עמית הכטר: "החברים הגיבו נורמלי יותר מהמורים"
רק בן 16 וכבר הספיק לשחק בסרט קולנועי, ובסיטקום "בית הכלבים" לצד נאיה פדרמן ועדי ביטי, איך המורים מגיבים על תפקיד בטלוויזיה? ראיון בכורה עם הכוכב החדש בסביבה
עמית הכטר, בן ה-16 הוא אחד מהשמות העולים בעולם המשחק וכוכב נוער שעוד נשמע עליו המון. הוא נער מלא בהומור, לומד מכיתה י"א במגמת תאטרון, מדריך בצופים, ועם המון מוטיבציה ורצון להוכיח את עצמו ולהצליח בתחום. מאחוריו כבר תפקיד בסרט הקולנוע "מדינת הגמדים", ובימים אלו הוא מככב על המסך בעונה השנייה בסיטקום של ערוץ ניקולודיאון ו-yes, לצד בנות גילו, כוכבות הנוער נאיה פדרמן ועדי ביטי, ולצד שחקנים מבוגרים יותר ובעלי שמות גדולים בתחום כמו גאלה קוגן ואבי גרייניק. רגע לפני שהוא הופך לשם הכי חם בשטח, תפסנו אותו לריאיון בכורה שיגרום לכם לדעת עליו הכל כבר עכשיו!
עוד בערוץ הבידור של פרוגי:
- אינסטוש: הצביעו לתמונות הסלבס שעשו את 2017
- פרסום ראשון: עומר חזן וקים אזולאי לוהקו לסדרת נוער
- רכילות בקטנה: בלה חדיד נגד הכרת ירושלים כבירת ישראל
קריירה ופרסום
"תמיד רציתי להיות שחקן", פותח הכטר ואומר את הקלישאה של כל שחקן, אך נדמה שאצלו זה לגמרי כך, ומצביע על גיל ארבע כגיל שהבין זאת. "תמיד בכל הארוחות", מספר, "אני הייתי זה שקמתי ועשיתי שטויות. כמה שנים העברתי את זה ככה, ובכל ארוחת ערב הייתי עושה שטות אחרת". כשהיה בכיתה ז', שיחק הנער בסרט "מדינת הגמדים", וזה היה הרגע בו הבין כי "משהו פה מתחיל". "הגיע הסרט בכיכובי, והסיטקום 'בית הכלבים' וזה נהיה אמיתי."
הוא מספר על ההבדלים שכבר הספיק לספוג בקריירה הצעירה שלו, בין צילומי סרט לבין צילומי סיטקום, ומספר כי "סרט זה חודש של עבודה על עלילה אחת, שיודעים מה הסדר הכרונולוגי, אך בסטקום עובדים כל פעם על סיפור אחר, ככה שיש יותר גיוון ושוני בין כל יום צילום". אך כבר גילו הצעיר יודע השחקן להצביע על היתרונות והחסרונות בשני סגנונות אלו: "בסרט אתה יותר מאורגן ויודע מה היה, אבל דווקא בסטקום אתה יכול לשנות דברים יותר מקולנוע, יש גיוון בימים ולעיתים יש אורחים שונים", ומסכם ואומר כי "בשניהם אני מאוד נהנה." בעתיד שואף לשלב בין עולם הטלוויזיה לתאטרון: "בטלוויזיה יש משהו שאני אוהב שזה יותר הגיוון, ותאטרון זה עולם אחר לגמרי, זה לראות את הקהל ולראות את התגובות. הבדל של שמיים וארץ".
איך אתה משלב בין קריירת המשחק ללימודים?
"בצילומים לעונה הראשונה היו ימים שהגעתי לסט עם שיעורי הבית והחומר למבנים, והייתי לומד עם נאיה או עם המפיקה עשינו שמח עם החומר ה'נורא נורא מעניין'", צוחק. זה הכי שילוב שהיה לי בחיים."
