נפלה לזה: ירדן הראל בוידוי מפתיע במיוחד
זה קורה לטובים ביותר - ירדן הראל בטור חדש ומיוחד בו היא חושפת בפני גולשי פרוגי את ההתמכרות המפתיעה שלה
איך התמכרתי לכלה מאיסטנבול? הכל התחיל לפני שלושה חודשים כשהתחלתי לשמוע שיחות פה ושם על הסדרה. אנשים ממש נכנסו לזה וניתחו את הדמויות של סוריה ופארוק כאילו מדובר בחבר הכי טוב שלהם ואשתו ומהצד זה קצת הצחיק אותי. השגרה שלי עמוסה ולא חשבתי שזה רעיון טוב להכניס ללופ סדרה שיש לה מאות פרקים ופוטנציאל התמכרות...מה עוד שהז׳אנר של הטלנובלות הזרות לא ממש מדבר אלי ולא צפיתי בזמנו ב"בובה פראית", "המורדים" או "אנטונלה".
עוד בערוץ הבידור של פרוגי:
- חזן וליברמן: הסלבס עם השמות של הפוליטיקאים
- פרסום ראשון: קווין רובין לוהק לסדרה חדשה
- מיוחד: ראיון עם כוכבת דיסני סיידי סטנלי מ"קים פוסיבל"
לפני כמה שנים טובות טסתי לעבוד בדוגמנות באיסטנבול, גרתי שם בדירת דוגמניות במשך שלושה חודשים והלכתי לאודישנים, ימי צילום וגם ימי חופש שבהם טיילתי בעיר יחד עם שאר הדוגמניות שחלקו איתי את הדירה. את השפה קלטתי די מהר והצלחתי לנהל שיחה ברמה בסיסית - רק שמהרגע שחזרתי לארץ לא היה לי איפה ליישם את כל המילים שלמדתי. ואז, לאחרונה, באחד הימים סיימתי לעבוד מוקדם וחשבתי שיהיה נחמד לצפות בפרק אחד כדי לראות עד כמה אני זוכרת את השפה ואולי גם יראו קצת מקומות שהייתי בהם באיסטנבול.
בסיום הערב הזה צפיתי בחמישה פרקים ברצף. ביום למחרת צפיתי בעוד חמישה. כבר הבנתם נכון? בואו נגיד ששעות השינה שלי בלילות הצטמצמו ושעות מערכת היחסים ביני ובין פארוק וסוריה התגברו. בקיצור, התמכרתי. נכון שיש לי כמה חברים שזאת הדאחקה שלהם עלי...אבל אתם יודעים מה? באמת שלא אכפת לי.
כיף לי לסיים יום עמוס בעשייה, טלפונים, מיילים, הנחיה וצילומים ולנקות את הראש עם פרק של הכלה מאיסטנבול (כבר צמצמתי את הפער אז היום מדובר בפרק ליום). אגב קורה גם המצב ההפוך, שמתפתחת שיחה קולחת עם אנשים שאני בקושי מכירה בעקבות המכנה המשותף החדש של כולנו. השבוע אפילו הלכתי להופעה שהייתה בארץ. את השירים אומנם לא הכרתי כל כך טוב, אבל האווירה הייתה כייפית ביותר והלכתי עם חברה שהתמכרה לסדרה בגללי. או יותר נכון לומר בזכותי...
להופעה הגעתי היישר משבוע שבו לא הייתי בארץ כך שיש לי פערים להשלים. המינון יהיה פרק אחד ליום של הכלה ולמחרת פרק של "המתים המהלכים" - לכאורה אין שום קשר בין הסדרות שכל כך רחוקות זו מזו. אבל רק לכתוב את שתיהן באותו משפט גורם לי לחיוך כי שנים צפיתי רק בסדרות דרמה או קומדיה ולא נפתחתי בכלל לז׳אנרים חדשים והנה עכשיו שתי הסדרות הפייבוריטיות שלי הן משהו אחר לחלוטין. שיהיה לכם יום צ׳וק גוזל, מלא בחידושים ותזכרו להיפתח לדברים חדשים ולא להיות מקובעים.
עוד קצת מירדן הראל מחכה לכם באתר שלה - לחצו כאן
|