את ליאור קוקה (25) הכרנו לראשונה דרך העוגות המטורפות שלה. לאט לאט היא התקדמה, הפסיקה להכין עוגות בבית ופתחה קונדיטוריות על שמה. כיום ישנם שישה סניפים שנושאים את השם "ליאור קוקה" ששוכנים במרכז הארץ, שכבר לגמרי הפכו למותג בפני עצמם - כמו האישה מאחוריהם. בימים אלו היא קיבלה תוכנית ריאליטי משפחתית משלה, "קוקה בע"מ" (שני ורביעי בשעה 19:30 ב-HOT בידור וב-HOT VOD) בה מככבים גם יתר בני המשפחה, ביניהם אחיה האמצעי והמסקרן - רוי קוקה, עמו התיישבנו לשיחה מרתקת במיוחד. 

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• רישיון להשפיע? כוכבי הנוער מצלמים סטורי תוך כדי נהיגה
• מסתמן: פסטיגל 2020 יורכב מכוכבי "זיגי"
• רכילות בקטנה: אחיה של נועה קירל מצטרף לצוות "כפולה"
  

בארבעת הפרקים שיצאו עד כה יצא לנו לחוות מרוי המצחיק, האופטימי והמלא בשמחת חיים, אך מלבד להיותו אחראי על הרמת המורל בבית, יש לו תפקיד נוסף בתוך המשפחה - "אני חושב שאני גם המחזק של הבית, זה שנותן תקווה וכוח ואמונה". 

נכון, נחשפנו גם לצד הזה שבך - המאמין והמקיים מצוות. איפה הדת תופסת אותך בחיי היומיום?

"תמיד היינו משפחה מסורתית, עשינו קידוש, מנהגים של חגים ועוד. אבל לפני חמש או שש שנים היו לי חרדות. חרדות זה משהו לא מוסבר, אתה מפחד אבל אתה לא יודע ממה. דיברתי עם אנשים וחברים והרגשתי שאף אחד לא מבין אותי באמת. כולם נתנו לי עצות, אבל אף אחד לא באמת הבין אותי. בנקודה הזאת התחלתי לדבר עם הקדוש ברוך הוא, והרגשתי שוואלה הוא זה שכן הבין אותי, הוא היחיד שאני יכול לשפוך לו את ליבי. אצלנו בבית אנחנו חיים בצורה של 'חיה ותן לחיות' - כלומר, אני מכבד אותם והם מכבדים אותי. גם להם חשוב ימי שישי, אבל הם פשוט עם טלפונים ואני בלי".

ספר לנו על הקשר שלך עם ליאור, אחותך הבכורה.

"הקשר שלי עם ליאור תמיד היה חזק. תמיד אהבנו אחד את השנייה. כשהיא הייתה גרה בבית, במעלה אדומים, זה הרגיש כאילו אני אחיה הגדול. אני זה שהייתי אומר לה 'את לא באה לפה, את לא הולכת לשם' ודואג לה כמו אח גדול, למרות שאני קטן ממנה בשלוש שנים. עם השנים השתחררנו והתבגרנו. מאז תקופת הקורונה, כשהיא חזרה הביתה, הקשר שלנו התחזק יותר". 

אתה מרגיש לפעמים שאתה מקוטלג כ"אח של..."?

"במעלה אדומים כולם מכירים אותי. כיסא הגלגלים הוא סימן ההיכר שלי. כולם פה מכירים את רוי קוקה. פתאום אנשים רואים אותי ואומרים לי 'היי, אתה אח של ליאור קוקה!'. את מבינה? עד עכשיו הייתי רוי קוקה, פתאום אני גם 'אח של ליאור'.  בסופו של דבר אין כל כך את התווית הזו, הם פשוט מזהים אותי מהסטוריז שלה. אבל שתדעו - אני רוי קוקה".

על סדרת הדוקו על המשפחה שלה עובדת ליאור קוקה כבר כשנתיים. הכל היה מתוכנן מראש והיא עבדה על כך קשה. בזמן שבארץ ובעולם לכולם נהרסו התכנונים והעבודה נעצרה בגלל הקורונה, אצל משפחת קוקה זו הייתה הזדמנות להוציא סוף כל סוף את התכנית שלהם לפועל. ליאור חוזרת הביתה בשל הקורונה, ובום, נמצא הקונספט של התכנית. "בקורונה, בהמשך לעבודה שלה, הם ראו שפתאום ליאור חוזרת לבית, וזה מתאים הסיפור הזה. הכל ביחד התחבר, זה קרה בשניות. הכל הופק בזמן מועט". 

אתם לא רגילים לעולם הזה ולהיות מול מצלמות. האם חששת להיחשף מול המצלמה?

"אני מעלה מדי פעם סטוריז, פוסט פה ושם, אבל אני לא בן אדם שמתעד את החיים שלי, זה פחות העולם שלי. אז באמת חשבתי שאהיה מאוד נחבא אל הכלים מול המצלמות, אך אני יכול להגיד לך שגיליתי שאני מאוד מאוד אוהב את זה. אני כבר לא רואה את המצלמות ואני מתחבר לעולם הזה. זה כיף לי. יום חמישי אחד לא היו צילומים ופתאום משעמם לי. פתאום אני אומר 'וואלה משעמם, אין לי מה לעשות'. זו באמת חוויה כיפית".

אז עכשיו אחרי שטעמת מהעולם הזה - תעשיית הבידור זה משהו שיעניין אותך להמשיך איתו בעתיד? 

"בדיוק דיברתי על זה עם המשפחה שלי. כמו שאמרתי מקודם, חשבתי שאני אהיה מאוד 'נחבא אל הכלים' בצילומים ורק אגיד מילה פה ומילה שם, אבל לא. הבנתי שאני אוהב את זה. באמת יש מצב שאני אמשיך עם זה בעתיד. אם אני אוהב את זה אז למה לא?".

"ה-VOD פתוח אצלנו בבית, ואני פתאום רואה פרסומת על המשפחה שלנו, ואני לא קולט. אני כל פעם שואל את עצמי 'מה הולך פה?!'. אני לא מצליח לעכל את הטירוף, זה משוגע לגמרי. גם התגובות הטובות מטורפות, למרות שאת יודעת שכמו תמיד - יש את התגובות הטובות, אך יש גם את הפחות טובות. אבל עם זאת, כמות האהבה היא מטורפת", כך מספר לנו קוקה על הטירוף סביב התכנית.

ומה עם הביקורות הפחות טובות? 

"אני אגיד לך את האמת? אני פשוט לא קורא אותם. אני יודע שיש תגובות רעות רק כי אומרים לי 'כתבו ככה וכתבו ככה', אבל זה לא מעניין אותי. אני לא יודע מה הולך, ואם לא היו אומרים לי לא הייתי יודע על כל מיני דברים פחות טובים שנאמרו". 

קוקה הצעיר נולד בריא, אך כבר בהיותו בן כמה חודשים התברר כי הוא בעל שיתוק מוחין. אבל האמת היא שזה לא מונע ממנו כלום - הוא מתקדם, מגשים את עצמו ומתנהל בחייו באופן רגיל, כמו כל אדם בעולם. הדרך בה הוא מקבל את זה היא מעוררת השראה ומלאה באמונה מדהימה. על פי דבריו, ברגע שמכירים אותו כבר שוכחים לגמרי שהוא על כיסא גלגלים. 

הוא חושף בפנינו על ההתמודדות עם שיתוק המוחין ומשתף כי: "קודם כל אני לא יודע אם לקרוא לכל זה 'התמודדות', מפני שנולדתי לזה, זה מה שאני יודע, זה מה שאני מכיר. מבחינתי זה הכי רגיל בעולם. ההורים שלי הרגילו אותי להבין שאני בן אדם רגיל, ועל זה אני צורך להודות להם כל יום. הם תמיד היו אומרים לי 'אתה לא שונה, אתה רגיל, אתה כמו כולם' - אז לא ראיתי שוני ביני ובין אחרים בכלל. אני למדתי בחיים, עם השנים, שאיך שאתה מסתכל על עצמך - כך יסתכלו עליך. שידרתי את הביטחון שלי וכך אנשים הצליחו לראות אותי כמו שאני. לחברים שלי אין מחסומים, הם מדברים איתי הכי פתוח - אז הם סיפרו לי שבהתחלה כשרואים אותי מתעסקים בזה שאני על כיסא גלגלים, אבל אחרי 10 דקות כבר לא. פתאום אחרי 10 דקות איתי הם מצליחים לראות את רוי באמת". 

קוקה מספר שהשוני כלל לא הורגש בפני חבריו עד כדי כך שלפעמים הם בכלל שוכחים מהנושא. "לפני כמה חודשים חבר שלי אומר לי שדיברו איתו עליי ואז שאלו אותו שאלות על הכיסא ושיתוק המוחין - הוא לא זכר. הוא אמר להם 'בואנה, רוי על כיסא. שכחתי מזה בכלל'. הם לא רואים את זה, אין לכיסא חשיבות מבחינת החברים שלי". 

כשנשאל האם בעברו הוא נאלץ להתמודד עם חוסר אכפתיות מאנשים בנושא זה או להיפגע מאימרות מסויימות הוא ענה כי "מי שיתנהג כך כלפיי אני פשוט לא אהיה לידו. לא ליד מישהו כזה, ולא ליד חבר שנקשר אליי רק כי הוא מרחם עליי. חבר כזה לא יהיה חבר שלי".

אתה מרגיש שזה מפריע לך להתקדם לפעמים בלהגשים את המטרות שלך?

"ההיפך הוא הנכון. דווקא שיתוק המוחין נותן לי את המוטיבציה להגשים את כל המטרות שלי. אם אומרים עליי כל מיני דברים, זה רק נותן לי עוד יותר מוטיבציה לעשות ולהוכיח. עד עכשיו ברוך ה' השגתי כל מה שרציתי, שום דבר לא עמד בדרכי". 

היית רוצה לחיות ללא שיתוק המוחין?

 "שאלה טובה. תמיד שואלים אותי 'רוי, אם הייתה יכולה להיות אופציה כזאת שתחיה ללא זה או אם היה ניתוח - היית רוצה?'. אני מאוד אוהב את עצמי גם ככה. יכול להיות שאם יהיה משהו לעשות בעתיד אולי זה יעניין אותי, כדי ללכת ולצאת מהכיסא, אך באמת טוב לי ככה. וכרגע זה לא מעניין אותי לעשות ניתוח". 

ליאור אחותו מתחזקת עמוד אינסטגרם עם כ-220 אלף עוקבים, אם המשפחה, גלית, עם 25,500 עוקבים, ולנועם יש כ-20 וחצי אלף אנשים שעוקבים אחריה באינסטגרם. גם למשה, האבא, יש מספר מכובד בתור מישהו שהוא לא סלב מן המניין, וגם רוי עצמו, שעל אף שהוא לא חובב אדוק של האינסטגרם - גם לו יש כ-4,500 אנשים שעוקבים אחריו ומתעניינים בו. 

כפי שרואים לפי המספרים - הנשים במשפחה הן החזקות בעולם האינסטגרם, בדיוק מפני שהן מתחזקות אותו, דואגות לשתף ולתעד את החיים שלהן רבות. האם זה מפריע לפרטיות בתוך המשפחה?

"כשאני מבקש מליאור היא מכבדת ולא מצלמת. היא יודעת מה לצלם ומה לא לצלם, אז הפרטיות כן קיימת עדיין במשפחה. אבל אני חושב שזה דווקא יפה שיש לנו תיעודים מהחיים שלנו. המון אנשים מגיבים על הסטוריז של ליאור, כי זה הכי אותנטי ואמיתי. כולם חלק מהמשפחה שלנו. היא מצלמת באמת את החיים האמיתיים שלנו". 

נחשפנו, הן בתכנית והן ברשתות החברתיות שלכם, לאחדות שבתוך המשפחה. ספר לנו - מה הסוד?

"הקב"ה זיכה אותנו בהורים שאוהבים אחד את השני ואוהבים אותנו. הם חינכו אותנו לזה, לאחדות הזו ולחברות שבינינו. זה לגמרי מתנה". 

מה הם החלומות שלך?

"יש לי את החלומות הכי פשוטים בעולם - בית, משפחה וילדים. אני לא צריך יותר מזה. לפני שלוש שנים סיימתי ללמוד בבית ספר, אז אמרתי לעצמי שאקח קצת חופש, ארגע מהחיים ואז אראה מה אני אעשה. אמרתי לעצמי שאקח חופש איזה חצי שנה, אבל מפה לשם, נשארתי בחופש. יצא לי טוב כי גם לחלק מהחברים שלי נדחה הגיוס ויצא מצב שכולנו היינו בבית, אז פחות חשבתי מה אני אעשה הלאה. אבל כעת, כשנפתחה לי הזדמנות כזאת בעקבות התכנית, והבנתי שאני אוהב את עולם הבידור - וגם אין צורך ללמוד כמה שנים עבור זה, אז למה לא? אני לוקח את זה כאופציה. בעוד 10 שנים אני מקווה שבאמת אגדל ילדים ואקים משפחה, ואני מקווה שאתעסק במשהו שאני אוהב".