון ושינוי ובמקביל ממשיך לעבוד בקריירה הייטקיסטית.
עוד בערוץ הבידור של פרוגי:
- תמונות ראשונות: הדייט של שי מיקה וניב קירל בהופעה של נועה
- מפתיע לצד צפוי: כל מה שקרה בטקס נבחרי ערוץ הילדים
- אם לא הייתי: הסלבס שפנטזו על קריירה אחרת
רק בשנה האחרונה הספקת כל כך הרבה פרויקטים גדולים ואת השנה החדשה אתה גם פותח ככה, איך עומדים בקצב?
"היעדים שהצבתי לעצמי עד עכשיו לאו דווקא מתעסקים בעולם הבידור, יש לי סטארט אפ של חברה לפיתוח אתרים ואפליקציות. אני ארצה שב-2018 אני אוכל להשקיע את הזמן שלי יותר בתחום הזה, אבל בסך הכל אני מנסה למצוא דברים שאני אוהב, ההזדמנויות מגיעות, אני מנסה לעשות דברים מהלב, ואני עושה דברים שאני מאמין בהם ואם זה עובד זה עובד ואם זה לא אז לא. אני מציב לעצמי מטרות חדשות כל פעם, נותן מעצמי הרבה ומשתדל לעמוד בקצב".
ברייטנר לא האמין שזה יקרה לו ואף מתוודה שזה לא היה מהלך מתוכנן, "כל התהליך הזה התחיל לפני שלוש שנים מסרטונים ויראלים בפייסבוק ופתאום זה התפרץ וגדל וגדל. הכדור שלג הזה הלך והתעצם ובאמת הגעתי היום לפסגות שלא חלמתי שאני אגיע אליהן, זה מרגש והכל בזכות הקהל המדהים הזה".
את תחילת דרכו ברשת שגיא לא עשה לבבד אלא כאמור בסרטוני ביטבוקס כשלצידו חיילת בשם קורל, "אני לא בקשר עם קורל היום, לא משהו רע, סתם לא יצא מאז שהשתחררתי. אבל היא תמיד פרגנה לאורך כל הדרך. אם אני לא טועה היא בדיוק חזרה מטיול אחרי צבא".
אתה אחד מכוכבי הרשת שהפכו בגדול את הסרטון הויראלי שלהם למקצוע רציני, כזה שלפעמים אנשי מקצוע עובדים עליו שנים. פחדת או חששת מתגובות על זה שאתה באת מהרשת?
"זה עולם תוכן מאוד מאוד שונה. האמת שאני פחדתי. אני כבר לא אחראי למה יוצא ומה משודר, ופתאום יש אנשים שאת עובדת איתם. אבל ההבדל הוא שכשאתה צומח מהרשת אתה צומח כי הקהל בוחר שתצמח. זה לא איזושהיא מלהקת שאומרת כן או לא ויכול להיות שהקהל יאהב ויכול להיות שלא. צמחתי כי הקהל אהב אותי ורצה שאני אצלם ולכן הוא עשה את הלייק, את התגובה או את ה'שייר'. הוא זה שקידם אותי והוא זה שהביא אותי מההתחלה, אז ידעתי שיהיה לי את הקהל שלי, וזה היה פחד שעבר".
יש לך הרבה תחומי עניין.
"אני מאוד מאוד בן אדם שאוהב להתנסות. אני בן אדם שאוהב לגוון, לפרוץ את הגבולות. אני מאוד מאוד לומד על עצמי ולא אומר לא לפרוייקטים חדשים ומעניינים. גם אם אני טועה אני לומד מזה".
יש פחד שכמו הקלישאה על טרנדים ברשת גם אצלך זה כוכבות של אינסטנט? או למשל פחד שזה ייגמר בבום?
"כמו שאמרתי, זה מעולם לא היה החלום שלי, מעולם לא כיוונתי לשם. אני בן אדם של הייטק שיש לו את העולם הזה ושם יש לי את הביטחון שלי. אבל אני לא מפחד. יכול להיות שזה מתישהו יחלוף, וזה בסדר, כל דבר בסופו של דבר נגמר, צריך לדעת לשלוט בזה ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. כל איש עסקים טוב תמיד מפזר את תחום העניין שלו ואת תחומי ההשקעה שלו ולכן אני לא מפחד מזה בכלל. אני נותן את כל כולי אם זה מתישהו יפסיק לעניין אני אדע מה לעשות, אני עושה המון המון דברים ואני נהנה מהם. אני אפילו חושב שאולי מתישהו אני כבר ארצה להמשיך במחשבים לפני שהקהל ירצה להפסיק, יכול להיות שההפסקה תבוא ממני בכלל. בינתיים אני נהנה מזה וזה עושה לי טוב, אם לא הייתי פורץ ברשת אני חושב שבכלל הייתי הולך להייטק".
