את אור נורוזי כולנו מכירים בשם הבמה שלו "נורוז", בשנים האחרונות הלהיטים שלו עומדים בראש הפלייליסטים של רובנו, ומגיעים מדי יום ל"פוריו" בטיקטוק. בין אלו הוא מככב בעונה החמישית של "כפולה" (KIDZ ב-yes וב-HOT) והנחה כבר את העונה השנייה ברציפות של "הקומה האחרונה". תפסנו אותו לשיחה על הפרסום המהיר במוזיקה וההחלטה המפתיעה להצטרף לעולם המשחק וההנחייה ובדרך גילינו דברים מפתיעים במיוחד.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• לימי הסגר: סרטי ההתבגרות שחובה לראות
• פרסום ראשון: גם דנה פרידר חוזרת לפסטיגל
• הכוכבים שעברו שינויים גדולים השנה

קודם כל, שאלה שמתבקשת לאור הלהיט שלך - מה נשמע?

"מצויין!", עונה בצחקוק.

הצטרפת לעונה החמישית של "כפולה", שם אתה מגלם את הדמות של "חוטי". איך היה להיכנס לעולם המשחק בסדרה שהיא עטורת כוכבים?

"וואו. קודם כל משחק זה עולם שתמיד אהבתי, אפילו לפני המוזיקה. זה משהו שתמיד נהנתי ממנו, למדתי תקשורת וקולנוע בבית הספר, הייתי מפיק ביחידת הסרטה של דובר צה"ל, עשיתי כל מיני דברים מהעולם לפני, וזה פשוט מטורף! אני מודה לאלוהים על ההזדמנות הזאת, להיות מוקף באנשים כל כך מוכשרים וכל כך מקצועיים ולקבל דמות כל כך מדהימה. אני חושב שבאמת התברכתי בלקבל תפקיד ממש ממש טוב לתפקיד ראשון ובעזרת השם שיהיו עוד כאלה, מאוד נהנתי מזה".

היו לך חששות או תחושות שתהיה פחות טוב מהשאר, בעיקר כי כולם מנוסים?

"האמת שלא כי סמכתי על עצמי. גם אני רוצה להאמין שזה עניין של לבוא מוכן, להתחבר לדמות, בגלל שכל כך אהבתי את הדמות ואמרתי שאני באמת יכול להתחבר אליה ממקום אמיתי מהלב. זה פשוט לדעת את הטקסט ב- 110%, להיות הכי מקצועי שאפשר ולשמור על האנרגיות כמו שצריך וזה, יהיה בסדר. כמובן שכאשר אתה מוקף באנשים כאלה אמרתי רק אם אני אחשוב ככה זה ילחיץ אותי בטירוף, אז ניסיתי להתרכז בחלק שלי ולחשוב כמה שיותר חיובי ולהיות כמה שיותר טוב ולקוות שזה יצא ככה".

בשנתיים האחרונות אתה בעצם גם מנחה, זה משהו שבא בטבעיות?

"כן, יצא לי גם להנחות אבל לא יודע אם אני מנחה בפועל, אבל ב'קומה' הייתה הנחיה ואני מאמין שכל פעם שאני עושה הופעה יש סוג של הנחיה למרותשזה מסוג אחר, לא יודע... זה כיף, זה עוד איזה אלמנט".

אז רגע, אתה שחקן, מנחה או מוזיקאי, מי אתה נורוז?

"אני יוצר. אני אוהב לעשות אומנות בכמה שיותר פלטפורמות ובכמה שיותר מקומות ועם כמה שיותר אנשים מדהימים ומוכשרים וזה מה שעושה לי טוב. המוזיקה זה הבית, שם אני מרגיש בבית אבל המשחק ובקריינות וההנחייה גם הם חלק ענק ממני, כל מה שמשמח אותי, לעצב חולצות או כל מה שאפשר, לכתוב - לעשות אומנות בכל מימד".

אתה מוכר בעיקר גם בתור ראפר,  מה נותן לך השראה כשאתה יוצר חומרים חדשים?

"הדבר שהכי הרבה נותן לי השראה זה גם איך שאני מרגיש ומה שעובר עליי בצורה טבעית וגם האנשים סביבי, מה שעובר עליהם, מה שמעניין אותם. יש המון המון דברים שנותנים לי השראה - אבל בעיקר אני רוצה להאמין שהחיים וחברים ושיחות עמוקות ופרספקטיבה שונה, בצורה טבעית זה נותן לך השראה נגיד לראות איזו סדרה טובה או סרט, שיחה עם חבר, דברים כאלה".

אתה מרגיש שהפרסום השפיע על היצירה שלך בדרך כזו או אחרת?

