ביקורת טלוויזיה: "כוכב נולד 10"
מבקרת הטלוויזיה של "פרוגי" קיבלה מעורך האתר משימה, לצפות בפרק הבכורה בעונה העשירית של "כוכב נולד". היא ביקרה לחיוב את הבחירה בשירים ישראליים מתוך מאגר, אבל הגיעה למסקנה שהתוכנית מיצתה את עצמה
אני עוד זוכרת את הגמר של העונה הקודמת עם רותי והמעטפה. זה היה הגמר שזכה להכי הרבה אחוזי רייטינג.
לראות עשר עונות זה משהו שכבר אי אפשר לסבול, בשלב מסויים זה כבר נהיה מאוס. זה כמו שגרה יומיומית שלא משתנה אפילו לא בפרט אחד קטן ואז מה?
הכל מעצבן, אין משהו ספונטני שיפתיע אתכם בבוקר, אין את זה פשוט. התוכנית החדשה הביאה איתה כמה שידרוגים בין אם זה בגידי גוב ומשה פרץ, השופטים שחידשו את פאנל השופטים וריעננו אותו, ריענון לטובה אפשר לומר, הרי עם כל הכבוד למרגול ויש כבוד למרות כל הפרשיות שהיו איתה, כבר מיצינו חלק מהשופטים שם.
הדבר המצחיק קצת יותר שהיה שם, הוא הפעולה של לכתוב במכשיר טאצ' בצבע אדום - את מי שלדעת השופט לא עבר + הערה קטנה ובצבע ירוק - את מי שלדעת השופט עבר + הערה. אם אמא שלי שהיא יותר צעירה מהם לא הכי מסתדרת עם מכשירי טאצ' אז להם זה יהיה כל כך פשוט?
אני לא אומרת שכל בן אדם מבוגר לא מחובר טכנולוגית, אבל אני מאמינה שזה יותר קשה מהשיטה הישנה וגם כאן אין את גורם ההפתעה ואנחנו לא באמת מחכים לדעת מי העביר את המתמודד לשלב הבא ומי לא כי פשוט מראים את ההערות ומה שכתוב בתוכנית.
עוד דבר מצחיק שנעשה כדי להתבדל מהתכנית המתחרה "The Voice" הוא הקונספט, במסגרת עשר שנים עם הרבה מודעות למדינת ישראל, זה דבר חינוכי ונחמד, אבל זאת הדרך להתבדל מתוכנית מתחרה? לא נראה לי.
אז ברור שיהיו אנשים שיגידו שכוכב נולד זאת תוכנית מעולה ושאני פשוט סתם עוד אחת מהאנשים האלה שלא סובלים לראות את מה שהם רואים, אבל אני פשוט מאמינה שאחרי עשר עונות כבר מיצינו.