"בצפר", "השמיניה - הדור הבא", "ראש גדול - ראש חדש", הן רק חלק מהסדרות שהוחלט להחזירן אחרי שנים למסך, חלקן בצדק וחלקן, איך לומר, התבררו כאכזבה מטורפת. אנו לגמרי מסכימים עם העניין שלא כל סדרה צריך להחזיר, חלק מהחשש שזה יהרוס את המותג וחלק כי העלילה שלהן לגמרי מוצתה והסתיימה מעולה (כמו "גאליס", "כדברא", "שוברי גלים"). אך יש כמה סדרות שלגמרי חייבות לחזור לעונה נוספת ושוות את ההימור והסיכון. קבלו את הטופ 9 שלנו!

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• יוצאים לסרט: הסרטים השווים של חודש דצמבר
• שוק: קנדל ג'נר בדרך להיות אמא?
• בחירת הקהל: אלו הסדרות והסרטים הכי מובלים של נטפליקס

הפיג'מות

"רוצים עונה עשירית! רוצים עונה עשירית!" אם יש סדרה שזה מאסט להחזיר אותה לעונה נוספת, זו ללא ספק הפיג'מות. התנ"ך של הסדרות הקומיות לילדים ונוער בישראל. הסדרה גידלה לא מעט אנשים ועד היום היא נחשבת לאהובה במיוחד, מצטטים אותה בשלל הזדמנויות ורק היום אנו מבינים כמה בדיחות שלא קלטנו כשהיינו ילדים תמימים. הסדרה הסתיימה לאחר תשע עונות, ולדעתנו? אי אפשר לסיים במספר לא עגול, במיוחד כשמדובר בנכס תרבותי שכזה. בין אם אתם ממחנה אלונה, ימית או דנה - אנו קוראים לאיחוד העמים וליצור עצומה לעניין, וגם חושבים שחייבים להכניס את הסדרה הזאת לנטפליקס! אגב, על הדרך אל תשכחו גם להחזיר את "מנדלבאום בלש פרטי" - זה גם משהו שדורש החזרה אל המסך!

האיחוד האחרון של החבורה במצעד שירי ערוץ הילדים, 2017.

שמש

אחת הסדרות הקומיות הכי ישראליות שיש. אומנם בעבר היו טענות עליה שהיא גזענית מדי בבדיחותיה (בתקופה כשעוד היה מותר לצחוק ללא פוליטיקלי קורקט), אך עד היום נחשבת לאהובה במיוחד. אימפריית השמש הכילה בתוכה דמויות ססגוניות וקורעות מצחוק - נחום שמש, עוגן, טנצר (ה...), ששי, אתי, חמי, בר ונוספים. מאז הסתיימה הסדרה נעשו מגעים למיניהם ליצור עונת איחוד, דבר שעלה בתוהו ולא יצא לפועל. אבל אולי זה הזמן להתחרט ולו בשביל לראות את אליעד נחום חוזר אל דמותו של בר אחרי שנים שלא ראינו אותו משחק. אחחח, איזה עולם!

תמונת איחוד מעודדת מ-2013:

אילת

אחרי עונה מטורפת ומצליחה במיוחד שהצליחה לשבור שיאי צפייה ולהביא את עומר חזן בתור דמות ראשית בסדרת נוער - הוחלט ש"אילת" לא תמשיך לעונה נוספת בעקבות משבר הפקתי וסכסוך גדול שחשפנו כאן בעבר. הסדרה הייתה כה מצליחה ואף באותה שנה זה גם ניחן בטקס נבחרי הנוער של פרוגי בה זכתה הסדרה כמעט בכל קטגוריה בה הייתה מועמדת: בתור "סדרת הנוער של השנה", "שחקן ראשי" - עומר חזן, "שחקנית ראשית" - ניב סולטן, "שחקנית אהובה" - קים אור אזולאי ו"פריצת השנה במשחק" - מיקה צור. העלילה המרתקת והמסקרנת על עלילות חבורה צעירה באילת הצליחה להפנט אותנו ובצדק, עשויה מהיוצרים שכבר הוכיחו את עצמם ב"גאליס", מורכבת מקאסט מעולה וקהל נאמן. אז למה לא להתאמץ, להניח את כל המחלוקת בצד, לדבר אהבה ופשוט לתת לנו עונה נוספת? חובה!