"כן, חד משמעית - יותר אנשים נחשפים אליה. בכתיבה וביצירה עצמה - אני רוצה להאמין שלא כי משהו שמאוד היה חשוב לי זה תמיד להמשיך להביא את עצמי ולא משנה לאיפה זה מגיע ומה התקציב ואיפה זה יפורסם מה שמשנה זה עדיין מאוד להביא את עצמי ולנסות לא להתפשר ולעשות את האומנות שלי כמו שהייתי עושה במצב אחר לגמרי. כמובן שכן יש השפעות מסויימות כי אנשים מסויימים נחשפים למוזיקה שלי ובכללי הרבה אנשים, אז אני חושב על זה כדי מה שנקרא לכבד את המעמד כי אני מאוד נהנה מזה ולא חושב שזה מובן מאליו. אז כן, אני חושב שיש איזה שינוי אבל בו זמנית זה שינוי לטובה, שינוי שאני מבין שאנשים שומעים אותי ואני צריך לעשות דברים יותר בוגרים או לעשות דברים שלא עשיתי, אבל שהכל עדיין בא ממני".

בז'אנר המוזיקלי שלך מרגיש שאם אתה מיינסטרימי זה לאו דווקא בהכרח טוב. יש חשש כלשהו להיות פופולרי מדי בגלל הז'אנר?

"לא, ואני רוצה להיות הכי טוב בארץ. אני מבין את האמירה, בהיפ-הופ יש את הקטע של 'אם זה מיינסטרים זה לא מגניב וזה לא זה', אבל זה לא מעניין אותי כל כך כי באתי מההיפ-הופ ואני אוהב אותו ואני אוהב את האנשים שם, בו זמנית אי אפשר להיתקע ולהישאר שם במשך כל הזמן, לפחות לא אני, כי החיים קראו לי למשהו אחר. הרגשתי שאני צריך לעשות משהו אחר, משהו שהנשמה שלי קוראת לו ואני לא מתיימר להיות ה'ראפר הכי מגניב', אני פשוט עצמי ואני מנסה לעשות את מי שאני הכי טוב שאני יכול לעשות".

לדעתך, קשה להצליח בז'אנר הזה בישראל?

"אני חושב שקשה להצליח בכל ז'אנר ובכל מקצוע שהוא, השאלה אם אתה טוב ואם אוהבים אותך".

נראה שבשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מתאהבים בז'אנר. מה לדעתך גם לשינוי הזה?

"אני חושב שנפל לאנשים שזה בעצם הדבר הכי מגניב שיש. אני מגיל שמונה שומע היפ-הופ ושומע אמינם, טופאק, ביגי וקנייה ווסט. בעיניי זה תמיד היה הדבר הכי מגניב בעולם. כשאני התחלתי לעשות ראפ עדיין היו אנשים שאם היית אומר להם שאתה עושה ראפ הם היו מסתכלים עלייך כאילו זאת מילת גנאי. תודה לאל היום אנחנו רחוקים משם שנות אור וכן, מבחינתי זה היה הדבר הכי מגניב, עכשיו אני מאמין שזה הגיע ליותר אנשים שזה באמת הדבר הכי מגניב שיש, אבל בעיניי אני תמיד האמנתי והמטרה שלי הייתה לנסות להביא את זה לכמה שיותר אנשים ובאמת להביא תוכן שיכול להגיע לאנשים שלא בהכרח שמעו משהו מהז'אנר, משהו שהוא כמו קרוסאובר".

זה גורם לך לעבוד קשה יותר?

"כן, אני 'וורקואוליק' (מכור לעבודה - נ.א) מבחירה וככה אני באופי שלי, אז בכללי אני עובד המון. אם אני לא עובד אני מרגיש שאני מבזבז זמן שאני מבזבז חמצן מהאוויר וזה לא גורם לי להרגיש טוב, אז בכללי אני מאוד אוהב לעבוד, ליצור ולעשות משהו עם עצמי. אני נמצא במשבצת של ראפ וזה כאילו לא הכי מגניב להיות הכי מוכר וזה נשמע די מוזר, כי איזה אומן לא רוצה להיות הכי מוכר? אם נדבר תכל'ס... אבל המטרה שלי היא לעשות כמה שיותר מוזיקה ולהגיע כמה שיותר רחוק וליצור בסופו של יום. אני לא מנסה להכליל את עצמי במשבצת הזאת כי יש לי כל כך הרבה מה להציע ואני עושה גם הרבה שירים שהם לא ראפ, שעדיין אנשים לא יודעים עליהם אבל בקרוב כולם ידעו. בינתיים הם יודעים ראפ, שזה בסדר בעקבות מה שהוצאתי".

אחד מהשירים שלך שזכה להצלחה מטורפת בטיקטוק היה שיתוף הפעולה שלך עם בוי אצ'י - "מרגיש נפלא". אתה מרגיש שהמוזיקה שלך התחזקה בעקבות ההצלחה בטיקטוק?

"כן, אני רוצה להאמין שכן. אני לא יודע אם התחזקה כמו שנחשפה להמון אנשים, אני מודה לאלוהים על זה, זה בכלל לא מובן מאליו. לי ולבוי אצ'י לא היה טיקטוק כשעשינו את השירים האלה, שזה גם הכי כיף. לא הבנו מה זה להיט הטיקטוק בזמנו ולא חשבנו על זה, איכשהו השיר פשוט תפס שם ואז גם הבנו את האפליקציה, הבנו כמה טוב זה עושה בפועל וכמה זה חושף לאנשים את השיר שזה היה הכי כיף! כי מבחינתי אני רוצה לעשות את התוכן שלי הכי מגניב ואז בכל פלטפורמה שהיא להגיע לכמה שיותר אנשים, להתפוצץ, להגיע רחוק. הטיקטוק הוא לגמרי מחזק, היום זאת הפלטפורמה, נראה לי, הכי חזקה למוזיקה".

איך בכלל הגעת לתחום הזה?

"מאז שאני מכיר את עצמי אני אוהב ליצור, לכתוב ולצייר. תמיד אהבתי ליצור אומנות. בגיל 13 כזה הייתה לי סדרת רשת עם עצמי, הייתי מצלם, עורך עושה מערכונים עם חבר שלי, עומר אלוני, שלימים הוא זה שמביים לי את כל הקליפים, הוא גם הצלם שלי והוא איש מוכשר בטירוף. בגיל 15 אמרתי שאני רוצה להיות ראפר ואני מפסיק עם כל שאר הדברים, כתבתי בהתחלה דברים לעצמי ואז בשלב מסויים המשכתי לכתוב והרגשתי יותר טוב עם זה ובגיל 16 באמת יצא השיר הראשון. בגיל 17 יצא האלבום הראשון שהפקתי ועשיתי באמת הכל לבד, לא יודע למה הייתי ילד מאוד עיקש וזהו השאר היסטוריה. תמיד אהבתי יצירה ולהפיק פשוט להמציא, לעשות את האמנות שלי, להשפיע על דברים בדרך הזאת".

אז התחלת בגיל צעיר מאוד. אתה חושב שזה פתח לך דלתות ועזר לך בדרך כזו או אחרת או שבכלל הקשה עלייך?

"זאת שאלה טובה. מצד אחד בטח שזה עזר לי, זה עזר לי בטירוף כי בגלל שהתחלתי כל - כך מוקדם אז יש לי הרבה ידע ועשיתי הרבה דברים שאנשים בגיל שלי אולי לא בהכרח עשו שזה ממש טוב. מצד שני כמובן שיש לזה גם חסרונות כי אתה חי חיים קצת שונים, יש לך הרבה הקרבות, אתה רוצה להגיע למקום ספציפי ומיוחד אז אתה לא יכול להסתובב עם כולם ואתה לא יכול לבזבז את הזמן שלך במה שאנשים בגיל שלך עושים כי אתה רוצה להגיע לאיפשהו ואתה יודע שאם תשרוף את הזמן אתה לא תגיע לשם אז כן יש ויתורים אבל זה פלוסים ומינוסים, זה תמיד בחיים. זה לגמרי עזר לי בטירוף אבל גם הקרבתי את מה שהייתי צריך".

היית רואה את עצמך מתמודד עם קריירה כמו של נועה קירל?

"וואו, הייתי רוצה להגיד שכן, אבל מהיכרות האישית שלי איתה היא מדהימה ואני לא מכיר הרבה אנשים שהיו שורדים יום, לא שבוע, לא חודש או אפילו יום בלו"ז שלה. רוצה לקוות שכן, רוצה להאמין שכן, אני בן אדם שאוהב עבודה. הלוואי, אני אשמח להיות עסוק כמוה".

יש סיכוי שאנחנו נראה אותך גם עושה סדרה על חייך?

"יש סיכוי לגמרי. אני עובד על כל מיני דברים בסגנון, אבל לא סדרה. את האמת סדרה יהיה מעניין מאוד, זה יהיה מאוד מיוחד. אם אני אעשה את זה זה יהיה משהו מאוד שונה ומיוחד".

ראפ משוייך אוטומטית למשהו בלי פילטרים ולעיתים גם מכיל שפה בוטה. אתה מרגיש שבעקבות הקהל שנחשף אלייך ב'כפולה' וב'קומה האחרונה', שהוא יחסית צעיר, אתה עושה עידון בשירים החדשים שהוצאת מאז?