עמית מספר כי הופתע מהתגובות שבאו לאחר עליית בית הכלבים לשידור: "לחברים שלי הייתה הייתה דווקא תגובה נורמלית יחסית למורים שלי. אחת מהמורות שלי אמרה לי: 'אחיינית שלי רואה בית הכלבים, אתה יכול לעשות לה סרטון קצר?' אני לא יכול להגיד לא למורים שלי, אני רוצה לעבור את בית ספר", צוחק. "אז פה ושם אני עושה סרטונים לילדים ולאחיינים של המורות שלי. למורים לא באמת אכפת. יש שיעורים שפתאום באמצע השיעור הם מגלים את זה", ומספר על מקרה שהתרחש לפני כשבועיים: "במהלך השיעור אחת המורות שאלה אותי 'למה אתה הולך להשקה (של בית הכלבים-נ"ט), זאת לא תכנית ליותר צעירים?' ואז עניתי לה שכן, אבל אני משחק שם. היא הייתה איזה 10 שניות בשוק, לא הבינה." התגובות מגיעות אליו לא רק מרחבי בית הספר, אלא גם פוגשות אותו בחיי היומיום: "לפעמים ניגשים אליי ברחוב, מבקשים תמונה או חתימה. זה מצחיק, וכיף. מוסיף עוד משהו ליום."
מהו החלום הכי גדול שלך?
"להופיע בטלוויזיה ועל הבמה, כמה שיותר. אני באמת נהנה מזה, זה מאוד כיף לי. אני אוהב לעמוד מול קהל, ואת חווית הצילום".
אתה עוד נער. יש לך תוכנית חלופית אם לא תעסוק בתחום המשחק בעתיד?
"זה יהיה חייב להיות קשור לתחום המשחק. אני לא בן אדם שיכול לשבת במקום ולהקליד במחשב. זה צריך להיות מקצוע שאני אוכל לזוז ולהיות בו חופשי, ולא להיכנס כל יום למשרד ולעשות שם משהו. גם עכשיו בבית הספר זה קשה לי לשבת, כל השיעור הרגל שלי קופצת לא משנה מה."
"אני חושב שאם לא אהיה שחקן אז אהיה במאי. הבמאי שלנו בבית הכלבים הוא יוגב. בחיים שלי לא ראיתי בן אדם כזה, חצי ממה שרואים על המסך זה הוא, זה לא יאמן. הוא בא ומדגים לנו כל כך הרבה, הוא כל הזמן זז וקופץ, הוא יכול לעבור מהסט למוניטורים, ליפול על הספה, ולהמשיך כיאילו לא קרה כלום. הוא המודל לחיקוי שלי בתחום."
"אודי כגן נורא מצחיק אותי. אני מאוד מעריך את הדרך שלו שהתחילה בסדרת הרשת "משיח", והגיעה לארץ נהדרת. לא משנה איזה דמות או תפקיד אודי עושה - הוא תמיד מצחיק אותי, הלוואי ויכולתי להצחיק ככה."
"ראיתי לפני כמה ימים הירספריי, והייתי רוצה לשחק את לינק. זאת דמות מצחיקה מאוד וכיפית וזזה מלא."
לאורך כל הראיון ניכר ההומור שבך, והזיקה שלך לנושא. כשחקן, אתה מעדיף להתמקד בסיטקומים, או לשחק בסדרות דרמה לנוער?
"בינתיים אני רוצה להתמקד יותר בסיטקומים, אבל בעתיד ארצה גם דרמה. אני לא בטוח שהשלב הזה כל כך רחוק, אבל כרגע אני שמח מאוד מ'בית הכלבים'. זה סיטקום מדהים שנורא כיף לי בו ואני שמח להיות חלק ממנו, אבל אני מאמין שבעתיד יתאים לי גם תפקיד דרמה."
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
"משחק בתכנית טובה, ומסתובב על במות ברחבי הארץ. תאטרון זה משהו שאני מאוד מחבר אליו. הסדרה תהיה פה (בישראל- נ"ט). זו תהיה סדרת נוער טובה כזאת, משהו בועט, מצחיק. אני לא יודע אם זה יהיה סיטקום או דרמה, אבל אי בטוח שזה יהיה משהו שיאהבו."
אודישנים
"אני הולך לאודישנים פה ושם, גם אני מקבל מידי פעם לא באודישנים. אסור שזה ישבור אנשים. קיבלתי מספיק פעמים לא כדי שאם הייתי רוצה הייתי נשבר כבר. גם אם נכנסים לבאסה אז שטויות, לוקחים את זה לשיפור ומבינים על מה צריך לעבוד יותר, ומשם ממשיכים."