השיר שלנו

עוד תראו שיום יגיע והאיחוד מכל קצוות יגיע, כולנו נבוא להריע לכבודו! סליחה, זה היה דורש... "השיר שלנו" הייתה טלנולבה פורצת דרך, אחרת, מוזיקלית וכזו ששינתה את פני הדרמה היומית על המסך בישראל. "השיר" הולידה על המסך כמובן את רן דנקר, מיה דגן, נינט בתפקידי משחק, אפרת בוימולד (ועוד), וגם גרמה לנו להתאהב בחנה לסלאו גם כשהיא רעה. השיר שלנו עשתה היסטריה מטורפת בשלל גילאים ועד היום היא נחשבת לאהודה במיוחד וצוברת קהל חדש לצד הישן שצופה בה בלופים בויאודי ובשידורים חוזרים. למרות שגם אהבנו את העונה השלישית והרביעית, אנו נרצה עונת איחוד שדווקא תמשיך את קו העלילה של העונות הראשונות (להלן: "השיר שלה") אך לא רק כדי לגלות סוף סוף - איך אריאל חי? רק נציין כי אורי גרוס כבר רמז מספר פעמים בשנה האחרונה כי יש מגעים בנושא או למיני סדרה או לפרק איחוד. מחכים לראות אם האור בחיינו אכן יתממש!

איחודים מהשנים האחרונות:

החממה

מדובר באחת מסדרות הנוער שלרגע אחד לא זלזלה בצופיה ובעלילה שלה. היא התייחסה לנוער כקהל רציני לכל דבר וזה הורגש בעלילה עד הרגע האחרון של הסדרה. למעשה, אפילו העונה השלישית הייתה בוגרת יותר, עוצמתית יותר ומטורפת יותר. עם השנים החממה התפתחה והרשתה לעצמה יותר ובצדק היא עשתה היסטריה כשנטפליקס החליטו לרכוש אותה וליצור אותה מחדש בגרסה אמריקאית. בית הספר למנהיגים בעל שתי המחנות הצליח לעשות פה משהו מדהים עם תחרות די קשה שהייתה לה מול "גאליס", תחרות שלא ראינו כאן מאז ימי "השמיניה" נגד "ראש גדול". החממה נתנה פייט אמיתי ואנחנו הכי צמאים לקבל ממנה עוד. צעד קטן שגיורא יעשה - צעד גדול בשבילנו! עובדת בונוס: נכתבו שני סופים לסדרה - כשבאחד מהם אלה לי הייתה אמורה למות בחלל, אך הסוף נשלל מחשש ליצור טראומה אצל הצופים הצעירים.

איחוד בין אלה לי ליפתח (לי וגאיה) ב"גיבור אמיתי":

האי

איפה הימים שהיינו מציירים לעצמנו סימן טיימרים על היד ומפנטזים שאנו נוסעים בזמן? איפה הימים שחשבנו שיש מיקרוגל שמכין אוכל מקפסולות שנראות כמו תרופה? איזו תקופה זו הייתה, נכון? אז למה שלא "נחזור בזמן" ונשחזר את ההצלחה? נסיעה בזמן זה נושא חם כל הזמן, רק לאחרונה נעש המהלך שכזה גם בדרמה לקהל הבוגר יותר ("ביום שהאדמה רעדה") והוכיחה שיש לזה עדיין ביקוש. אנחנו מבינים שטומי/דילן לבסוף הציל את העולם, ואנחנו מבינים שהעונה השלישית לא באמת הייתה וואו מבחינתנו וסיום הסדרה קצת התבקש. אך בכל זאת, עברו השנים וצריך לנסות לעשות איחוד - אולי עם חבורה חדשה כשהטיימרים הקודמים (סול, דילן, מייקי, ג'יני, זואי, אנה וליבי) יהיו המנטורים שלהם. לא משנה איך, בעיקר שיהיה איחוד כאילו אין מחר, מבטיחים לא להתחרט על שום דבר ומה שיהיה - יהיה. אגב, רק נזכיר שגם הסוף של העונה השלישית היה פתוח ולא היה ברור למי דילן מחזיק את היד: לסופי? או לליבי ששבה מהמתים? (בפעם המי יודע כמה). לשאלה הזאת התייחס גיורא לא מזמן וענה למעריצים שאם היה ניתן לכתוב המשך הוא היה בוחר בכך שזאת תהיה ליבי.