בימים אלו אתה מצלם את ״הכל הולך 2״ לצד כוכבי ענק רבים ומוערכים. איך זה להשתלב שם ביניהם?
"אני חושב, ואגיד את זה בלב שלם, שזה הפרוייקט שהכי נהנתי לעבוד איתו עד היום. אני עובד שם עם קומיקאים ושחקנים מוכשרים כל אחד בצורה בלתי ניתנת לתיאור וכל הזדמנות שיש לי לומד מהם הכל. הם פשוט בית ספר אחד גדול".
ברייטנר ישתלב בתכנית לצד אילן רוזנפלד, דנה פרידר, יובל סגל, טלי אורן, נעמי לבוב ונוספים, שמות גדולים שצברו שנים רבות בעולם הבידור ורובם אף למד משחק באופן מסודר - עובדה שגורמת לברייטנר להתרגש יותר, "גם לא למדתי משחק וגם אני הצעיר ביותר בקאסט. אבל בכל זאת, זה מדהים אותי בכלל שהגעתי לעבוד עם אנשים כאלה בשלב הזה. זו באמת אהבה גדול, כבוד וכיף גדול. אני פשוט נהנה".
ואיך הולך שם?
"את האמת? מושלם. אני פשוט עושה שטויות על במה, צחוקים, משחק, וזה בדיוק אני. אני בן אדם שהוא שטותניק ברמות על ושם אני עושה את מה שאני הכי אוהב לעשות שזה שטויות וצחוקים, ועוד עושה את זה עם אנשים שאני אוהב באווירה כל כך מפרגנת וזו אשכרה עבודה. זה פשוט חלום שמתגשם".
אך ברייטנר לא מרגיש מחוייבות להוכיח לאחרים או לאנשים שעלולים לצקצק בבחירה בו לקאסט, אלא לעצמו בלבד וכדי לנצל את החוויה ללמידה, בנוסף לכל הכיף ואף הוא עבר וצלח את האודישן לעומת כוכבי ילדים ונוער נוספים שדווקא לא. "יש לי מחוייבות לעצמי לא כלפיי אנשים אחרים. בסופו של דבר באתי גם ללמוד מזה המון. אני בא לעשות את מה שאני אוהב. עברתי אודישנים לזה, היו לנו סדנאות, התמודדו באודישנים האלה אנשים מאוד מאוד מוכשרים ושמות גדולים מאוד בעולם הילדים. אני חושב שאם אני נכנסתי לזה הבמאים והצוות אמרו אני יכול להתאים לזה".
איך הגבת שבחרו בך לתכנית?
"הייתי בהתלהבות שיא. קיבלתי את הטלפון מהסוכנת שלי וחברים היו אצלי בבית וצרחתי מהתרגשות. הלכנו לחגוג את זה מרוב ששמחתי".
במקביל לכל העשייה במגוון תחומים בבידור, הטייטל או אפיו שם המשפחה השני, ה״ביטבוקס״ עדיין מלווה אותך, היית רוצה להשתחרר מזה או שזה משהו שאתה שלם איתו? כי בכל זאת, יש בך הרבה מעבר לזה.
"תראי יצאתי מהביטבוקס, ככה התחלתי וזה חלק ממני, חלק בלתי נפרד, אין לי בעיה עם זה, זה לא מפריע לי".
והנה גם עכשיו לוהקת לפסטיגל וגם שם משחקים על הקטע של הביטבוקס.
"בסרט אני באמת רק בביטבוקס, בפסטיגל יהיו לי גם קטעים שאני מדבר. השילוב הזה נחמד מאוד כי בסופו של דבר צריך להעביר את המסר בעזרת קולות ובעזרת תנועות גוף שזה יותר קשה מאשר בעזרת הדיבור. הבמאי של הפסטיגל זה חנוך רוזן, מלך הפנטומימה ומלך הסאבטקסט, וברגע שאני צריך להעביר את כל המסרים שלי בלי דיבור זה אתגר מאוד מאוד גדול מבחינה משחקית, ואם חנוך רוזן הוא הבמאי אני יכול ללמוד ממנו את הכל בצורה מיוחדת וזה מדהים".
כדור השלג שהתחיל עם הביטבוקס אי שם ברשת אכן הוביל אותו לפסטיגל, כבר בניצלי הויראליות שלו, החברים הקרובים של ברייטנר חזו את העתיד המתוכנן, "כשהתחלתי את כל הדבר הזה לפני שנתיים ומשהו, חברים שלי אמרו לי נו: 'בסוף תהיה בגאליס', והייתי ב'גאליס'. ואחרי שהייתי שם הם אמרו לי 'יואו אשכרה גאליס, בסוף תהיה בפסטיגל' ועכשיו אני בפסטיגל. מצחיק ברמות".
בוא נדבר קצת על הישרדות. תכנית בלי אוכל, תנאים בסייסים וגם זה לא, הרבה אמוציות ורגשות מתפרצים לא פחדת שזה יצור פגיעה בקהל שלך שיראה אותך פתאום בצורה אחרת?
"לא. אם עשיתי טעיות זה בסדר לטעות, זה בסדר לבוא ולהשתפר מזה. כמו כן, חשפתי עוד צדדים שלי - לא תמיד הכל חיובי וטוב, גם יש דברים שליליים. ובכל זאת, אני מרגיש שיצאתי מ'הישרדות' מאוד חיובי, מרגיש שהראתי את עצמי בצורה טובה. זו הייתה חוויה מאוד מלמדת בתוך העולם הזה, זה גם חשף אותי לעוד קהל. אני לא חושב שזה נכון לפעול לפי מה יגידו מהקהל. זה לא מה שצריך להניע אותי. חשבתי על החוויות שאני רוצה לעבור על מה שאני רוצה לחוות".
הרבה ילדים לוקחים ממך דוגמה כל הזמן. זה משהו שמשפיע עלייך בזמן שאתה על המסך?
"אני זה אני. משתדל להיות ככה כל הזמן גם שאני שם. מעמידים אותך במצבים שהם מאוד מאוד קשים. צריך לבחור בין מה יותר נכון. אני את המסר שאני מעביר ואת הערכים שאני מאמין בהם אני משתדל לתת כל הזמן אני משתדל להוות דוגמא אישית בחיים שלי כל הזמן לא רק כשאני מצטלם. גם אם אני עושה שם דברים שאני לא מרוצה מהם זה בסדר. אני לא רוצה להראות לקהל שלי דמות מושלמת. מודדים בין אדם באיך הוא קם לא באיך הוא נופל".
נותרו משקעי העבר מהאי או שהכל, כולל האקסית נותרו מאחור?
"מבחינתי הכל עבר".
אם כבר הזכרנו מסרים לקהל היעד, ההישרדות האמיתית שלך הייתה דווקא כשהיית בעצמך נער. לא הכל היה מושלם, ואתה לא טורח להסתיר את זה ואפילו לדבר על זה הרבה באינסטגרם ובפלטפורמות השונות. למה זה כל כך חשוב לך?
"אני מרגיש שאם אני בעולם הילדים והנוער יש לי אחריות, יש לי איזו שליחות. מספיק שבן אדם אחד מושפע מזה ואני נותן לו עזרה וגורם לי להבין דברים אני עשיתי את שלי. אני באמת חושב שאם יש לי כבר במה, אז למה לא לנצל אותה לעשות טוב? חוץ מזה, זה גם עוזר לי. ככל שאני מדבר על זה יותר אני פותח מעצמי, אני נפתח לזה וזה הופך להיות כלי התמודדות עצמי. בסופו של יום זה מדהים, זה עוזר לאחר ועוזר גם לי".
משהו מהילד השמן, הקצת פחות אהוב ומקובל עדיין נשאר אי שם אצל שגיא, גם מקום המפלט של המחשב והגיימינג: "זה חלק ממני. אני עדיין אוהב לשחק במחשב ולשמוע מוזיקה בחדר מרגיע אותי. עדיין יש לי קשיים עם אוכל שאני מתמודד איתם יום יום, וגם לי יש לפעמים נפילות של ביטחון הזה ולכולם יש את זה. התהליך הזה הוא תהליך שלא נגמר הוא תהליך יום יומי שאת ממשיכה להתפתח וללמוד על עצמך כל הזמן. זה היופי".
יש גם יוזמה חדשה איתך בבתי ספר
״אני מעביר הרצאות בכל הארץ על הסיפור שלי, המסקנות, הביטחון עצמי ועוד. לאחרונה פנתה אלי טובה בן ארי, המפקחת הארצית לזכויות הילד כדי שנעשה משהו ביחד. סיכמנו שביום זכויות הילד הבינלאומי אעביר הרצאה ארצית לעשרות בתי ספר דרך שידור לייב מהאולפן של משרד החינוך ישירות לכיתות. פרטים נוספים בקרוב דרך בתי הספר!״