"עשיתי אודישן לסיטקום 'אחותי קפצה כיתה', וקיבלתי על זה לא. נבחנתי לדמות של דישי (אותו משחק באופן אירוני במיוחד עומר חזן, האקס של הפרטנרית של עמית מבית הכלבים, נאיה פדרמן-נ"ט). עומר משחק את התפקיד מעולה, אני מפרגן לו, אבל לא נורא. הייתי באודישן, קיבלתי לא, והמשכתי הלאה. בימים אלו חוזרת העונה השנייה של 'בית הכלבים', ככה שאני מספיק שמח מזה. יהיו לי עוד פרויקטים בעתיד, אני רק אשתפר משם."
"בית הכלבים 2"
"אני מתבייש לגלות אבל אני הבן אדם שצוחק הכי הרבה בסט בזמן צילום", משתף השחקן ומסביר כי "אומרים לי משפט מסויים, ולא משנה כמה פעמים יגידו לי אותו, אני אצחק. זה קרה לי המון פעמים בצילומים, ובאיזשהו שלב אני מצליח להתגבר על זה כי כבר מספיק פעמים שמעתי את אותו המשפט. למשל, אבי (גרייניק, המשחק את מוטי- נ"ט) בא אלי ונעמד מולי ואומר לי משהו, ואני לא מצליח להחזיק את עצמי וצוחק לו בפרצוף. בפעם הרביעית בערך אני מצליח."
צילומי היום הראשון שלו ב"בית הכלבים", ובמיוחד הסצנה הראשונה שלו, זכורים לו במיוחד: "זאת הייתה הסצנה הכי אדיוטית שלי, כל הרושם הראשוני שלי על כל הפקה היה זה. זאת הסצנה בפרק העשירי שאני נכנס כמושבניק ושר שיר, ופשוט עשיתי לעצמי בושות שככה אנשים הכירו אותי שם. אני מקווה שהצלחתי להתגבר על הרושם הזה אחר כך."
בסדרה, הכטר מגלם את רויו, בנה של קלאודיה (גאלה קוגן), שיחד עם אימו עובר לגור באופן מפתיע עם מוטי (אבי גרייניק) ואורי (נאיה פדרמן), והופך להיות חברה הטוב. "אני מאוד מתחבר לדמות, אך הוא לא השיא של המגניבות. ברגעים שאני מתחבר לצד הזה אני רויו."
על הפרטנרית מהסדרה, נאיה פדרמן, מספר השחקן כי "העבודה עם נאיה מאוד כיפית, היא מאוד מצחיקה. אנחנו עובדים הרבה: יושבים בחדר איפור או בהפסקות שלנו ומריצים סצנות, בזמן הצילומים בין הסצנות מדברים בינינו על מה שנעשה בסצנה הבאה, ובזמן צילומים יש לנו קטע כזה שאנחנו מסתכלים אחד על השני וצוחקים, למרות שאנחנו לא אמורים, ואז אנחנו מתרכזים שניה וממשיכים לעבוד. אנחנו כל הזמן צחקנו אחד על השני."
מהי האווירה בסט הצילומים?
"סוג של משפחתיות, בדיוק בגלל פער הגילאים בין המבוגרים לילדים בקאסט, ככה שיוצא מצב שאם אנחנו צריכים עזרה במשהו, לאו בהכרח דברים גדולים, אם זה בעיה או התלבטות- פונים בכיף למבוגרים, ואם זה משהו שמתאים יותר לגיל שלנו (הצעירים – נ"ט) אז אנחנו מתייעצים בינינו על הסט. כל הזמן אנחנו צוחקים: בצילומים ובהפסקות. לא זכור לי יום שלפחות מחצית ממנו על הסט לא צחקתי."
מה מחכה לנו בעונה החדשה?
עונה קורעת , יותר פרקים, אורחים חדשים כמו עדי ביטי, סיפורים קורעים שאני באמת לא מבין איך הצליו לחשוב עליהם, הדברים הכי הזויים ומצחיקים ששמעתי בחיים. כל מיני שטויות שאנחנו מסתבכים ואיכשהו יוצאים מזה, או שנמצאים בבעיה והופכים אןתנ לעןד יותר גדולה ויוצאים גם מזה. המון המון צחוק. עונה קורעת.
"בית הכלבים 2", החל מהיום (א') בערוץ ניקולודיאון (yes)
|
|