"אני רוצה להגיד שזה נשאר אותו הדבר, ובו זמנית שילדים קטנים מזהים אותי ברחוב אז אני בצורה טבעית מבין שגם הם שומעים את המוזיקה שלי. כן יש לזה אפקט, אני לא אקלל או אגיד דברים שלא הייתי רוצה להעביר הלאה או שאני לא עומד מאחוריהם, כמו שרציתי לעשות כשרק התחלתי, לפני שידעתי מי הקהל שלי ומי שומע אותי. לגמרי יש לזה איזשהו אלמנט שינוי. מצד שני המטרה שלי תמיד הייתה להעביר את האמת שלי ואת הדבר המגניב הזה שאני רוצה להגיד ולא בהכרח לקלל, כי המון פעמים זה מונע מאנשים לשמוע את התוכן שלך - נטו כי הם לא רוצים לשמוע קללות או כי זה לא מתאים או כיף להם. זה חבל כי אתה רוצה להביא תוכן טוב. גם קלטתי שאפשר להיות ממש מגניב ולעשות ורסים ובתים ממש מגניבים בלי בהכרח לקלל הרבה, שזה גם מגניב, זה כאילו איזשהו אתגר טוב בעיניי כי זה מוציא ממך ככותב משהו אחר".

"אם כל מילה שנייה שלך זאת קללה, אז אתה גם לא מתאמץ לסיים את ה'ורס', אתה לא מתאמץ להוציא משהו אחר או להגיד משהו אחר, זה פשוט מלא קללות. אני חושב שהשינוי הזה זה גם הכיוון שרציתי ללכת אליו בכל מקרה. אני בן 21, התחלתי כשהייתי בן 16, מרגיש לי שעברתי איזה תהליך, אני מתבגר עם הקהל שלי ורוצה לעשות תוכן יותר בוגר מלכתחילה, בלי שום קשר".

כמה נקודות דימיון יש בינך לבין הדמות של חוטי בסדרה?

"אני וחוטי מאוד דומים. יש לנו הרבה נקודות דימיון, מאוד התחברתי לדמות. גם אני הייתי ילד בן 15 בבית ספר, אומנם לא בית ספר לכישרונות אבל בבית ספר שמאוד רוצה להצליח, וזה כל מה שמעניין אותו. בו זמנית גם אני וחוטי שונים, חוטי יותר ביישן, יותר תמים, קצת יותר ילד - אבל אני מת עליו ומאוד מאוד אוהב את הדמות הזאת".

עד כמה הייתה לך יד חופשית לשנות עם הדמות שלך דברים שפחות הסתדרו לך אם בכלל היו כאלה?

"את רוב הדברים אהבתי כמובן וזרמתי איתם והם בחרו אותי כי הייתי מתאים להם. אביעד קידר הבמאי, שהוא החיים שלי ואני אוהב אותו כל כך, אמר לי שהוא רוצה שחוטי יתלבש כמוני, הוא אמר לי לקחת אותו למקום שלי וזה מאוד הרגיע אותי כי אמרתי לעצמי שיש לי מקום להביע את עצמי עדיין, למרות שכמובן זאת דמות. אם הייתי עושה דברים שפחות מתאימים אז כמובן גם זה, זה למצוא בעיקר את האיזון. בסך הכל הרגשתי שכן השפעתי והבאתי את עצמי - וכמובן את חוטי".

ספר לנו משהו שאנחנו עדיין לא יודעים עלייך.

"לפני שמכירים אותי אנשים חושבים שאני סנוב. אני לא יודע למה, כנראה אני משדר את זה החוצה כי כשאנשים מכירים אותי הם מופתעים מזה שאני ממש נחמד ומאוד כיף לדבר איתי".

מה הכיוונים שלך להמשך הקריירה?

"קודם כל במוזיקה - מלא מוזיקה מכיוונים חדשים, דברים שפשוט תמיד רציתי לעשות והרגיש לי שאני צריך להיות בזמן הנכון, ברגע הנכון כדי שיהיה לי את האומץ לעשות אותם, אז מוזיקה מעניינת שלא היה כמותה מהכיוון שלי. במשחק - עוד המון המון פרוייקטים ודברים חדשים, שנכון לעכשיו אני עוד לא יכול לדבר עליהם, אבל אני לגמרי נכנס לעולם הזה ונהנה ממנו ורוצה להאמין שכמו שחוטי הוא דמות שאני כל כך אוהב ומודה לאלוהים על התפקיד הזה אז שכל התפקידים שיבואו אחריו יהיו טובים לפחות כמו חוטי ואני אהיה מבסוט".

בסימן השנה החדשה והתחלות חדשות - יש דברים חדשים על הפרק שאתה יכול לספר לנו עליהם?

"כן, יש לי אלבום שאני הולך להוציא".