הישרדות: בני - זה סופו של כל בני
בני הודח והוא כועס, מה זה כעוס? זועם! מצד אחד מובן, אף אחד לא רוצה להיות מודח ועוד על ידי בני בריתו. מצד שני - ההדחה הזאת הייתה צריכה לקרות מתישהו, לאורך כל העונה הוא נשען על אחרים. מי שלא רוצה להיות מודח - צריך לפעול, ולא בתחינות ובקשת רחמים
בני, בני, בני - אני לא יודעת אם לאהוב אותך או לא, לרחם עלייך או לא, לחבב או לא. אתה הפכפך לי, אתה באמת "כבד אווז". מצד אחד אני אוהבת אותו כי הוא אמיתי והוא הולך עם הלב שלו ויאמר לזכותו שלאורך כל המשחק הוא ניסה לעשות כמה שיותר כדי להישאר. אז נכון, הוא לא הכי חזק במשימות הפיזיות, אבל עובדה - הוא הגיע לחמישיית הגמר, הוא נשאר על האי יותר זמן מאלה איילון ומעוד הרבה אחרים.
עוד בערוץ הבידור של פרוגי:
- כל מה שאתם צריכים לדעת על כוכבי "בתוך הקצב"
- ההתחלה של קירל: השינוי של "כפולה" זה הדבר הכי טוב שקרה לה
- החזרה ללימודים: הסרטים שאתם חייבים לראות
אבל, מה לעשות שלפעמים מגיע הרגע בו צריך לבחור את מי להדיח, וזו סיטואציה קשה לכל הצדדים ובסופו של דבר יש כאן בחירה. ברור שאפשר להיעלב מההחלטה להדיח אותך, ברור שיהיה לך הרצון לחזור למשחק ויהי מה, אבל - אל תשכח את כל מה שעידן וירדן עשו למענך.
ההתנהגות של בני אתמול הפתיעה אותי. פתאום הוא נראה (וכנראה גם הרגיש) כמו ילד קטן ודחוי שמרגיש שאף אחד לא רוצה לשחק איתו ואז כל חוסר הביטחון הפך למגננה שהפכה לאמירות קשות ופוגעניות כלפי החברים שלו, אמירות כפויות טובה אפילו. מצד אחד אני יכולה להבין את הכעס והאכזה על ההדחה - מי מאיתנו לא היה נפגע ממהלך כזה? אבל מצד שני - זו הדחה מובנית לגמרי ובני צריך להבין ולדעת את מקומו במשחק. בני מצחיק, מחובר לאנשים ואהוב יותר מאלינה, שהסתכסכה עם כל ברית השועלים. בני הוא איום יותר גדול מאלינה. אין מה לעשות.
ירדן ועידן הרימו אותך אחרי שעברת אליהם משבט אנטינג אנטינג, ירדן ועידן קיבלו אותך בזרועות פתוחות וחיבוק לאחר שבגדת בברית שלהם והדחת את קוז'י ואם זה לא מספיק - ירדן שמה על צווארך שרשרת חסינות. אז איך אפשר להגיד שאתה מקום אחרון ברשימה? איך אפשר להגיד שבגדו בך? איך בכלל יש לך תלונות?
מי אשם אם לא אתה שיש כבר קול אחד עם שמך בכד? אך ורק אתה. אנחנו אחראים למעשים שלנו, אנחנו מנווטים את החיים שלנו, ההפסד והיציאה מהמשחק - הם עלייך, וצריך להבין שאלו החיים - לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים. ואם אתה לא רוצה להפסיד אז צריך לפעול, ולא - תחנונים ורחמים לא יעבדו כאן, היית צריך לבנות אסטרטגיה, לחשוב קדימה ולא עשית את זה, וזה עלייך בני, אי אפשר לצפות שיובילו אותך לגמר ואתה תשב על החול בכיף שלך (בעצם לא בכיף, כי גם כשאתה רק סתם יושב אתה מתלונן).
ואם כבר הזכרנו מפסידים - בואו נדבר רגע על חבר המושבעים שיושבים בצד. זה רק אני או שהם מקבלים יותר מדי במה? מה פתאום הם מחפשים את הרפש והזוהמה? תפקידם הוא לשבת בצד, להאזין לדברים, לבחון אותם ולקבל החלטה מושכלת למי להצביע. הם לא אמורים לייצר מתחים וסכסוכים בין השורדים שנשארו - שמעת ליטל, מתוקה?. בשביל כך יש מנחה, שגם הוא לא מתפקידו לסכסך אבל כן מתפקידו להציף את הדברים ולגרום לשורדים לשתף - תסתפקו בזה ואל תחפרו, זה ברור שהשורדים שנותרו לא יחשפו את כל הקלפים ואת כל האסטרטגיות שלהם. עובדה - הם עוד במשחק, ואתם לא. נדמה שלאחרונה מועצת השבט הפכה למועצת חבר המושבעים וזה, איך לומר, פחות מעניין