תמונות איחודים מ-2017:

אליפים

דרמת נוער שלא דרשה הרבה, היא הייתה תמימה, אמיתית ומציאותית. פנימיית נוער ובה קבוצות גילאים מתאכזרות אל הצעירים, אהבות ראשונות, פרידות, ריבים, זובור, וסיפורי ילדות כואבים מהבית. "אליפים" בהחלט הביאה אור אל הילדים בסיכון שנאלצו לעזוב את הבית ולחיות בפנימיית נוער ולבני נוער שגם לא בסיכון והוחלט להעבירם אל פנימיה (מרצונם או לא). החיים ללא טלפון נייד צמוד (רק עם אישור), ההווי החקלאי והעידוד נוער לנתינה ולחיים קיבוציים - אלו שהפכו את הסדרה (המבוססת על ספר) למרגשת, אמיתית ופשוט קסומה. אחרי שלוש עונות שתיארו את חייהם של הדמויות הראשיות (עם דילוג של שנה אחת - שנת הג'מילים) - הסדרה הסתיימה. ילדים בפנימיות תמיד יש, לכן אנו פתוחים לקבל חבורה חדשה ושפשוט תהיינה פגישת מחזור כלשהי או שאחת הדמויות מהעבר יהפכו למנהל הפנימיה או מדריך או ווטאבר, העיקר הקאמבק, אחר כך נתחשבן. רק נזכיר שבעונה הראשונה, "אליפים" ניצחה את "החולמים" (פרה-גאליס) בנבחרי השנה של הערוץ - מה שכבר מינף אותה למקום טוב.

או בוי

חוזרת - לא חוזרת, ערוץ כזה, ערוץ אחר, עוד מאבק, עוד אכזבה - מה "או בוי" לא עברה כדי שלבסוף תשודר על המסך במלואה עבור ילדי ישראל. להקת הבנים הפיקטיבית המטורפת החזירה את הקסם אל סדרות הנוער בעידן בו הסתיימה "גאליס" וכולם חיפשו אחר טירוף מוצלח אחר. הדמות של בן בן (ג'וי ריגר) שהיא בעצם בת שמתחזה לבן, הייתה הדרמה המגניבה שראינו מזה שנים על המסך והיצירה הראשונה של אורי גרוס עבור נוער. ובואו לא נשכח שהיא זו שגרמה ללי ואליאנה להפוך לזוג גם במציאות (רוצים שתחבקו חזק ולעולם לא תעזבו!). אחרי ש"או בוי" חזרה באופן סופי לשתי עונות (שצולמו מראש) על המסך העתיד היה נראה וורוד, ההיסטריה הייתה נראת נצחית אלא שמאז הסתיימה בפרק עם סוף פתוח - המשך הסדרה צלל מטה כמו דמויותיה בפרק האחרון על המטוס. הסיבה הרשמית? ריבוי גופי שידור. אנו לא רואים בזאת סיבה מוצדקת לסדרה שבהחלט עבדה ועוד שודרה לבסוף אצל כולם וגרמה לבני הנוער לאהוב משהו יחד. אומנם אורי גרוס כבר מראש כתב את הפרק הראשון לעונה השלישית  - אך מעולם לא המשיך הלאה, אנו מקווים שהוא יקבל את ה"אוקיי" ונזכה לפחות לעונה נוספת או למיני סדרה שתתאר מה קרה הלאה. 

בונוס בינלאומי!

כמעט מלאכים

מי היה מאמין שתיכף עובר עשור מאז הסתיימה הסדרה הזאת. האמת שמאז אנחנו בפרוגי הספקנו לקום כאתר ואף לראיין את לאלי אספוסיטו ואת אאוחניה סוארז (חסמין). ועדיין... הסוף של כמעט מלאכים היה סוף סגור. עם זאת, לא הרבה יודעים כי דווקא הייתה מתוכננת עונה חמישית לטלנובלה הארגנטינאית המצליחה והמטורפת. כמעט מלאכים הסתיימה כאשר הדמויות חוזרות מהעתיד אל ההווה וסוגרת קצוות, מלבד סימון וולריה שנאלצו להישאר בעתיד בעקבות השינוי של סימון. מלודי הביאה את תאו להווה (שהוא העבר שלו), כך גם רמה שהביא את קיקה, מר הודיעה על הריון מטיאגו וסיילו וניקו חיו באושר ועושר ב"בית הקסום". כזכור, העונה החמישית התבטלה לאחר מותה של רומינה יאן (אמא של קיקה בעלילה), בתה של יוצרת הסדרה - כריס מורנה. בעקבות המשבר האישי של היוצרת המהוללת, החליטה שהיא לא מסוגלת לכתוב המשך וכמעט מלאכים נותרה עם ארבע עונות בלבד. רק בשביל הצדק הפואטי לסדרה - היינו רוצים עונת איחוד מטורפת, כזו שתחזיר אותנו אל העבר ואל ההערצה המוגזמת שהייתה לנו ללהקת טין אנג'לס, ובכללי לכולם. כן, גם ללוס המרשעת! 

תמונות איחודים מהשנים האחרונות: